המתנות המבוקשות ביותר לחג המולד בארה"ב נחטפות אונליין בקצב מסחרר, אבל לא על ידי קונים נרגשים. מי שרוכש אותן הן תוכנות ממוחשבות, שמכונות "Grinch bots" (על שם הסיפור על הגרינץ' שגנב את חג המולד). התוכנות סורקות את אתרי הקניות בחיפוש אחר המוצרים המבוקשים, ומבצעות רכישה שלהם בכמויות גדולות תוך שניות מרגע שאלו הופכים לזמינים לרכישה. בשילוב עם בעיות שרשראות האספקה, פעילות הבוטים מביאה לכך שמוצרים רבים אוזלים במלאי בעונת החגים.
עוד בנושא:
מי שעומדים מאחורי התוכנות האלו מנצלים את המחסור בשווקים, ומוכרים את המוצרים לאחר הקנייה במחירים גבוהים יותר, ואילו אחרים משתמשים בהם פשוט כדי להבטיח את רכישת המוצרים שרצו. לאחרונה נרשמה עלייה בשימוש באותם בוטים - לפי נתוני חברת Imperva Research Labs שהובאו בדיווח בפייננשל טיימס, תעבורת הבוטים באתרי קמעונאות עלתה ב-73% בין אוקטובר לנובמבר. בנוסף, לפי נתוני Adobe Analytics, קונים אונליין קיבלו 258% יותר הודעות על חוסרים במלאי בנובמבר השנה לעומת נובמבר 2019.
אמיר שקד, מנהל מרכז הפיתוח של חברת הסייבר PerimeterX, שפיתחה פלטפורמה לזיהוי איומים והבחנה בין איום שהוא אנושי לבין איום שהוא בוט, מציע מבט רחב יותר על התופעה: "Hype-sale bots, הנקראים גם סניקרס בוטס או לימיטד-אדישן בוטס, הוא מושג המתאר קבוצות תוקפים אשר מטרגטים כל מוצר במהדורה מוגבלת או ייצור מוגבל, שניתן למכור בשוק משני ברווח משמעותי", הוא מסביר. "התופעה תפסה תאוצה בשנים האחרונות, בייחוד לאור מגפת הקורונה. העיכוב בשרשראות האספקה והתייקרות ההובלה השפיעו במידה רבה על המלאים בקרב הקמעונאיות ברשת. התורים הווירטואליים מלאים בבוטים שמנסים לשים את ידם על הסחורה המבוקשת, בעיקר עבור מוצרים דוגמת סניקרס מעוצבים של אייר ג’ורדן ו-Yeezy של קניה ווסט, ועד קונסלות משחקים כמו אקס בוקס ופלייסטיישן 5, שחסר במלאי ברוב העולם. גם כרטיסים להופעות מבוקשות בחו“ל ומוצרי קוסמטיקה נכנסים לקטגוריה זו. לאחרונה גם שוק ה-NFT נתקף על ידי בוטים שמנסים להניע את הרווח והערך של פריטים שונים".
שקד מוסיף כי "בתקופת חגי הקניות ולקראת חג המולד, היחס הוא בערך תשעה בוטים מתוך כל עשרה קונים ברשת. זה נתון חריג לכל הדעות. מטרת הבוטים היא לקנות את מלאי הסחורה המבוקשת ולמכור אותה במחירים מופקעים בשווקים משניים דוגמת אמזון ואיביי". הוא מסביר כי מי שרוצה בכך יכול להגיע בקלות לאותם בוטים, מתוך מטרות שונות: "ברשת ישנה בורסה של בוטים, אותם ניתן לרכוש באין מפריע, שכל אחד מהם מהווה איום על רכישות של אותם מוצרים מבוקשים. יש טווח רחב של מפעילי בוטים, מההורה שרוצה לקנות לילד שלו, או לעצמו, פלייסטיישן, ומשקיע עד 50 דולר למטרה הזו, ועד אלה שמפעילים מזה ממש עסק, שיכול להגיע גם לאלפי דולרים. תוקפים בעולם הזה עוסקים בהרצה עצמאית של תקיפות מול המוצרים המבוקשים, אך גם בבניית בוטים שעליהם הם גובים תשלום. הם מתוחכמים מאוד ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, מגיבים מהר לשינויים, ועושים כל שביכולתם כדי לחקות התנהגות אנושית".
אמיר שקדצילום: ויקטור כהןהמחסור המלאכותי שמייצרים הבוטים פוגע בקמעונאים, מאחר שהוא גורם ללקוחות להתייאש ולעזוב. חלק מהקמעונאים, בהם רשתות הענק האמריקאיות וולמארט וטרגט משתמשות מנסות לחסום את הבוטים: וולמארט אמרה בשנה שעברה כי חסמה מעל 20 מיליון נסיונות של בוטים באתר שלה בחצי שעה שאחרי השקת פלייסטיישן 5, וכעת מבצעת בדיקה של רכישות ומבטלת כאלו שבוצאו על-ידי בוטים כשהיא מאתרת אותן. בנוסף, היא מאפשרת ללקוחות להיכנס לתור וירטואלי, בו יקבלו עדכון כשיוכלו לרכוש מוצר שאינו במלאי. טרגט הצהירה כי היא משפרת באופן תדיר את הטכנולוגיה שלה כך שתאתר ותחסום בוטים.
בנוסף, קיימים נסיונות בארה"ב להעביר רגולציה שתטפל בתופעה. טיוטת חוק בשם Stopping Grinch Bots הוגשה בקונגרס בפעם השלישית בחודש שעבר, לאחר שניסיונות להפוך אותה לחוק נכשלו כבר פעמיים בשנים האחרונות. קמעונאים גם דוחפים את הקונגרס להעביר חוק בשם "חוק ההוגנות בקמעונאות אונליין" שיכפה על אתרים כמו אמזון שמציעים פלטפורמה למוכרים שונים אונליין, לוודא את הזהות ופרטי הבנק של מוכרי צד שלישי, בניסיון לעצור את מי שרוכש מוצרים באמצעות בוטים כדי למכור אותם במחיר מופקע.
