כאילו אין קורונה, משבר כלכלי חמור ויותר מ-100 אלף מתים - נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז אתמול (ה') באופן רשמי מלחמה על ענקיות הטכנולוגיה. במסגרת מה שהוא מכנה "צנזורה של קולות רפובליקנים", הודיע טראמפ כי בכוונתו לחתום על צו נשיאותי שמטרתו צמצום אדיר של סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת, ומשמעותו - הטלת אחריות משפטית על פלטפורמות מקוונות לגבי התכנים המתפרסמים בהן.
ההצהרה של טראמפ
(צילום: רויטרס)
הלכה למעשה, המהלך של טראמפ חושף ענקיות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל לתביעות משפטיות הנוגעות לתכנים שמתפרסמים על גבי הפלטפורמות שלהן - בין אם מדובר בתביעות דיבה, פייק ניוז, סילוף עובדתי ועוד. סעיף 230 מגן מאז 1996 על פלטפורמות מקוונות מתוקף חופש הביטוי, כשהוא מגדיר כי פלטפורמות רשאיות לנטר תכנים בעצמן, ואינן נושאות באחריות משפטית שכן הן מהוות במה למשתמשים, ולא מייצרות את התכנים בעצמן.
אלא שבאופן די מדהים, אחד המרוויחים העיקריים מסעיף 230 הוא טראמפ עצמו: הנשיא שמבלה יותר זמן בטוויטר מבכל מקום אחר; שמצייץ דעות כאילו הן עובדות מוכחות, מפזר חצאי אמיתות, הפחדות, אמירות פוגעניות והצהרות מגוחכות באין מפריע (ובכל שנה מתפרסמות רשימות המלקטות את המופרכים שבציוצים); האיש שניצל את כוחו ברשתות החברתיות כדי לתקוף גופים עיתונאיים, מוסדות, חברות וגם לצרכי מתקפות פרסונליות; ואולי יותר מכל - האיש שחברת קיימברידג' אנליטיקה סללה לו, במובן מסוים, את הדרך לבית הלבן באמצעות שימוש בלתי הוגן במידע על משתמשי פייסבוק, פרסום ממוקד, כריית נתונים והפצה של מידע כוזב.
הכרזת המלחמה של טראמפ הייתה שם לכל אורך הדרך. מאז כניסתו לבית הלבן הוא מרבה להתבטא באופן פומבי כנגד ענקיות טכנולוגיה - ופלטפורמות הרשתות החברתיות שבבעלותן. ב-2018 הוא טען שחיפוש השם שלו בגוגל מוביל לסיקורים בעלי אופי שלילי בלבד והכריז מלחמה על הענקית, שלטענתו עושה מניפולציה באלגוריתם - לרעתו. טוויטר - המרחב הווירטואלי האהוב עליו, ספגה ממנו התבטאויות והכרזות מלחמה בעבר (אותן בחר לבטא, איך לא, בטוויטר), וגם פייסבוק ואמזון הצטרפו לחגיגה. עד כה, אלה הסתכמו במצעדי מנכ"לים למתן עדויות ארוכות, ולעיתים מביכות, בקונגרס, בפגישות צמודות בבית הלבן, אך ללא צעדים מעשיים משמעותיים. הקש ששבר את גב הנשיא הגיע השבוע - כשציוץ שלו בטוויטר זכה לתיוג של ספק.
כבר לפני שלושה חודשים שיגרה קבוצת חוקרים ואקדמאים מובילים מכתב המיועד לחברי קונגרס שהתבטאו כנגד סעיף 230 - בטענה כי לסעיף הייתה השפעה עצומה על שגשוג תעשיית הרשת, קידום עסקים קטנים, יצירת מקומות עבודה, וקידום חופש הביטוי. המכתב מוען בראש ובראשונה לננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים ונציגת המפלגה הדמוקרטית, שמקפידה בעצמה להתבטא כנגד רשתות חברתיות וענקיות טכנולוגיה - ופועלת לצמצום הסעיף.
כן, גם הצד הדמוקרטי מרגיש מקופח ברשתות החברתיות, ופלוסי הרגישה את זה על בשרה, כשביקשה מפייסבוק וטוויטר להסיר סרטון ויראלי מנאום "מצב האומה", שנערך כך שהציג אותה קורעת את הנאום של טראמפ בזמן שהוא מצדיע לטייס ותיק. שתי הענקיות סרבו לבקשה להסרת הסרטון - שהפך ויראלי כששותף בטוויטר לצד הכיתוב: "סיפורים אמריקאים עוצמתיים נקרעים לגזרים על-ידי ננסי פלוסי". האחראי על השיתוף? טראמפ בעצמו.
מאז התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה לפני קצת יותר משנתיים, מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, מתחנן לרגולציה מעל כל במה אפשרית. אנשי פייסבוק מקפידים להדגיש בכל הזדמנות שענקיות טכנולוגיה לא צריכות להגדיר בעצמן את גבולות חופש הביטוי ולאכוף אותן, ושהפלטפורמות שלהן נתונות כבר שנים למתקפות משני צידי המתרס - כשהמתח בין מותר לאסור דופק אותן מכל הכיוונים. יש שרואים בקריאות האלה לא יותר מאסטרטגיה: היכולת של הרגולטורים לעמוד בקצב של הטכנולוגיה אבודה מראש. ולמרות זאת, דווקא מי שהתייצב לצידו של טראמפ לאחר שהציוץ שלו סומן כמחייב אימות עובדתי, הוא דווקא צוקרברג, שיצא באמירה פומבית נגד התיוג של טוויטר. במגזין הסאטירי הבריטי "הצ'ייסר", הגיבו מיד בכותרת: "'רשתות חברתיות לא צריכות לבדוק עובדות', אמר הפדופיל מארק צוקרברג", ופרסמו את המאמר בפייסבוק, בניסיון להדגיש את האירוניה.
אבל האירוניה האמיתית עוד מחכה לנו בסיבוב, עם ההשלכות הצפויות של המהלך של טראמפ. הדעה הרווחת היא שלהצהרה שלו לגבי סעיף 230 אין כיסוי משפטי של ממש, והיא תיעצר אי-שם במסדרונות בתי המשפט. אבל אם תצא לפועל היא צפויה להגדיר מחדש את גבולות המרשתת, באופן שטראמפ לא יוכל לעמוד בו. במציאות החדשה שהנשיא מייחל לה - חשבונות המשתמש שלו עצמו הם הראשונים להיחסם, הציוצים גדושי הסילופים הם הראשונים להימחק. הנטל המשפטי יהיה פשוט גדול מדי.
