אז איך אתם מעדיפים את הפגיעה בפרטיות שלכם? באמצעות מעקב של השב"כ או באמצעות איכון של המשטרה? האם אתם רוצים שאפליקציית המגן של משרד הבריאות תדע איפה אתם בכל רגע, או שאתם מעדיפים שחברת ריגול הסייבר NSO תפלוש לחייכם הפרטיים? דיון עגום מתנהל בימים אלה בעניין המעקב אחר אזרחי ישראל, מיטלטל בין הממשלה, בית המשפט העליון והכנסת, ועוסק בשאלה באיזו דרך הכי רצוי לפגוע בזכות היסוד של אזרחי ישראל לפרטיות.
צפו: טכנולוגיות המעקב החדשות
בוויכוח על הפעלת השב"כ במעקב אחר תושבי ישראל כבר נאמרו כל הטיעונים, אבל הנזק האמיתי לפרטיות שלנו מתחיל להתחוור רק עכשיו. אחרי שנקבע העיקרון, שבשם המאבק בקורונה מותר לחדור לפרטיות, צצים כעת בזה אחר זה אמצעי מעקב חדשים, טכנולוגיות שמציעות לדעת עלינו הכול, וללא ידיעתנו: טמפרטורת הגוף שלנו, הדופק, כמה אנשים במכונית שלנו, האם אנחנו עוטים מסכה, האם אנחנו נראים חולים, האם אנחנו נשמעים חולים. ההייטק הישראלי המהולל יוצא במצעד טכנולוגיות, שבימים כתיקונם נשמרות מתחת לרדאר. והשאלה שנשאלת בקרב מקבלי ההחלטות אינה האם ראוי להשתמש באמצעים הטכנולוגיים האלה, אלא איך אפשר לאסוף עוד ועוד מידע על האנשים.
אפשר להניח שהכוונות של כל החברות טובות וראויות, אבל התוצאה עלולה להיות אובדן מוחלט של פרטיותינו. הצטברות כל כך הרבה נתונים במאגרי מידע היא פיתוי גדול מדי. מהר מאוד יעלה הרעיון "לתכלל" את כל המידע במערכת אחת, שיודעת הכול. מהר מאוד יעלו רעיונות חדשים לשימושים בכל הביג דאטה הזה, שיירסקו כל שייר של פרטיות. האח הגדול מ-1984 מחוויר לעומת האח הגדול מודל 2020.
חשיבות המאבק בקורונה אינה מוטלת בספק, וגם לא הצורך לרסן את התפשטות המחלה. אבל האם מקבלי ההחלטות מאזנים כנדרש בין שיקולי בריאות הציבור לבין הפגיעה בו? בעוד משרד הבריאות מכתיב דרישות מעקב בלתי מתפשרות, את הרשות להגנת הפרטיות בכלל לא משתפים בדיונים. כשיתפוגג ערפל הקורונה אנחנו עלולים להישאר עם ארסנל כלי מעקב זמינים לכל שימוש. חמור מכך, בעולם הערכים החדש, פרטיות האזרחים כבר לא תהיה שיקול מרכזי.
קטלוג של טכנולוגיות חדשות
כשהוצג השבוע לוח זמנים להקלת המגבלות, לא הוזכרה בו הפסקת הפגיעה בפרטיות. דרישות הממשלה למעקב בכל בניין, קניון או מקום עבודה מרחיבות את היקף המעקבים. עכשיו שורה של חברות מציעות טכנולוגיות מעקב חדשות, חלקן אף פנו לשר יובל שטייניץ, שעומד בראש ועדת השרים לנושא מעקב השב"כ והוא התרשם וזימן את כל החברות למרתון דיונים בשבוע הבא, אולי לא כדי להחליף את השב"כ בשלב זה, אבל לקראת הגל הבא של הקורונה, מי יודע אולי השב"כ לא יספיק.
וכך יעלו ויבואו החברות בזו אחר זו, ויציגו את הטכנולוגיות החמות ביותר, עם ניחוח קל של פגיעה בפרטיות. הנה כמה מהחברות שעשויות להיות שם:
NSO
שר הביטחון נפתלי בנט חשף בציוץ את המערכת שפיתחה עבורו חברת NSO בשיתוף משרד הביטחון ויחידת המודיעין 8200. המערכת המעניקה דירוג לכל אדם בישראל לפי הסבירות שהוא חולה, על בסיס איכון המיקום של השב"כ ובתוספת נתונים דמוגרפיים ותוצאות בדיקות הקורונה בישראל. ומה זה משנה אם הרשות להגנת הפרטיות קבעה שהשימוש במערכות טכנולוגיות של דירוג חברתי, "הוא פתרון חריג שיש להימנע ככל האפשר משימוש בו"? NSO מתכוונת ליצור מאגר מרכזי של כל נתוני הקורונה, ובאמצעות ה-AI היא אולי תוכל לחזות מי עומד לחרוג מהנחיות הבידוד ומי עומד להידבק.
אופגל
חברת אופגל של רפאל פיתחה מצלמה תרמית, שמודדת מרחוק את טמפרטורת הגוף של הנכנסים לבית החולים ומצרפת את זיהוי הפנים שלהם. אם מתגלה אדם עם חום חריג, הוא מאותר על ידי המאבטחים ומופנה למיון. התקנה ראשונה של המערכת הייתה בבית החולים בני ציון שבחיפה. צה"ל משתמש במערכת דומה לזיהוי מרחוק של חשודים.
אניוויז'ן
חברת AnyVision התקינה מערכת במחלקת הקורונה באיכילוב, שמזהה חום של מאושפזים מרחוק באמצעות מצלמות תרמיות של התעשייה האווירית. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור מפת חום של אזורים שונים בגופם של אנשים, וכך לזהות דפוסי חום המאפיינים חולי קורונה. אניוויז'ן פיתחה אלגוריתם לזיהוי פנים וגוף ממצלמות וידאו, כולל זיהוי פנים מאחורי מסכה. המערכת משמשת לבקרת כניסה, זיהוי מבוקשים וניתוח התנהגות חשודה והחברה התקינה אותה בבתי חולים, שדות תעופה, אצטדיוני ספורט, חנויות ובתי קזינו ב-45 מדינות בעולם. מצלמת ה-MiniPOP של התעשייה האווירית נמצאת בשימוש צבאות שונים בעולם.
קורסייט
חברת Corsight AI מקבוצת קורטיקה פיתחה מערכת לזיהוי פנים גם אם האדם עוטה מסכה. המערכת משתמשת כעת לזיהוי אנשי הצוות הרפואי ופתיחת דלתות ללא מגע. כמו כן היא משמשת לזיהוי עברייני בידוד, שנכנסים למרחב הציבורי. המערכת מזהה גם את מי שנמצאים סביב חולה הקורונה ומתריעה על אנשים בקבוצת גיל מבוגרת יותר שנמצאים בסיכון גבוה. הטכנולוגיה פותחה לשם איתור אנשים בריכוזי אוכלוסייה תחת קשיי תאורה, מרחק גדול וזוויות צילום קשות והיא מותקנת בשדות תעופה ובתי חולים באירופה, בערים חכמות באסיה ובמשטרות בדרום אמריקה.
מכללת אפקה
במכללת אפקה מתנהל מחקר בימים אלה לאבחון חולי קורונה על ידי ניתוח הקול שלהם. המחקר מבוצע בהובלת משרד הביטחון עם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שיבא וחברות הייטק. למכללה יש כבר ניסיון קודם באבחון מחלות שמשנות את הקול של החולים והמטרה כאן היא ליצור אלגוריתמים של למידה עמוקה שיזהו חולי קורונה על פי השינוי בקולם. יישום הטכנולוגיה הזו באמצעות מיקרופונים במרחב הציבורי יאפשר לזהות חולי קורונה, אבל גם יחשוף את כלל הציבור להקלטות.
ויסייטס
חברת Viisights פיתחה מערכת לניתוח תוכני וידאו, שמאפשרת הבנה אוטומטית בזמן אמת של תוכן וידאו ממצלמות מעקב. המערכת לא מזהה פנים של אנשים אלא התנהגות - פעולות, אירועים, סצנות - על ידי למידת מכונה. המערכת יכולה להתריע על אירועים כמו חריגה משמירת מרחק מינימלי, תור צפוף לקופה, מספר גדול מהמותר של אנשים במכונית, יציאה מהבית ללא מסכה. המערכת מייצרת "מפות חום" שבהן משורטטים אזורים בעייתיים עם חשש להתפרצות. ויסייטס התקינה מערכות כאלה בישראל ובמדינות נוספות בעולם.
מובי
חברת מוביליטי אינסייט (מובי), שפיתחה מערכת לניטור תנועה בכבישים, עשתה הסבה של הטכנולוגיה למעקב אחר שמירת מרחק בקניונים, אשר כבר מופעלת בעשרה מרכזים מסחריים בישראל לצורך זיהוי דפוסי התנהגות של לקוחות. החברה מציעה יכולת נוספת שמאפשרת באמצעות תקשורת בין סמארטפונים לדעת אם נחשפת לחולה קורונה מבלי שהמידע עובר למאגר מידע מרכזי.
נאווין
חברת NAVIN פיתחה טכנולוגיה למיפוי וניווט בתוך מבנים, בדומה לניווט GPS באזורים פתוחים. החברה מאפשרת כעת לשחזר מסלולי הליכה של חולי קורונה בתוך בתי החולים ברמת דיוק של עשרה מטרים. כך אפשר להפחית את הצורך בהכנסת צוותים רפואיים לבידוד אם מתברר שהחולה לא היה בקרבת חלק מהם. מערכת נאווין הופעלה בקניונים, אוניברסיטאות ומבני ציבור בישראל וארה"ב לשם הכוונה של המבקרים.
סיו
הסטארט-אפ CYou מחממת הטכנולוגית נילסן מציע יכולת לזיהוי "ריחוק חברתי" במרחבים ציבוריים. החברה פיתחה טכנולוגיה לניתוח וידאו ממצלמות קיימות, וכעת היא מאפשרת אכיפת מרחק וזיהוי התקהלות אסורה. המערכת שולחת התרעות למנהלים או לאנשי אבטחה. במקור הטכנולוגיה של סיו נועדה לאפשר לבעלי חנויות לעקוב אחר התנהלות הקונים בחנויות והיא כבר מופעלת ברשת אופנה בינלאומית הפועלת גם בישראל.
קמביום
חברת קמביום, מקבוצת מטריקס, פיתחה מערכת דיווח בריאות לעובדים, שנועדה לאפשר לעסקים לעמוד בדרישות לתקן התו הסגול. באמצעות הסמארטפון העובד עונה על שאלון הסינון הנדרש, ומקבל הנחיה אם להגיע לעבודה או להישאר בבית. הנתונים נשמרים באופן מאובטח בענן, והמערכת מתעדת את הדיווחים במאגר נתונים, שמכיל רק את פרטי הדיווח שנדרשים על ידי משרד הבריאות ואינו כולל את מיקום העובד. באמצעות הנתונים ניתן לבצע תחקור לאחור במקרים בהם אחד העובדים התגלה כחולה, ולהחזיר את החברה לפעילות בזמן קצר.
ג'י מדיקל
חברת G medical פיתחה מכשיר שמתחבר לטלפון הנייד ומזהה בתוך שניות מדדים וסימפטומים רפואיים שמזוהים עם וירוס הקורונה - לחץ דם, רוויית החמצן בדם, דופק וחום גוף. נוכחות של שניים או יותר מהמדדים האלה עלול להעיד על מחלת קורונה והמערכת כבר התריעה על חולה פוטנציאלי, שנבדק ונמצא חיובי. הטכנולוגיה פועלת במוקדים רפואיים בארה"ב ובאוסטרליה ובחודש שעבר קיבלה אישור FDA למכירה לציבור הרחב.
מוטורולה סולושנס
מוטורולה סולושנס מציעה מצלמות חכמות, שיודעות לבצע ניתוחי וידאו אנליטיקה: לאתר התקהלויות, לווסת עומסים במעליות או באזורים אחרים וגם לאתר את כל המיקומים של חולה קורונה שמתגלה בדיעבד. באמצעות ניתוח וידאו אוטומטי אפשר לאתר בתוך שניות את כל המקומות בהם שהה אדם וגם לזהות את האנשים שהיו איתו במגע ישיר.
בוש
חברת לדיקו מציעה שימוש במצלמת אנלטיקה של חברת בוש, לצורך מעקב אחר מספר האנשים בחנות או באזורים שונים בקניון. מדובר במצלמה בעלת יכולת ניתוח מובנית, שניתן להגדיר לה חוקים ולקבל התרעות אוטומטיות ישירות מהמצלמה. היא יכולה לספור בני אדם שחוצים כניסה לאתר, ולתת התרעה על התקהלויות או הצטופפות מסוכנת.
לאנשים לא אכפת מפרטיות
ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שמפעילה אמצעי איכון של שירות הביטחון הכללי, אמצעים שנועדו ללחימה באויבי המדינה, ונראה שהיא עושה את זה כי זה נוח, לא כי זה הכרחי. בדיון בכנסת הסבירה ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, שהיא צריכה לדעת על כל המגעים בין כל האנשים כדי לעצור את שרשרת ההדבקה, באמצעות "שיטת הפינצטה" ממש כמו שהשב"כ מגיע למפגע הבודד. "זה כלי דרקוני שבהחלט מפר את האיזון בנוגע לשמירת הפרטיות של אזרחינו"' אמר הרמטכ"ל לשעבר ח"כ בוגי יעלון, בעל ניסיון בעצירת מפגעים.
איכשהו, אצלנו ההגנה על זכויות אדם לא נחשבת לעניין מובן מאליו כמו באירופה ובארה"ב. התובע הכללי של ארצות הברית וויליאם בר כתב במזכר ל-93 פרקליטים פדרליים: "עלינו לעמוד על המשמר מפני הנחיות מדינתיות ומקומיות, שעלולות לפגוע בזכויות החוקתיות וחירויות האזרח של בני אדם. הרבה החלטות שאינן עולות על הדעת בזמנים רגילים הפכו לנפוצות בשבועות האחרונים. החוקה אינה מושעית בזמני משבר".
בריאיון ל"כלכליסט" אמר מייק רוג'רס, מי שהיה ראש סוכנות NSA האמריקאית: "המעקב אחר אזרחים צריך לקחת צעד אחורה. צריך לשאול איזה סוג מידע יש לאסוף כדי שנוכל להבין טוב יותר את המגפה. אבל בריאות הציבור לא הופכת את סוגיית הפרטיות ללא רלוונטית או לשולית. עלינו לוודא שהפתרונות כוללים איזונים ובלמים ומשרים ביטחון ואמון באזרחים".
למעשה, קשה למצוא מישהו שיסנגר על הדרישות של פרופ' סדצקי. עו"ד ניר גרסון מהרשות להגנת הפרטיות קבע בחוות דעת שכעת, אחרי שסכנת קריסת בתי החולים חלפה, השימוש באמצעים של השב"כ "אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי גם אם יוסדר בחקיקה ראשית".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה: "מי שממשיך לטעון, שהשב"כ הוא הגוף היחיד שמסוגל לספק את שירותי המעקבים טועה ומטעה, ואת הצלת החיים של אזרחי ישראל אפשר היום להשיג בקלות באמצעים אחרים. כמו שבמלחמה בטרור לא כל אמצעי הוא כשר ואנחנו משתדלים לשמור על צלם דמוקרטי כך גם עכשיו".
ד"ר טל פבל, ראש לימודי סייבר במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, אומר שהבעיה היא שהחדירה לפרטיות כבר לא מפריעה לרוב האנשים: "לא אכפת לנו מפרטיות, הפרטיות שלנו מתה בתמורה לשירות או מוצר, אבל זו מלחמת מאסף כי ממילא אי-אפשר לעשות דבר בלי שמישהו יידע על זה. גבולות הגזרה הולכים ומצטמצמים כי האפליקציות הולכות ונעשות מתוחכמות. אנחנו כמו הצפרדע שלא מרגישה שמבשלים אותה".
עו"ד אפרת שוסטר, שותפה במחלקה המסחרית במשרד ש. פרידמן אומרת כי השינויים התכופים בהנחיות ובתקנות לשעת חירום עלולה לבלבל מעסיקים ובעלי עסקים ולגרום להפרת החוק. לדבריה, בהנחיות לקבלת ה"תו הסגול" צומצם מספר הדרישות ובוטלו דרישות לשמירת פריטי מידע אישי. "מה שעלול לקרות, זה שמעסיקים ובעלי עסקים יבקשו 'להגדיל ראש' ולאסוף מידע אישי יותר מהנדרש לפי תקנות שעת החירום. איסוף שכזה מהווה פגיעה ברורה בפרטיות ואינו נדרש לשם עמידה בתקנות". לדבריה איסוף נתונים פרטיים עלול להוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות, עוולה נזיקית ולפעמים אף עבירה פלילית, שעלולה לגרור חיוב בפיצוי של עד 50,000 שקל.
חוק יסוד פרטיות האדם
תמונת מצב נכון לעכשיו: בעוד הגבלות התנועה הולכות ומוסרות, הפגיעה בפרטיות כנראה רק עומדת להחמיר. תסתכלו סביבכם כשאתם יוצאים מהבית, מישהו עוקב אחריכם ממצלמות, ממיקרופונים, מחיישנים שונים ומשונים שאת טבעם אתם לא יודעים, דרך אפליקציות שאתם מפעילים, דרך אנשים שאיתם אתם נפגשים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה ממליצים להפסיק לאלתר את הפעלת השב"כ ולעבור לאיכון מידע מהמפעילות הסלולריות על ידי משרד הבריאות, או לחילופין להשתמש באפליקציות איכון שהמשתמש נותן את הסכמתו מרצון להשתמש בהן ושאינן פוגעות בפרטיות. שימוש בטכנולוגיית contact tracing כמו שמציעות עכשיו גוגל ואפל מאפשר לתת התרעות לאנשים על מגע עם חולה קורונה מבלי שהמידע מועבר למאגר מרכזי.
אבל יכול להיות שכבר מאוחר מדי, שגם כשיופסק מעקב השב"כ הנזק כבר נגרם. טל פבל אומר שתהליך החדירה לפרטיות הוא בלתי הפיך: "אתה יכול להחליט אם להוריד את אפליקציית המגן, אבל אולי תנאי החזרה לעבודה יהיה שתהיה חייב להוריד אפליקציה. זו רגל שהם מכניסים בדלת ומאותה רגע הדלת פתוחה. הקורונה נתנה לגטימציה, הכשירה את הקרקע ועכשיו אנחנו במקום שזה בסדר לעשות את זה. אני רואה בזה שלב נוסף, אסקלציה בתהליך קיים, והאבסורד הוא שזה תהליך בלתי נמנע ולא יכולים לעשות איתו כלום".
הטכנולוגיות כאן כדי להישאר. היכולות שלהן בהשגת מידע קורצות מכדי שהממשלה או בעלי העסקים ידחו אותן משיקולי זכויות אדם, את זה אנחנו רואים ממש עכשיו. יכול להיות שהפתרון המעשי נמצא במקום אחר – בכנסת שמייצגת את צורכי הציבור. למשל חקיקה שתגביל את המעקב והשימוש במידע שהושג באמצעי מעקב, ותקבע אמות מידה ערכיות. יותר מזה – אולי מה שבאמת צריך זה חוק יסוד פרטיות האדם, שיהפוך את ההגנה על הפרטיות לנורמה הראויה, כך שפגיעה בפרטיות תדקור את העין ותקומם את הלב.
