שנת קורונה נוספת חלפה ודפוסי השימוש באינטרנט בישראל ממשיכים להפתיע: בעוד ומרבית הישראלים מבלים כ-12 שעות ביום מול המסך, רבים מהם גם משתיקים את ההתראות בוואטסאפ וברשתות החברתיות. ההורים חזרו להילחם במסכים והתקפות הסייבר הגיעו גם לבני הנוער - כך חושף דו"ח האינטרנט השנתי של בזק.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
באופן מפתיע, השנה לא נרשמו עליות משמעותיות בזמן השימוש היומי שלנו במסכים, אבל עדיין מדובר בפרק זמן ארוך למדי - 12 שעות ביום בממוצע שבהם אנחנו מבלים מול מסך כלשהו. כמו כן, צריכת הדאטה הממוצעת ליום נותרה אותו הדבר (12 גיגה בייט) ובבית ישראלי ממוצע מחוברים 12 מכשירים חכמים לפחות.
המסך ניהל אותנו גם השנה - ביום אחד אנחנו מבלים בממוצע 3.2 שעות מול הטלוויזיה, 2.4 שעות בגלישה ברשת, 2.1 בגיימינג ועוד 2.8 שעות שבהן אנחנו גוללים בלי סוף ברשתות החברתיות. וואטסאפ היא המלכה הבלתי מעורערת - 90% מהישראלים מעל גיל 18 לא מוכנים לוותר על השימוש באפליקציית המסרים. בזמן התקלה הבינלאומית בשרתי מטא (פייסבוק לשעבר, שהיא הבעלים של וואטסאפ), 25% מהנשאלים בחרו שלא לתקשר עם אנשים אחרים.
הצורך להיות מחוברים תמיד משפיע עלינו גם בזמן שאנחנו עושים פעילויות אחרות: 77% מהנשאלים ציינו שהם יבדקו את המצב ברשתות החברתיות שלהם לפחות פעם אחת בזמן מפגש אישי. הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר בקרב בני נוער הן טיקטוק (54%) ואינסטגרם (71%) - שליש מהם מבלים באפליקציות אלה יותר מחמש שעות ביום. בקרב האוכלוסייה הבוגרת המנצחת היא פייסבוק (81%). 50% הודו שהדבר הראשון שהם עושים כשהם קמים בבוקר הוא לבדוק מה חדש ברשתות החברתיות, 70% בודקים את הנייד מיד עם כל קבלת הודעה והתראה ובסך הכל אנחנו בודקים את הטלפון כל שש דקות.
האתגר של ההורים
הדיגיטל הפך גם לאויב מושבע של הורים רבים. על פי הדו"ח, 75% מההורים מנסים להגביל את זמן המסך של ילדיהם מבעבר. ההורים מודאגים מההשפעות של הרשתות החברתיות על הילדים שלהם, ו-69% מהם חושבים שרשתות אלה מהוות גורם מרכזי לכך שההורות הפכה לקשה יותר. אלה לא רק הרשתות החברתיות שמשפיעות על הנוער - 39% מבני הנוער נתקלו בפריצות סייבר במהלך הלמידה מרחוק, כשזרים או גורמים לא רצויים נכנסו לשיחות הזום וחשפו את הנוער לתוכן שאינו הולם.
יחד עם זאת, השנה התחילה להראות ניצנים של חזרה לשגרה ומתינות בשימוש במסכים. רבים חיפשו שקט, כש-67% מבני הנוער ציינו שהם משתיקים לעתים את ההתראות שלהם בוואטסאפ, זאת לעומת 57% מהאוכלוסייה הבוגרת שעשו זאת. השתקת ההתראות הגיעה גם לרשתות החברתיות - 26% מבני הנוער, 21% מהאוכלוסייה הבוגרת. כמו כן, 29% השתדלו לקחת פסק זמן מהמסכים במהלך סוף השבוע.
"בשנה האחרונה אנחנו מתחילים לראות ניצנים מאוד ברורים של שינוי בדרך בה אנו מנהלים את החיים הדיגיטליים שלנו", אומרת קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. "אם בשנה הקודמת הגענו לשיא של שעות מסך וחיבור לנייד, גם בזכות הקורונה שהאיצה תהליכים, השנה התפכחנו והתחלנו להבין שלמעבר מהיר שכזה עלול להיות גם מחיר. לראשונה אנו מתחילים לברור את השימוש בדיגיטל, מה שבא לידי ביטוי בביטול התראות, הרחקת הטלפון הנייד והגבלת זמן מסך לילדים".
מנגד, הורים הבינו גם את הפוטנציאל החבוי של העולם הדיגיטלי. 80% מההורים רוצים שילדיהם ישרתו ביחידות מחשבים וסייבר בצבא, ו-86% מהם בטוחים שהצבא הוא כרטיס הכניסה הבטוח ביותר שילדיהם יכולים לקבל לקריירה מוצלחת.
בדומה לשנה שעברה, רבים מאיתנו המשיכו לעבודה מהבית או באופן היברידי, ונראה שמודל העבודה מהבית נכנס לליבם של ישראלים רבים - 84% מאיתנו חושבים שהשילוב בין העבודה מהבית והמשרד הוא חשוב. הדיגיטל גם השפיע על סוג העבודות המבוקש - 22% מהישראלים בגילאי 18-34 עשו קורס בתחום דיגיטל כלשהו, ו-19% מתוכם שינו קריירה בעקבות כך.
שוק הקניות באונליין כאן כדי להישאר - 91% מהנשאלים רוכשים מוצרים באינטרנט, אם כי בתדירות נמוכה יותר (70% פחות) בשנה האחרונה. 39% חזרו לקנות בחנויות פיזיות. אחוז זה עולה בקרב בני 18-34 ובקרב בני הנוער (53%).
הפייק ניוז ממשיך להשתולל
גם השנה ישראלים רבים נתקלו בלא מעט פייק ניוז: 70% נחשפו השנה ליותר לפייק ניוז מאשר השנה שעברה. יחד עם זאת, רבים מאיתנו כבר יודעים להבחין בין אמת לשקר, כש-51% יודעים להבדיל בין מידע אמיתי לבין פייק ברשתות החברתיות, זאת בהשוואה ל-35% בלבד בשנה שעברה.
מדובר בסקר השמיני של בזק בסדרת הדו"חות שלה הסוקרת את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי. בסקר השנה השתתפו 3,300 נשאלים מכל רחבי הארץ, מתוכם בוצע מדגם בקרב עסקים קטנים וכן מדגם בקרב בני נוער בגילאים 13-18. המחקר בוצע בשיתוף מכון המחקר KANTAR.
