הם שקטים, מתוחכמים ומסתובבים בלי הפסקה ברחבי האינטרנט: כמות הבוטים והמשתמשים המזויפים ברשת עולה משנה לשנה, ופעילותם השוטפת עולה הון עתק לחברות ולאתרי הסחר המקוון ברחבי העולם. עד כמה באמת משפיעים הבוטים על השימוש שלנו באינטרנט, כיצד אתרי האי-קומרס מנסים להתמודד איתם והאם יש דרך לעצור אותם באופן מוחלט?
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בשנים האחרונות כמות אתרי הסחר החדשים והשימוש הרחב של הציבור בהם עלתה באופן משמעותי. לצד זאת, חלה עלייה משמעותית גם בכמות הבוטים והמשתמשים המזויפים המסתובבים ברשת וזורעים בה הרס. דו"ח חדש של חברת הסייבר הישראלית CHEQ חושף את הנתונים אודות תעבורת הבוטים וההשפעות שלהם על האינטרנט, והנתונים רחוקים מלהיות מעודדים - המקור של 32% מתעבורת הרשת האורגנית באתרי קניות הוא למעשה בוטים. מדובר ב-470 מיליון משתמשים שאינם אותנטיים. בישראל, אחד מכל חמישה משתמשים (20%) הוא למעשה בוט או משתמש מזויף.
חורבן הפרסומות
כיום רוב הרכישות באתרי הסחר המקוונים הן תוצאה ישירה של הקלקה על פרסומות, שאותן מקדמים אתרי הסחר באמצעות חברות הפרסום ובראשן גוגל ומטא. על פי נתונים של חברת WARC, אתרי הסחר המקוונים משקיעים 58.5 מיליארד דולר בשנה בקידום באמצעות פרסומות ברחבי העולם.
כיום אתרי הסחר המקוון ברחבי העולם שוכרים את שירותי קידום הפרסומות בפורמט של מכסת הקלקות על כל פרסומת. במקרים מסוימים, בוטים ומשתמשים מזויפים לוחצים גם הם על אותן הפרסומות, מה שלמעשה מוריד באופן ישיר מהרווח הפוטנציאלי שאתרי הסחר היו יכולים לעשות אילו משתמש לגיטימי היה מקליק על הפרסומת. על פי הדו"ח של CHEQ, אתרי הסחר מפסידים לפחות 2.34 מיליארד דולר כפוטנציאל לרווח בעקבות בוטים שלוחצים על הפרסומות השונות של האתרים בכל שנה.
טירוף העגלות הנטושות
אחת התופעות השכיחות ביותר באתרי הסחר המקוונים כיום היא תופעת "העגלות הנטושות" - מקרה שבו המשתמשים מוסיפים מוצר כלשהו לעגלת הקניות שלהם באתר אך בסופו של דבר יוצאים מהאתר מבלי להשלים את הליך הרכישה. על פי המחקר של CHEQ, קרוב ל-70% מהעגלות באתרי הסחר המקוונים ננטשות. בחלק מהמקרים מדובר במשתמשים אותנטיים, אך במקרים אחרים מדובר בנוכלים שניסו להשתמש בכרטיס אשראי גנוב ללא הצלחה, או בבוטים שמטרתם לאסוף מידע על האתר.
"התופעה של נטישת העגלות נחשבת לאחת הבעיות המרכזיות של אתרי הסחר", מסביר גיא טיטונוביץ', מנכ"ל חברת CHEQ. "כיום הרבה מהתעבורה של אתרי הסחר היא תוצאה ישירה של הפרסומות שאותן מקדמים אתרי הסחר בכמויות עצומות. כמעט כל אתר סחר מקוון משתמש היום בשירותי קידום פרסומות כלשהו, זאת על ידי שורת קוד ייעודית שמאותתת למפרסמות כמו גוגל ופייסבוק על משתמשים המוגדרים כ'יוזר טוב', ומבקשת מהם לאתר עבור האתר יוזרים דומים ולשלוח להם פרסומות מותאמות בהתאם להרגלי הגלישה שלהם. יוזר טוב מתחלק לכמה רמות שונות, אך הרמה השכיחה ביותר של היוזרים הטובים היא יוזרים שמוסיפים משהו לעגלת הקניות שלהם, אפילו שהם לאו דווקא ישלימו את העסקה בסופו של דבר. כיוון שזה המצב, אתרי הסחר מבקשים מהמפרסמות לטרגט עבורם את היוזרים הפוטנציאליים כבר ברמת הפעילות הזו".
"הבעיה מתחילה במקרה שבו בוט, שמסוגל גם הוא להוסיף מוצר לעגלת הקניות ואחר כך לנטוש אותה, גורם למערכות הטרגוט לחשוב שהוא למעשה 'יוזר טוב'. התוצאה היא שהמפרסמות מקבלות בקשה לאתר עבורי אתרי הסחר משתמשים דומים ברמת היוזר הזו, מה שגורם להגעתם של עוד ועוד בוטים לאתר. אם זה לא היה מספיק, אותם הבוטים הם למעשה פעילות ישירה של אנשים שלא מתחברים למותג הנמכר או יריבים ישירים של אותו המותג בתחום".
מה ניתן לעשות ומה צופן העתיד?
אז האם ישנה דרך לטפל ולמנוע את הופעתם של הבוטים ברחבי הרשת? כן ולא. "הפיתרון האידיאלי בכל הקשור לפעילות של בוטים ומשתמשים מזויפים מתחיל קודם כל בזיהוי וחסימה שלהם", מסביר טיטונוביץ'. "יחד עם זאת, לא תמיד מדובר במשהו שאפשר לעשות בקלות, בעיקר כי מערכות הזיהוי והחסימה שיש היום בשוק לא תמיד מסוגלות לסנן באופן מלא בוטים בלבד, מה שגורם לכך שישנו סיכוי שכחלק מתהליך הסינון והחסימה של הבוטים ייחסמו בטעות גם משתמשים לגיטימיים. אמנם כיום אפשר לזהות כל בוט, אבל לא כל בוט אפשר לחסום - בפועל אפשר לחסום בערך 90% מהם".
ומה לגבי העתיד? כבר היום אנחנו עדים לעלייה משמעותית בשימוש באינטרנט ובהתפתחות חסרת התקדים שלו, ועל כן כל הבעיות האלה, שכרגע לפחות ללא ספק משפיעות על הרשת אבל לאו דווקא באופן קריטי, עשויות להתפתח בעתיד לבעיות גדולות הרבה יותר, שישפיעו על החיים שלנו באופן ישיר ומשמעותי. "כיום האינטרנט מלא בבעיות ייחודיות רק לו, וככל שהשימוש ויכולות של האינטרנט גדלות ומתפתחות עם השנים, הבעיות האלה יהפכו לגדולות וקשות יותר להתמודדות", מסביר טיטונוביץ'. "בעתיד, בין אם נגיע למצב שהאינטרנט יתפתח למה שאנחנו קוראים לו היום מטאברס ובין אם לא, הבעיות האלה יהפכו לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו".