עשור אחרי שנכנסה לעולם הרשתות החברתיות, קים אור אזולאי מבינה היטב את המחיר של השימוש האינטנסיבי באפליקציות למיניהן. "זה פגע לי ביכולת ההקשבה", סיפרה אמש (יום ב') השחקנית וכוכבת הרשת בת ה-19 בפאנל "החיים, הטכנולוגיה ומה שביניהם" בוועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות". "היום ב-60 שניות אתה יכול לעשות 20 פעולות, גם לקרוא הודעות, גם לשלוח הודעות, גם להקשיב להודעה קולית. הפיצול קשב שלך נהיה כל כך אינטנסיבי ומהיר ולתרגם את זה לחיי היום-יום זה כמעט בלתי אפשרי. אני בתור אשת עסקים, עכשיו בפאנל אני צריכה לרכז את כל הקשב שלי אליך וזה מאוד קשה, זה פגע לי ביכולת ההקשבה וזה מאוד מבאס. היום זה האתגר שלי מול עצמי - ללמוד להקשיב מחדש".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
לדברי ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אנשים לא מודעים למחירים שהם משלמים. "אנחנו רואים בשנים האחרונות הידרדרות משמעותית בקשב של אנשים - שמונה שניות זה מה שאנחנו מסוגלים להתרכז. ברור שאנחנו לא זוכרים מספרי טלפון. אנחנו לא זוכרים הרבה יותר מזה. עשו מחקר בלונדון על נהגי מוניות, נהגים ותיקים שנוהגים לפחות 20 שנה ונהגים חדשים. הסתכלו על אזור במוח שלהם שנקרא היפוקמפוס, האזור של הניווט. אנשים שמשתמשים בוויייז - האזור הזה לא מפותח אצלם, הוא בעוררות מאוד נמוכה. גם אם הם ינסו לפתח אצלם יכולות ניווט הם פשוט לא יצליחו".
אבל הם לא צריכים יכולות ניווט.
ד"ר מרגלית: "הם בהחלט צריכים יכולות ניווט - כי היכולת ניווט היא לא רק להגיע מאזור א' לב'. זה קשור ליצירתיות וזה קשור לקשב. הרבה אנשים אומרים לי שהם חושפים את הילדים שלהם למה שאני קוראת 'מוצץ דיגיטלי'. זה מספק את כל הצרכים שלנו. והורים אומרים לי 'אם אני לא אחשוף, הוא יפתח פער'. אבל אנחנו לומדים היום שילד שלא נחשף בכלל לטכנולוגיה, לוקח לו שישה ימים לסגור את הפער, מכיוון שהם עשו את הטכנולוגיה כל כך קלה ומתגמלת. הטכנולוגיה פועלת בדיוק על אזורי העונג. יש מקום אחד שדומה למה שאנחנו רואים בדיגיטל שזה הקזינו. אנשים נכנסים לחמש דקות ואחרי שעתיים מוצאים את עצמם עדיין גוללים. יש אספקטים שליליים וחייבים לקחת אותם בחשבון".
הקיום האנושי הוא בוודאות יותר רע?
ד"ר מרגלית: "בוודאות. אני רק רוצה לתת סטטיסטיקה. כי זה קשור לקיום שלנו. אנחנו רואים היום שאנשים צעירים שיכולים לקיים יחסי מין, מקיימים הרבה פחות יחסי מין כי התגמול מהדיגיטל גבוה יותר מהתגמול מיחסי מין. לשם הגענו וכמובן שיש לזה השלכות. ביפן אנשים מתחתנים עם רובוטים דיגיטליים. אנחנו היום מייצרים בוטים שיודעים למלא את כל הצרכים האנושיים - בין אם זה יחסי מין, בין אם זה חברה. אני עוזרת לפתח אפליקציה שאמורה לארח מבוגרים והיא יודעת לדבר ואנשים מרגישים איתה כמו עם בן אדם אנושי. המוח שלנו לא מחווט לכל זה ואת הנזקים נראה אצל הדורות הצעירים".
מוטי מימון, מנכ"ל חברת Pcentra, ביקש להגן על כבודה של הטכנולוגיה. לדבריו, "כולנו היינו נמצאים בעולם שונה לגמרי בלי הטכנולוגיה. בסופו של דבר לטכנולוגיה יש יתרונות רבים ואני חושב שהחוכמה היא ליישם את היתרונות האלה לטובת החיים היומיומיים שלנו, כדי שנוכל להפיק יותר ולתרום יותר בעשייה שלנו. במדינת ישראל אנחנו יכולים לראות הרבה יוזמות טכנולוגיות שמקדמות את החיים של כולנו ומאפשרות לנו להתייעל במגוון רחב של תחומים. תחום ספציפי שאנחנו עוסקים בו זה התחבורה הציבורית, החוויה היום היא שונה לגמרי ממה שהיה לפני חמש או עשר שנים. התשלום אצל הנהג כבר לא קיים, אתה משלם בכל מקום שנוח לך, בטלפון, במחשב וכדומה. אנחנו מצליחים לחסוך 15% מזמן הנסיעה באמצעות הטכנולוגיה. אם נסיעה הייתה לוקחת 40 דקות, היום היא תיקח 34 דקות, וכל זה באמצעות טכנולוגיה".
חסכת לאנשים שש דקות נסיעה מהחיים. אבל מה הם יעשו בשש דקות האלה? הם ישבו ויגללו את הפיד.
מימון: "אני חושב שזה ניתוח פשטני. אנחנו כבני אדם חיים את היום-יום שלנו ומנסים לעשות טוב. זה זמן שהוא מנוצל. ואם יהיו לך שש דקות לנוח...".
ד"ר מרגלית: "אבל אנשים לא נחים. עשו מחקר על ילדים קטנים שההורים שלהם מסיעים אותם לחוג לעומת נותנים להם ללכת ברגל. כשמסיעים אותם - מהרגע שהם נכנסים לרכב ועד שמגיעים לחוג, הם בדיגיטל. אם לא מסיעים אותם, הם חייבים לשים לב לאן הם הולכים ואז הם מתחילים להתמצא ומגלים חוש עצמאות".
יש לנו דרך לקחת את הטכנולוגיות ולרתום אותן לרווחה של האנושות?
מימון: "אין ספק. בסופו של דבר אנחנו מנתחים פה אירועים שקרו בשנים בודדות. יש פה תהליך, יש פה מאיץ של טכנולוגיות. במדינת ישראל יש צרכנים מאוד נבונים שיודעים לצרוך ולדרוש טכנולוגיות יעילות ומצד שני יש הרבה מאוד מגבלות שמאפשרות לנו להצמיח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים מאוד שמסתכלים עליהם בכל מקום בעולם".
קים, האם את תדחפי את מיליון העוקבים שלך לשחרר את המכשיר לשעתיים או ליום שלם?
קים: "אנחנו כבני אדם שולטים בהכל אז אנחנו לא צריכים למצוא עוד פתרון טכנולוגי ללמה לא להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו כבני אדם צריכים ללמוד לרסן את בעצמנו. גם אני משחררת את המכשיר. גם אני יכולה לתעד כל יום את מה שאני עושה, ואני בזמן האחרון מבינה כמה זה רעיל ובוחרת לא לעשות את זה. אני כבן אדם בוחרת לשים לעצמי סטופ. הטכנולוגיה תמשיך להתקדם. אני יכולה לבחור לעצור וזה האתגר הכי גדול שלנו כבני אדם היום".