השבוע צפוי לעבור בסין חוק פרטיות חדש ונוקשה, אשר מזכיר את חוקי ה-GDPR האירופאים לפרטיות אונליין. אלא שבין "חוק ההגנה על המידע האישי" הסיני לבין החוקים האירופאים הבדל מהותי - באירופה גם הממשלות כפופות לחוקים הנוקשים הנוגעים לאיסוף מידע ופרטיות האזרחים, ואילו בסין הרשויות הממשלתיות אמנם מוזכרות בחוק, אך בפועל הממשלה ככל הנראה צפויה להמשיך לקבל גישה נרחבת למידע.

עוד בנושא:

בשנה האחרונה, רגולטורים בסין הקשו על הסקטור הטכנולוגי במספר אופנים, ובסוגיות מגוונות, מהגבלים עסקיים ועד אבטחת מידע. החוק החדש הוא צעד נוסף בשורה של מהלכים של הממשל הסיני נגד ענקיות הטכנולוגיה המקומיות. לאחרונה, הרשויות בסין תבעו את ענקית הגיימינג טנסנט, שמפעילה את פלטפורמת הצ'ט והתשלומים הפופולרית וויצ'ט, בטענה לפגיעה בקטינים. גם ענקית שיתוף הנסיעות דידי הסתבכה עם הרשויות כשנפתחה נגדה חקירה בחשד לאיסוף מידע אישי, רגע אחרי שהונפקה בארה"ב. לפני כן, ננקטו צעדים קשים גם נגד ענקית האי-קומרס עליבאבא.
2 צפייה בגלריה
מצלמת אבטחה בבייג'ינג
מצלמת אבטחה בבייג'ינג
מצלמת אבטחה בבייג'ינג
(צילום: AP)
החוק ידרוש שכל ארגון או אדם פרטי אשר מטפלים במידע פרטי של אזרחים סיניים יצמצם את איסוף המידע ויבקש רשות לפני איסופו. הוא מכסה גם רשויות ממשלתיות, אך כאמור, ככל הנראה האכיפה תהיה נוקשה יותר במגזר הפרטי. הוא צפוי להגביל את הגישה החופשית למידע ממנה נהנו עד כה חברות הטכנולוגיה, להקל על האפשרות להעניש אותן בעקבות איסוף מידע פרטי, ואף להביא להאטה בצמיחה שלהן.
קיימים סימנים לתסכול גובר של האזרחים הסיניים לגבי אותן פרקטיקות של איסוף מידע בלתי מבוקר. ב-2018, רובין לי, מנכ"ל ענקית החיפוש הסינית ביידו אמר כי סינים מוכנים "להחליף את הפרטיות שלהם בנוחות, בטיחות או יעילות", ועורר מחלוקת. ב-2019 פרופסור סיני למשפטים בשם גו בינג תבע גן חיות על הדרישה ממנויים להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים כחלק ממערכת הכניסה אליו, במה שנחשב לאתגר המשפטי הראשון בסין נגד טכנולוגיית זיהוי פנים, שמאוד נהוגה במדינה. התביעה סוכמה לבסוף בפסיקה לפיה על גן החיות לפצות את הפרופסור בכ-160 דולר - פחות מעלות המנוי השנתית לגן החיות שעמדה על 210 דולר.
2 צפייה בגלריה
דידי
דידי
אפליקציית דידי
(REUTERS)
לאחרונה התגברו הקריאות בציבור הסיני להחיל מגבלות על איסוף מידע. לפי הוול סטריט ג'ורנל, במתחמי מגורים במדינה, בהן נפרשו מצלמות שצוידו בטכנולוגיית זיהוי פנים למטרת זיהוי מבקרים ותושבים, הצטברו תלונות של דיירים שהביאו לפעולות של השלטון המקומי, ולאיסור איסוף מידע ביומטרי ללא הסכמה. לבסוף גם בית משפט הורה למנהלי המתחמים לספק אלטרנטיבות לתושבים שלא מעוניינים לשתף פעולה עם זיהוי פנים.
לעתים התלונות הן גם כלפי הרשויות, למשל כשאפליקציה ממשלתית שמטרתה לזהות הונאות אונליין אספה מידע שכולל את הכתובות של בתי המשתמשים. לפי עדויות שפורסמו בוול סטריט ג'ורנל, במקרים מסוימים הופעל לחץ על אזרחים שרצו להתחסן להוריד את האפליקציה. הממשל הסיני מנטר אזרחים במגוון דרכים בתואנות של ביטחון הציבור, ובמקרים אלו אף סביר פחות שהחוק החדש ישפיע על המעקב.