תמונות ראשונות: רחפן ישראלי מעל שמי איטליה
הטכנולוגיה של פרספטו עושה משהו שמעט חברות בעולם הצליחו בינתיים: תפעול רחפנים אוטונומיים מרחוק. ממוקד החברה במודיעין הם יכולים לעקוב ולשלוט ברחפנים שלהם, שנמצאים במשימות אבטחה וניטור בארה"ב, במקסיקו, באיטליה, גם בישראל. עיקר התפעול נעשה באמצעות מערכות בינה מלאכותית וקבלת ההחלטות במוקד ההפעלה ועל הרחפנים עצמם.
הרחפן ממריא מתחנת העגינה שלו, שממוקמת למשל אי-שם בתחנת כוח בצפון איטליה, ולפי תוכנית שנקבעה לו מראש הוא מסייר במסלול, צופה בכל תנועה חשודה, מזהה כל טמפרטורה חריגה ומגלה כל שינוי שחל בשטח מאז הסיור הקודם. על כל בעיה הוא מתריע למוקד האבטחה המאוייש. כעבור 40 דקות הוא נוחת בתחנת העגינה, שם הוא נטען מחדש לקראת הסבב הבא. זה נראה פשוט, אבל זו חזית הטכנולוגיה ומעט מדינות מאפשרות את זה בינתיים.
עכשיו, במשבר הקורונה, העניינים קצת יצאו מכלל שליטה. רבים מלקוחות החברה גילו שהעובדים שלהם לא מגיעים לעבודה ובלית ברירה הציבו למשימה את הרחפנים של פרספטו. כך למשל בצפון איטליה, שם החברה מנטרת תחנות כוח. "הם נפגעו מאוד קשה מהקורונה", אומר אריאל אביטן, מייסד-שותף וסמנכ"ל מסחר בחברה, "בהתחלה הם היו בשוק טוטאלי, אתר תחנת הכוח הושתק והועבר למתכונת חירום". החשש העיקרי היא ליכולת להפעיל את האתר ללא מצבת כוח האדם המלאה, אבל הרחפנים הוחזרו לפעולה ובאיטליה כנראה שמחים שממש לאחרונה הושגו ההיתרים הרגולטורים להפעלה האוטונומית של הרחפנים האלה, שחוסכים כעת כוח אדם יקר ערך.
לפי אביטן, איטליה היא במצב טוב יחסית לעומת מקומות נפגעי קורונה אחרים. "בארה"ב, מה שהולך ממש פסיכי", הוא אומר, "אתרים נסגרו, עובדים לא יכולים להגיע, יש בעיות קשות של כוח אדם. חברת אבטחה שאנחנו עבדים איתה, בשבוע אחד ירדה להם מצבת העובדים ב-3,000 איש. חברות כאלה נותנות שירותי אבטחה לאתרים גדולים שהם לקוחות שלנו, בפלורידה, בטקסס, בפילדלפיה, ואתה רואה שכמות ההטסות זה טרפת. הם מטיסים כל הזמן את הרחפנים כי הם חייבים לעמוד בתקן שלהם של כמה סיורים הם עושים".
במקסיקו הרחפנים של פרספטו משמשים לאבטחת גדרות מפעלי ייצור רכב ענקיים. "חברות שמוציאות כל יום מאות מכוניות מקו הייצור פשוט סגרו את המפעלים. במצב הזה כמות האבטחה עולה פי כמה וכמה כי הרי זה במקסיקו, ומדובר במגרשי חנייה ענקיים עם מכוניות פאר. המערכת שלנו עברה משלוש-ארבע טיסות ביום ל-16 טיסות ביום, ממש קצה גבול היכולת".
אתם נתקלים בדרישה לרחפנים נוספים?
"בארה"ב זה בעיקר הגדלת העומס על הרחפנים. במקומות אחרים ואצל לקוחות חדשים יש עכשיו ביקוש גדול, למשל באוסטרליה ובדרום קוריאה. הם כבר טיפה יצאו ממשבר הקורונה. חברות שכרגע לא מוציאות שקל מתחילות להיערך עכשיו לקראת הגל השני של הקורונה והם מתכננות להשתמש ברחפנים".
הרגולטור נותן אור ירוק
אפשר לומר שתקופת הקורונה הנוכחית היא טבילת האש המבצעית של הקונספט של פרספטו. לפי הקונספט הזה, אפשר להעלות רחפן לאוויר במשימה שתוכנתה מראש, ולאפשר לו פעולות עצמאיות בגבולות מוגדרים: באמצעות מצלמה הוא מזהה חדירה למתחם הוא ימשיך אוטומטית לעקוב אחרי הפורצים תוך שהוא מזעיק את צוות האבטחה של החברה. הוא יכול לזהות דליפת גז או עשן, הוא יודע להעריך כמויות של מטען או משקל של ערמות חול, הוא יכול לזהות מצוקה אצל עובדים שמבצעים עבודות מסוכנות, הוא יכול להתריע על עובד שלא חובש קסדת ביטחון. מצלמה שנייה, רדיומטרית, מאפשרת לו לזהות עלייה מסוכנת בטמפרטורה של מתקן, או כמו בתחנת הכוח באיטליה – לזהות התחממות חריגה של מי הקירור שמוחזרים לים.
כל היכולות האלה אינן דבר מובן מאליו, לא עבור מקבלי ההחלטות במפעלים ובמחצבות, ולא עבור הרגולטורים שנאמנים ברוב המקרים לכלל שכל רחפן צריך להיות בשליטה של מפעיל אנושי, שגם רואה אותו כל העת. כדי לעשות את מה שעושים בפרספטו היו צריכים לקבל אישורים מיוחדים מהרגולטורים במדינות השונות.
בשנה שעברה התפרסם דו"ח אמריקאי על הטכנולוגיה הפורצת של רחפנים אוטונומיים בעולם, שהציג מסקנה מאוד מפתיעה: שלוש מבין שש החברות המובילות בעולם בתחום זה הן חברות ישראליות: פרספטו, אירובוטיקס ואיזי אריאל. אביטן אומר שהמתחרה הממשית היחידה שפרספטו רואה מולה בחלק מהפרויקטים שהיא ניגשת אליהם בעולם היא אירובוטיקס. ואם על שוק עולמי בצמיחה, שהחוקרים האמריקאים העריכו את הפוטנציאל שלו במיליארדים, חולשות שתי חברות ישראליות, אז כנראה שיש עתיד להייטק הישראלי.
עכשיו מודיעה פרספטו, שבפעם הראשונה בישראל, ניתן אישור של רשות התעופה האזרחית (רת"א) להפעלה קבועה של רחפנים אוטונומיים לתחזוקה ואבטחת מתקן ללא מפעיל צמוד. לראשונה היא גם מגלה שהרחפנים שלה מבצעים משימות עבור מפעלי ים המלח: אבטחה, תחזוקה, איתור תקלות, מדידות, תיעוד ומיפוי, וכל זה מתבצע ללא מפעיל בשטח ותוך שליטה מחדר בקרה מרוחק עם יכולת שליטה משופרת ומדויקת.
בהודעה של שתי החברות נאמר שהאישור לפעולת הרחפנים העצמאיים ניתן במסגרת הסכם בין חברת כימיכלים לישראל לבין חברת פרספטו שפיתחה ומייצרת את הרחפנים וזאת לאחר שהם הוכיחו את יכולת הפעולה האוטונומית שלהם בארץ ובעולם. הם מצוידים במערכות צילום ליום ולילה ומבצעים את המשימות באופן רציף גם בתנאי מזג אויר חריגים, שאופייניים לעיתים לים המלח, בראות לקויה, רוח, גשם וחום כבד.
שלא כמו חברות אחרות שמשתמשות ברחפנים סיניים שהיא רוכשת בחו"ל, פרספטו מייצרת את הרחפנים שלה בעצמה במפעל במודיעין. החברה פיתחה רחפן גדול, עמיד במיוחד בטמרפטורות קיצוניות, בתנאי רוח, גשם ושלג. זו לא חיית מחמד שבסוף הטיסה מחבקים ומנגבים היטב, אלא כלי עבודה שנשאר בשטח חודשים ארוכים, ממריא ונוחת ללא הרף. איך אומר אביטן? "זה כלי מאוד רובסטי, על סף רמה צבאית".
לפני כשנה החברה סגרה סבב גיוס של 15 מיליון דולר. אביטן אומר שההון שגוייס שימש להרחבה משמעותית של יכולות למידת המכונה (ML) והבינה המלאכותית (AI) של המערכת וגם על הרחבת היכולות האוטונומיות שלה. תחום נוסף שהחברה פעלה בו נמרצות היה תחום הרגולציה, שכרגע עלולה להוות חסם המונע את התרחבות החברה. אביטן אומר שהעבודה נשאה פרי ובקרוב יהיו הכרזות על שינויים משמעותיים ברגולציה בארה"ב, באוסטרליה ובאירופה. הפרויקט במפעלי ים המלח המריא בזכות שינוי הרגולציה בישראל.
פרספטו פועלת ממרכז החברה במרכז עינב במודיעין, ומשרדים בארה"ב ובאוסטרליה עם לקוחות ביותר מעשר מדינות, בהם חברת החשמל האיטלקית ENEL, חברת שירותי האבטחה הבינלאומית G4S וקונצרן Johnson Controls בארה"ב. החברה מעסיקה כיום 70 עובדים. החברה הוקמה ב-2014 על ידי דור אבוחצירה (מנכ"ל), שגיא בלונדר (סמנכ"ל טכנולוגיה), רביב רז (סמנכ"ל מוצר) ואריאל אביטן (סמנכ"ל שיווק). היא גייסה מאז הקמתה 27.5 מיליון דולר ונמצאת בשלבי צמיחה וקליטת עובדים חדשים בארץ ובעולם.
