2022 הייתה ללא ספק השנה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית. מודלים שיכולים ליצור בכוחות עצמם תמונות, סרטונים או טקסטים צצו בקצב מסחרר כמו פטריות אחרי הגשם. אבל כיצד מחולל תמונות מסוגו של DALL-E2 לומד ליצור תמונות על בסיס תיאור טקסטואלי בלבד וכיצד מודל שפה כמו ChatGPT לומד איך לענות על כל שאלה שתקלידו? התשובה היא דאטה, והרבה ממנו.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
מחוללי תמונות מסוגו של DALL-E2, למשל, צריכים להתאמן על דאטה סט (מאגר מידע) שכולל מיליארדי תמונות וכיתובים על מנת שיוכלו לספק למשתמשים תוצאות מדויקות בסגנונות שונים. לא רק זאת: עד כה, כל שיפור באיכות המודלים היה כרוך בהגדלת מאגרי המידע שעליהם הם מתאמנים.
המשמעות היא שלהתקדמות העצומה ביכולות הבינה המלאכותית יש גם צד פחות מדובר, שמדיר שינה מעיניהם של אמנים ויזמים רבים: נכון להיום, כמעט שלא ניתן לבנות דאטה סט איכותי עבור מודל של בינה מלאכותית, בלי לכלול בו תכנים המוגנים בזכויות יוצרים. השאלה הבוערת היא, אם כן, האם לחברות הטכנולוגיה מותר להשתמש בתכנים האלה?
ליטל הלמן באדיבות המצולמתלפי חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שנחשפת היום לראשונה ב-ynet, התשובה היא כן. "שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים", קובעת חוות הדעת שנכתבה על ידי עו"ד ד"ר ליטל הלמן בליווי עו"ד הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני במשרד המשפטים, ובהנחיית עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי).
חוות הדעת הזאת עשויה להכעיס אמנים ויוצרים רבים, אך חשוב להדגיש כי היא מתייחסת לתהליך האימון של מודל הבינה המלאכותית, ולא לתוצרים שהוא מפיק. המשמעות היא שגם אם למודל מותר להתאמן על יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים, חוות הדעת אינה מהווה אישור להשתמש במודלים מסוג זה על מנת לייצר תכנים המהווים הפרת זכויות יוצרים. אם למשל תשתמשו ב-DALL-E2 על מנת ליצור תמונה של מיקי מאוס, דמות שדיסני מחזיקה בזכויות היוצרים שלה, חוות הדעת אינה מגנה עליכם. "כל תוצר יצטרך להיבחן אד-הוק לפי מבחני שימוש הוגן", מסבירה עו"ד הלמן.
2 צפייה בגלריה
ביקשנו מ-DALL-E2 לצייר אמן שמתוסכל מכך ש-DALL-E2 לוקח לו את העבודה
(נוצר באמצעות DALL-E2)
בנוסף, חוות הדעת אינה מעניקה הגנה למודלים שאומנו באמצעות מאגרי מידע הכוללים יצירות של יוצרים בודדים, ומהווים תשתית למערכת בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים שבהם הם פועלים. דוגמה: חברה שתרצה לאמן מודל בינה מלאכותית באמצעות יצירות של שלמה ארצי בלבד, לא תוכל להשתמש בחוות הדעת של משרד המשפטים על מנת להתגונן מפני תביעה משפטית.
"אף אחד לא יוצר יש מאין"
סוגיית זכויות היוצרים באימון מודלים של בינה מלאכותית הפכה לנושא בוער בחודשים האחרונים, עם הופעתם של מודלים כמו DALL-E2, מידג'רני וסטייבל דיפיוז'ן, שיכולים ליצור תמונות - ריאליסטיות או אמנותיות - על בסיס פקודה טקסטואלית. חלק מהאמנים מלינים כי לא רק שהמודלים האלה התאמנו על יצירות שלהם בלי רשות, כעת הם עלולים לפגוע בפרנסתם. המתנגדים לגישה זאת מזכירים כי גם בני האדם לומדים לכתוב או לצייר מצפייה בתכנים שיצרו אנשים אחרים לאורך שנים.
"אף אחד לא יוצר יש מאין", מזכירה עו"ד הלמן, "גם כשאנחנו כותבים אנחנו מסתמכים על הרבה כתיבה של אנשים שקדמו לנו. אם אנחנו רוצים שבינה מלאכותית תדע לעשות דברים שבני האדם יודעים לעשות היום, אנחנו צריכים לתת לה ללמוד כמו שבני אדם לומדים".
עם חוות הדעת החדשה, מיישרת ישראל קו עם מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי, יפן ואחרות, שהתירו לאמן מודלים של בינה מלאכותית עם תכנים שמוגנים בזכויות יוצרים. "נראה כי מדינות רבות על פני הגלובוס מכירות בכך שללא מתן אפשרות לעשות שימוש אוטונומי ביצירות מוגנות, הן לא יוכלו להגשים את שאיפותיהן בתחום של בינה מלאכותית", נכתב במסמך.
המטרה: לשחרר חסמים
חוות הדעת נכתבה בעקבות פנייה של מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגיות במשרד הביטחון), שעומל בימים אלה על יצירת מודל שפה גדול בעברית ובערבית. בגלל המחסור בדאטה איכותי בשפות אלו, ביקשו בכירים בארגון לבדוק אם מותר להם מבחינה חוקית לאמן את המודל עם חומרים שמוגנים בזכויות יוצרים.
במשרד המשפטים הבינו שהדילמה הזאת היא מנת חלקם של ארגונים רבים בישראל, כולל סטארטאפים רבים, והחליטו לפרסם חוות דעת כללית שתוכל לשמש גם אותם. מסיבות שונות הוחלט שלא ללכת לכיוון של חקיקה, אך במשרד מסבירים כי במקרים שבהם יינקטו הליכים משפטיים נגד ארגון שהשתמש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצרכי אימון מודל בינה מלאכותית, הוא יוכל להציג את חוות הדעת בבית המשפט והיא צפויה להתקבל.
כרמית יוליסצילום: דוברות משרד המשפטיםבמשרד המשפטים מקווים כעת שחוות הדעת תשחרר חסמים ותאפשר לסטארטאפים להתמקד בפיתוח תחום הבינה המלאכותית, בלי לחשוש מבעיות משפטיות. "למידת מכונה היא אחת המהפכות הדרמטיות של המאה ה-21", אומרת עו"ד הלמן, "ישראל נמצאת בחוד החנית הן בתחום הטכנולוגיה והן בתחום היצירה ופיתוח תוכן וצריכה להמשיך להוביל. חוות הדעת הזו נועדה לייצר את האיזון הנכון בין זכויות יוצרים להתפתחות טכנולוגית ולהזניק קדימה את השוק ואת החברה הישראלית".
עו"ד יוליס מוסיפה כי חוות הדעת נועדה "לייצר איזונים בין שני אינטרסים דומיננטיים בחברה הישראלית. מהצד האחד, רצון לתמוך ביוצרים ובתעשיות התוכן גם אל מול מציאות משתנה, ומן הצד השני רצון לתמוך בשוק הבינה המלאכותית, בטכנולוגיה ובקידמה. אני סבורה שבדרך זו ניתן מענה ראוי לכל אחד מהאינטרסים המוצבים על הכף וכן בא לידי ביטוי הצורך להמשיך ולפתח את המשפט אל מול שוק דינמי ומתפתח". עו"ד פולינר: "אנו רואים את תפקידנו לעזור לתעשיות המקומיות להתפתח בד בבד עם הגנה אופטימלית על דיני זכויות היוצרים".
