משחקי המונדיאל שהסתיימו שלשום היו מפגן מרשים לעוצמתה של טכנולוגיית האינטרנט (IP) כ"צינור" התקשורת החדש של העולם. טורניר גביע העולם בכדורגל זוכה תמיד לרמת צפייה גבוהה, אבל הפעם, בשידורים מקטאר ניתן היה לצפות באמצעות אפליקציית כאן 11 דרך כל סוגי המכשירים - טלוויזיות, סמארטפונים, טאבלטים, קונסולות - ובכל רגע נתון. כך, למשל, במשחק שבין ארגנטינה לערב הסעודית שנערך בצהריים צפו 13% מחובבי הכדורגל באמצעות הסלולרי.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
מהפכת האינטרנט משלימה את כיבוש העולם; זה החל בתוכן, בדפדפן, ונמשך בטכנולוגיה, שמחברת כיום בין תחומים שפעם נחשבו שונים לגמרי. אנחנו גולשים היום בסלולרי בהיקפים שגדולים בכ-35% מאלו שנמדדו טרום הקורונה. בזכות טכנולוגיית ה-IP והאופי הדו-כיווני שלה, יכולות כיום חברת שירותי טלוויזיה כמו yes, חברת סלולר כמו פלאפון וספקית נתונים כמו בזק בינלאומי - חברות הבנות של בזק - לנטר בקלות ולאסוף מידע על פעילות הלקוחות שלהן. את הנתונים הללו הן מקבצות מדי שנה ב"דוח שימושים" שנתי, שמספק תמונה טובה למדי על הרגלי התקשורת והפנאי של הישראלים. אם בשבילן מדובר בכלי עבודה, בשביל סוציולוגים זה חומר גלם למחקרים.
דוח 2022, למשל, שהושלם בימים אלה, מלמד, למשל, שבכל בית בישראל יש כבר 10.1 בממוצע מכשירים עם מסך שמאפשר צפייה בטלוויזיה. ב-86% מן הבתים יש כבר לפחות "טלוויזיה חכמה" אחת - כלומר כזו הכוללת מעבד, וניתן לחבר אותה לאינטרנט ולצפות דרכה בתכנים המוזרמים מן הרשת (עם סטרימר/ממיר ובלעדיו). למעשה, הרוב המוחלט של הטלוויזיות הנמכרות כיום בישראל הן חכמות. מה זה אומר? שהממירים הישנים צפויים לעבור מן העולם, שספקיות הטלוויזיה יסתפקו בקרוב באפליקציה בטלוויזיה, וייפרדו מרוב הטכנאים שלהן.
הישראלים הם חובבי טלוויזיה מובהקים. ממוצע הצפייה בשידורי טלוויזיה בארץ הוא 7.4 שעות ביום - כולל במכשירים סלולריים, בטאבלטים ובמחשבים. מצד שני, אנחנו שמרנים לגבי דרכי הצפייה וסוג התכנים: למרות האפשרות הנוחה לצפות כמעט בכל תוכן בכל זמן, 63% עדיין נוהגים לצפות בשידור ישיר בערוצים הליניאריים (11, 12, 13, 14 למשל, או ערוצי הסרטים והסדרות). זהו נתון מפתיע. ספקיות הטלוויזיה חוזרות בהדרגה לספק ללקוחות שלטים עם מספרי ערוצים. רק 21% מעדיפים סדרות וסרטים ב-VOD ובתכונת ה"צפייה הנדחית" (קאטש-אפ) עושים שימוש 10%. רק 25% מקליטים תכנים. משק בית ממוצע צפה בשנה החולפת ב-28 סדרות שונות וב-47 סרטים.
מעדיפים תוכן כחול לבן
בליניארי או ב-VOD, מסתבר ש-82% מהישראלים מעדיפים סדרות על סרטים. ומבין הסדרות - 9 מתוך ה-10 הכי נצפות השנה היו ישראליות, מה שמכונה "סדרות מקור"; זהו ממצא דרמטי, שמלמד שוב, כי ההשקעה של ספקיות הטלוויזיה בסדרות הללו היא לא רק מילוי חובה או תרומה לתרבות הישראלית - היא פשוט משתלמת.
גם בעולם הרשתות החברתיות חלו השנה שינויים מרתקים: עם שקיעת הקורונה, השימוש באפליקציית שיחות הווידיאו זום ירד, וניכרת ירידה של 15% גם בשימוש באתרי הסחר המקוון הישראלים; עם ישראל חזר לעבוד במשרד ולקניות בקניון. עם זאת, לפי דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון, yes ובזק בינלאומי, "למרות שהמפגשים הפיזיים 'חזרו לאופנה', הרגלי השימוש הדיגיטליים שהתחזקו בשנות הקורונה, כולל חיבור מתמיד לתוכן ולרשתות החברתיות - פה כדי להישאר".
במקביל, טיקטוק ממשיכה להמריא בקצב מדהים: אם לפני שנה קפץ מספר משתמשיה ב-50%, ב-2022 היא צמחה ב-35% נוספים. לעומת זאת, אינסטגרם מציגה עלייה רק באחוזים בודדים וגם השימוש בפייסבוק נותר יציב. וואטסאפ נותרת אפליקציית המסרים הפופולרית בארץ, יוטיוב מטפסת בכ-40% וגם שירות המוזיקה ספוטיפיי עולה ב-14%. טוויטר, שכובשת באחרונה את מדורי החדשות, מעולם לא הייתה להיט בארץ, והשנה היקף משתמשיה ירד ב-14%.
אתרי הסחר המקוון הישראליים רשמו ב-2022 ירידה של 15% אחרי שתי שנות קורונה מוצלחות. לעומת זאת, אפליקציות הקניות הבינלאומיות, כמו עלי אקספרס, דווקא רשמו עלייה של כ-10%. גם Wolt התחזקה.
נתון מעניין, שמשלים את הפאזל הישראלי, הוא המציאות המשתנה בתחום בחברה החרדית. לפי סקר שפרסמו איגוד האינטרנט הישראלי והמכון החרדי למחקרי מדיניות, כ-80% מהחרדים עושים שימוש כלשהו באינטרנט, למרות שלמחציתם אין חיבור אינטרנט ביתי. הנשים החרדיות משתמשות באינטרנט יותר מהגברים. בנוסף, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקהילות החרדיות: ליטאים מחוברים לאינטרנט יותר מספרדים וחסידים. לפי ד"ר אסף וינר, ראש תחום מדיניות ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, הממצאים מלמדים, כי החברה החרדית מצמצמת את הפער הדיגיטלי מול החברה הכללית בישראל.
