בכל שנה, ענקיות טק כמו אפל, סמסונג, גוגל ושיאומי משחררות דגמי סמארטפונים חדשים, שמחירם נע סביב ה-4,000 שקלים ומעלה לדגמי דגל. אך האם באמת יש צורך בשחרור דגם חדש כל שנה, שלא בהכרח מציג חידושים משמעותיים? התשובה בגדול, היא "ממש לא".
השעון המתקתק של תעשיית הסמארטפונים
כמו שעון שוויצרי, תעשיית הסמארטפונים פועלת במחזוריות קבועה. כל חודש ספטמבר אנחנו מצפים לאייפונים החדשים של אפל, בינואר או פברואר לסדרת הגלקסי S של סמסונג, ובקיץ מגיעים אלינו מכשירי הפיקסל של גוגל.
המחזוריות הזו נועדה לגרום לצרכנים לרצות תמיד את המכשיר החדש ביותר - בין אם הם מחליפים מכשיר בן חמש שנים או פשוט רוצים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כל שנה מחדש.
7 צפייה בגלריה
אירוע ההכרזה של סדרת האייפון 16. המטרה - לגרום לנו הצרכנים לרצות לרכוש מכשיר חדש כל שנה
(צילום מסך: יוטיוב)
השפעות סביבתיות
אחת הבעיות המרכזיות בהשקת מכשירים חדשים כל שנה היא הנזק הסביבתי שנוצר מתהליך הייצור המאסיבי שלהם. תעשיית האלקטרוניקה ידועה כמזהמת - החל מכריית מינרלים נדירים, דרך קווי הייצור ועד להובלת המוצרים.
למרות שחברות רבות מתגאות בשימוש בחומרים ממוחזרים במכשיריהן, לרוב מדובר בשימוש שולי בלבד, שלא משפיע באמת על האופן המזהם בו המכשירים מיוצרים. לפי מכון מחקר של האו"ם, בשנת 2022 לבדה נוצרה כמות שיא בלתי נתפסת של 62 מיליון טון של זבל אלקטרוני בעולם.
חוסר חדשנות וציפיות יתר
בעיה נוספת היא הצפיות של השוק. מסכים גדולים יותר, מצלמות ברזולוציה גבוהה יותר ומעבדים חזקים יותר הם התכונות המרכזיות שנה אחר שנה, כאשר חדשנות אמיתית נזנחת לטובת שדרוגים הדרגתיים וקטנים יותר.
תחשבו על זה, גלקסי S24 אולטרה הוא מכשיר מצוין, אבל האם הוא שונה באופן דרמטי מה-S23 אולטרה? או הדגם שקדם לו? לא. ומה לגבי האייפון 16, עד כמה השדרוגים של הדגם הנוכחי משמעותיים לעומת אלו של האייפון 15, או אפילו אלו של האייפון 14? רמז – הם לא. וזו דעה של מומחים רבים ו-וותיקים בתעשייה.
ואם צריך הוכחה, אז מספיק לראות את הנתונים המאכזבים של מכירות האייפון 16. ההשקה האחרונה של אפל משכה אליה לא מעט אש, כשאפילו חסידי אפל החלו לעלות ספקות בנוגע למחויבות של החברה לחדשנות, ואת העובדה שהמכשירים השנה מציגים אפילו פחות חידושים מבדרך כלל.
בשלב מסוים הייתה תקווה שסמארטפונים מתקפלים יעוררו מחדש את ההתרגשות בתעשייה, אך למרות כניסתן של גוגל ו-OnePlus לשוק זה בשנה שעברה, ולמרות המכשיר המרשים בעל שלושת המסכים של וואווי, טרם נרשמה התלהבות גדולה מצד הצרכנים ושוק המתקפלים ממשיך להיות, נכון לכתיבת שורות אלו, בעיקר נישה.
למידה מתעשיות אחרות
יצרניות הסמארטפונים יכולות לאמץ מודל דומה לתעשיית הקונסולות או המצלמות. לסוני לקח שבע שנים להחליף את הפלייסטיישן 4 בפלייסטיישן 5 (ושום מילה על הפלייסטיישן 5 פרו המאכזב), בעוד שקנון החליפה את ה-EOS R5 שיצאה ב-2020, ב-EOS R5 Mark ii שיצאה ממש השנה, 4 שנים אחרי. שני המוצרים הללו הציעו שדרוגים משמעותיים על פני קודמיהם, מה שהצדיק את כל ההתלהבות סביבם ואת ההשקעה הכספית שהצרכנים היו מוכנים להשקיע עבורם.
בנוסף, שלא כמו סמארטפונים, מעניין לציין שרוב הצרכנים לא מחליפים את הטלוויזיות, המחשבים הניידים או אפילו את הרכבים שלהם מדי שנה. במקום זאת, הם מחכים לרגעים משמעותיים יותר של שדרוגים, כמו מעבר לרכבים חשמליים או לטכנולוגיה חדשה בטלוויזיות, לפני שהם מחליטים לשדרג.
7 צפייה בגלריה
פלייסטיישן 5. למה תעשיית הסמארטפונים לא לומדת מתעשיית הקונסולות?
(צילום: shutterstock)
אנחנו כבר לא בתחילת שנות האלפיים
היה זה העשור הראשון של הסמארטפונים, אי שם בתחילת שנות האלפיים, שהביא עימו את התקופה המרגשת ביותר בתחום. מסכים גדלו במהירות, המצלמות השתפרו דרמטית, ואפליקציות חדשות וייחודיות הגיעו כל הזמן.
כל אלו היו מספיק מוצדקים בשביל לשחרר דגמים חדשים מדי שנה, ולגרום לרבים לרצות לשדרג את המכשירים שלהם. כיום, למרות שהמכשירים עדיין משתפרים, הקפיצות הטכנולוגיות אינן דרמטיות כפי שהיו בעבר, והיצרניות צריכות להבין את זה.
מעבר למחזור עדכונים ארוך יותר עשוי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של התעשייה, להחזיר את ההתרגשות להשקות החדשות, ולהועיל לכל הצדדים המעורבים - למעט אולי בעלי המניות.
אז אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על האופן שבו אנו מתייחסים לטכנולוגיה הניידת שלנו ולשאול את עצמנו: האם באמת נחוץ לנו מכשיר חדש כל שנה?
