הניסיונות לעקוב אחר פילים בטבע, במטרה לנסות ולפתח דרכי פעולה לבלימת הדעיכה המתמשכת במספרם, הן לא עניין של מה בכך. באופן מסורתי, חוקרים נוטים להצמיד אל גופם קולר עם משדר רדיו, מה שעלול להפריע לתנועות הטבעיות של יונקי הענק, שהם בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם. כעת, נראה כי נמצא פתרון טכנולוגי חדש, שלא מפר את שלוותם של הפילים ובמקביל מסייע בהגנה עליהם מסכנת ההכחדה שניצבת באופק.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
פרופ' קארן פאנטה מבית הספר להנדסה באוניברסיטת טאפטס במסצ'וסטס פיתחה ביחד עם עמיתיה רחפנים המצוידים במערכת בינה מלאכותית חדשה למעקב אחר הפילים בסביבתם הטבעית. המערכת כבר נמצאת בשימוש במזרח אפריקה, ובמקביל עומלים פרופ' פאנטה וצוותה כל העת על פיתוח ושדרוג השיטה, בתקווה שהיא תהיה ככלי עזר עבור הצוותים שפועלים בשטחי השמורות כדי להגן על חיות הבר בכלל ועל הפילים בפרט, ותאפשר להם לאסוף נתונים באיכות גבוהה על הפילים, שבהם יוכלו להשתמש כדי להשיג את המטרה שלשמה הם פועלים מדי יום.
פרופ' פאנטה אמרה שמעבדת ההדמיה, החישה והסימולציה שלה יוצרת "מנועי בינה מלאכותית" שמותקנים לאחר מכן במכונות שונות, כולל רחפנים, זאת לאחר שצוות המעבדה שלה עמל במשך שנים על השימוש בהם כדי לסייע בהימנעות מאסון ההכחדה של חיות הבר וכן להעריך את הנזקים ממעוף הציפור.
לפני כארבע שנים, קיבלה פרופ' פאנטה פנייה מהאוניברסיטה שבה היא עובדת, כשנשאלה האם ניתן יהיה להשתמש ברחפנים כדי לסייע בשימור חיות הבר, מה שעורר בה רצון עז להיענות לבקשה נוכח ההזדמנות להרחיב את השימוש במחקר שלה, כך שהיא קפצה מיד על הרעיון. פרופ' פאנטה והצוות שלה פיתחו מל"ט מצויד בבינה מלאכותית שמזהה פילים בודדים מתמונות, גם כאשר התמונות הללו חשוכות, מרוחקות או באיכות פגומה מסיבה אחרת (מה שעלול להקשות במקרים אחרים את השימוש בהן). הידיעה היכן נמצאים פילים ספציפיים יכולה לעזור לשומרי חיות הבר לקבוע את בתי הגידול האידיאליים עבורן ולשמור על בעלי חיים מפני אינטראקציות עם בני אדם, שעלולות להיות קטלניות לשני הצדדים.
>>הצטרפו לקהילת הטכנולוגיה שלנו בפייסבוק<<
מכיוון שפילים מרבים לנוע בלילה, הבינה המלאכותית מאומנת לזהות אותם באמצעות הדמיה תרמית - שיטה המזהה את חום הגוף של הפילים. אובפמי ג'ינאדו, דוקטורנט זו השנה השנייה במעבדה של פרופ' פאנטה, אמר שהטכנולוגיה החדשה נחלה הצלחה אדירה בזיהוי הפילים, חרף החשיכה או כל גורם שעלול היה להקשות על הזיהוי. יתרה מכך, לטכנולוגיה זו יש את היכולת לאסוף נתונים על בריאות הפילים ברמת הפרט באמצעות זיהוי זיהומים בעור, שינויים בגודל הגוף או הבחנה בהתנהגות שונה. לדוגמה, כאשר פיל נסער או לחוץ, הוא עשוי להרים את אוזניו, מה שמסייע לאנשי השימור במעקב שלהם אחרי הפילים. "אנחנו מנסים לקבל כמה שיותר מידע משפת הגוף של הפילים", אמר ג'ינאדו.
3 צפייה בגלריה
זיהוי פילים באמצעות בינה מלאכותית, גם בשעות הלילה וברגעים בהם הפילים מקובצים ועושים צפופים
(צילום: Karen Panetta and Obafemi Jinadu)
ביכולתם של המל"טים להרתיע ציידים, מכיוון שאלה יראו במל"טים סימן לנוכחות אנושית, ובתקווה יחדלו מלהגיע לאותו מקום בשנית. לדבריה של פרופ' פאנטה, השימוש במל"טים הוא עדיף בהרבה על פני אסטרטגיות מעקב אחרות, כמו למשל הצמדת קולרי מעקב לגופם של הפילים, שעלולים להפריע להתנהגויות הטבעיות שלהם. "הגישה הנוכחית היא די פולשנית, כך שאנחנו מנסים לעקוב אחר דפוסי התנועה של הפילים באופן שונה ולא פולשני", הסביר ג'ינאדו.
לכל פיל יש שם
חלק מהגישה הלא פולשנית הזו כוללת זיהוי פילים מרחוק על בסיס שם פרטי, היבט של הבינה המלאכותית שג'ינאדו פועל לשפר. "כל הפילים נראים די דומים, במיוחד מכיוון שהם נקיים מסימנים, כמו פסים או כתמים, שעוזרים לאנשי השימור לזהות יונקים יבשתיים אחרים. נכון לעכשיו, רק אנשים שעבדו ישירות עם פילים ספציפיים מכירים אותם מספיק טוב כדי להבדיל ביניהם", הוסיף ג'ינאדו, שמקווה לשנות את זה על ידי זיהוי סממנים חיצוניים אחרים דוגמת צורת אוזניים, גודל ראש וצורת חטים, כך שניתן יהיה לאמן את הבינה המלאכותית ולזהות את הפילים אחד מהשני ואף להעניק להם שמות. "זו משימה מסובכת, כשנכון לנקודת הזמן הנוכחית יש לטכנולוגיית הניטור שלנו רק כ-56% הצלחה, אבל אנחנו בטוחים שיש ביכולתנו להגיע לתוצאות טובות בהרבה", אמר.
המל"טים של פרופ' פאנטה והצוות שלה כבר נמצאים בשימוש על ידי אנשי שימור בשמורה הלאומית מסאי מארה, בית גידול מוגן לפילים בדרום-מערב קניה, שבו מסתובבים עשרות אלפי פילים. הצוות מקווה שהטכנולוגיה תוכל לשמש בקרוב גם שמורות נוספות, או לכל הפחות לסייע במעקב אחר מינים אחרים שנתונים בסכנת הכחדה (קרנפים למשל).
