כיצד להפוך תכנים פרו-ישראליים לוויראליים, איך להסיר תכני פייק ואיך לפצח את האלגוריתמים של הרשתות החברתיות - אלה רק חלק מהאתגרים שעליהם ניסו להתגבר משתתפי האקתון ייחודי שאירוע הסיום שלו התקיים במשרד החוץ תחת הכותרת "מגבירים את הקול הישראלי באמצעות טכנולוגיה".
2 צפייה בגלריה
חלק מראשי הצוותים שהשתתפו בהאקתון עם אנה בן עזרא (משמאל למטה), מנהלת מחלקת טכנולוגיות חדשות במשרד החוץ
(צילום: משרד החוץ)
עוד בנושא:
המלחמה בעזה וטבח ה-7 באוקטובר חידדו בקרב העוסקים בהסברה את הנחיתות המספרית של הצד הישראלי, דבר המשתקף בפעילות הדיגיטלית ברשתות החברתיות: אל מול 1.8 מיליארד מוסלמים, שבחלקם הגדול מזדהים עם הנרטיב הפלסטיני, עומדים מעט פחות מ-16 מיליון יהודים, וגם אלו האחרונים לא אחת חוששים להשמיע את קולם ברשת, בגין הפחד מתגובות אנטישמיות או התנכלויות.
כדי לתת מענה טכנולוגי לאתגרי ההסברה בעולמות הדיפלומטיה הדיגיטלית, התכנסו 150 אנשי טכנולוגיה מחברות ההייטק המובילות בארץ כדי להשתתף באירוע שהינו תוצר של שיתוף פעולה בין משרד החוץ לבין האקוסיסטם הטכנולוגי הירושלמי - קרן JVP וגופים מובילים נוספים, בהם האוניברסיטה העברית ורשות החדשנות. ההאקתון התקיים בחסות משרד ירושלים ומסורת ישראל ובשיתוף עם עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.
ריפרש
האמת על הביקור של מאסק בישראל / עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
27:06
האקתון הוא אירוע שבו אנשים, לרוב מתכנתים, מעצבים ואנשי מקצוע אחרים, מתאחדים כדי לשתף פעולה באופן אינטנסיבי ולמצוא פתרונות המתבססים על תוכנה או חומרה. לאחר 48 שעות רצופות ואינטנסיביות הציגו אתמול המשתתפים את התוצרים הטכנולוגיים באירוע המסכם שהתקיים במשרד החוץ. בדברי הפתיחה התייחס דוד סרנגה, ראש חטיבת הדיגיטל במשרד החוץ, לנחיתות המספרית: "למרות שמתחילת המלחמה בעזה העלה משרד החוץ קרוב ל-12,500 פוסטים וציוצים שזכו למעל שניים וחצי מיליארד חשיפות, עדיין התכנים האנטי-ישראליים זוכים לחשיפה מאוד גדולה. מטרתנו היא לאפשר לממשלת ישראל להשיג את ייעדיה הביטחוניים, על ידי הרחבת מרחב הלגיטימציה בדעת הקהל".
משתתפי ההאקתון חולקו ל-15 קבוצות, כאשר כל קבוצה התבקשה לתת מענה לאתגר אחר של ההסברה הישראלית ברשת. כך לדוגמה פותחו כלים לזיהוי של תכני פייק, כדוגמת תמונות מסכסוכים אחרים המוצגות כתמונות מהפצצות צה"ל בעזה, יצירת סרטוני הסברה בתרגום לשפות שונות במהירות, אמצעיים טכנולוגיים המסייעים למשתמשים בכתיבת תגובות או בדיווח על תכנים פוגעניים. צוות אחר ניסה למצוא דרכים להעצמת המסר ברשת טיקטוק, בה לא זוכים תכנים פרו-ישראליים לחשיפה הנדרשת, יש הטוענים עקב האלגוריתם של הפלטפורמה המעדיפה לקדם תכנים פרו-פלסטיניים.
לא רק למלחמה
סרנגה ציין כי חלק מהפתרונות הטכנולוגיים יאומצו על ידי משרד החוץ כבר בתקופה הקרובה, בעוד שחלקם האחר יוכל לשמש את ארגוני החברה האזרחית שקמו מאז תחילת המלחמה כדי לסייע בהסברה. עוד הוסיף סרנגה כי למרות שהפתרונות נועדו בראש ובראשונה לסייע בתקופת המלחמה בעזה, אין ספק כי חלקם יוכל לשמש למטרות אחרות דוגמת מלחמה באנטישמיות, הסרת תכני שנאה ועוד.
האירוע שהתקיים במשרד החוץ מהווה אבן דרך משמעותית בשיתוף פעולה בין משרד החוץ לבין גורמי טכנולוגיה בחברה האזרחית, כאשר מטרת העל היא לרתום הפתרונות הטכנולוגיים להגברת הנרטיב הישראלי בזירה הבינלאומית, נושא לו מייחס משרד החוץ חשיבות רבה בכלל ובתקופת המלחמה בפרט.
שר החוץ אלי כהן מסר כי "משרד החוץ עומד בחזית המדינית, גם בתחומי החדשנות והדיגיטל, בעיקר מאז פרוץ המלחמה בחמאס. האירוע המוצלח שהתקיים אמש במשרד החוץ הוא מהלך נוסף שלנו לשיתוף פעולה עם יזמים וארגונים חדורי מוטיבציה שההסברה הישראלית בוערת בדמם. אני מברך את כל השותפים למהלך וסמוך ובטוח שבעזרת יוזמות נוספות שכאלה, נרחיב את הקהלים אליהם אנחנו מגיעים, נציג לעולם את האמת אודות המתרחש ונמשיך להפריך את הפייק האנטי-ישראלי והאנטישמי המציף את הרשת".
אנה בן עזרא, מנהלת המחלקה לטכנולוגיות מתקדמות במשרד החוץ, הביעה את הערכתה למשתתפי ההאקתון וציינה כי "האירוע הוכיח את הפוטנציאל העצום הטמון בשיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי לבין המגזר הפרטי והחברה האזרחית בישראל בעיצוב הנרטיב הישראלי, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות בהן מדינת ישראל משופעת".
