במילים אחרות – אפל תצטרך לא רק להציע אפליקציות צד שלישי שאינן מהחנות שלה, אלא תיאלץ לאפשר לכל יצרן טכנולוגיה לקבל גישה לתכונות בלעדיות שנכון לעכשיו רק אפליקציות של אפל יכולות לעשות בהן שימוש.
אפל תאבד את היתרון הגדול של מכשיריה?
אם אכן ההצעות האלה יאושרו, זה עשוי להיות צעד משמעותי במאמצי האיחוד האירופי להגביל את השליטה של אפל בשוק הסמארטפונים ביבשת, ולהשליך גם על שאר העולם. מהלך כזה יאפשר לחברות אחרות להשתמש ב-API של פיצ'רים בלעדיים לאפל, שעד כה נחשבו ליתרונות מרכזיים בקניית אייפון.
API, או ממשק תכנות יישומים, הוא רכיב תוכנה המאפשר לשתי אפליקציות, מכשירים או תוכנות לתקשר ביניהם, והוא מהווה את הבסיס לתכונות כמו AirDrop. למשל, זה הממשק המאפשר לנו לשמוע שירים מספוטיפיי דרך האפליקציה של Waze במהלך ניווט, או לאפליקציית הכושר לקבל גישה לחיישן התנועה של הסמארטפון כדי לספור עבורנו צעדים.
עבור אפל מדובר בפיצ'רים שנחשבו זמן רב ליתרונות העיקריים ברכישת אייפון, כמו למשל שימוש בלעדי של ארנק Apple pay ברכיב ה-NFC של האייפון, או שמירה על פרטיות המשתמשים על ידי הגבלת הגישה של אפליקציות חיצוניות לרכיבים רגישים כמו מנגנון ההזדהות של Apple ID.
הרמיזות האלה הן עוד חלק בסדרה של הצעות חוק הקשורות לחוק השווקים הדיגיטליים (DMA) - חקיקה של האיחוד האירופי המסדירה את הפעילות והתחרות של עסקים דיגיטליים וחברות טכנולוגיה ביבשת.
אפל מצידה כבר הגיבה במסמך שכותרתו "יכולת פעולה הדדית דצמבר 2024", ובו טענה כי "ניצול לרעה" של ה-DMA עלול להוביל לאובדן פרטיות המשתמשים. או במילים אחרות – אם האיחוד יכריח את אפל לפתוח את האייפון לצד שלישי, אל לו להתפלא אם המשתמשים יסבלו מפריצות לחשבון הבנק או לגניבה של נתוני הזדהות.
5 צפייה בגלריה
אייפון 16 - בקרוב לא נהיה חייבים לרכוש מכשיר יקר כדי ליהנות מהפיצ'רים של אפל
(Getty images)
בנוסף לתכונות האייפון, סבב ההצעות האחרון מתמקד בתכונות השמע וההתראות הבלעדיות הזמינות באפל ווטש ובאיירפודס. האיחוד האירופי רוצה שאפל תאפשר לאביזרים של צד שלישי את אותן מערכות כמו למוצרים שלה, כך שגם שעונים של גרמין או סמסונג יקבלו גישה לפיצ'רים שזמינים למשתמשי האפל ווטש.
על פי דיווח של אתר Android Authority, האיחוד האירופי סבור שהדומיננטיות של אפל וגישת "הגן הסגור" שלה מעניקים לחברה יתרון לא הוגן על פני המתחרים. יש לציין עם זאת שההצעות אינן מחייבות באופן מיידי, אך בסמכותו של האיחוד האירופי להשתמש ב-DMA כדי לאכוף אותן. כלומר זה עשוי להיות סוג של מאבק פוליטי וניסיונות לכופף את הידיים של כל אחד מהצדדים.
האם זה באמת משנה?
למרות עוצמתה הגלובלית, אפל כבר נאלצה בעבר להתפשר עם הוראות ה-DMA, כמו המעבר לשקע טעינה מסוג USB-C באייפון והתקנת אפליקציות שאינן מה-App Store. יחד עם זאת, גישה ל-API שלה עשויה להיות צעד אחד רחוק מדי מבחינתה (למרות שמדובר בהתפתחות טבעית של חוקי האיחוד בנושא).
כך או כך, ה-DMA הוכיח כי חברות טכנולוגיה אינן בלתי מנוצחות, והראה שוב ושוב שאפילו השחקנים הגדולים ביותר נדרשים להשתנות. המטרה בסופו של דבר היא לטפח תחרות, ויש הטוענים שחברות צריכות משהו להתחרות מולו.
לאור העובדה שכיום מפרט פנימי לבדו לא מספיק בשביל למשוך לקוחות (למרות שגם על זה אפשר להתווכח), תכונות בלעדיות כמו AirDrop ו-AirPlay מאפשרות לאפל להציע מוצרים שמשתמשים לא ימצאו אצל המתחרות וזה נותן לה יתרון משמעותי. מנגד – החברה לא מהססת לפעול באופן אנטי-תחרותי כמו במקרה של נעילת שבב ה-NFC באופן בלעדי לארנק האלקטרוני שלה.
אפל ספגה לא מעט ביקורת לאורך השנים על הפעילות הזו שלה, חלקה מוצדקת וחלקה לא. לצד זאת, החברה ללא ספק עבדה קשה כדי ליצור חזון של פלטפורמה מתקדמת עם ממשק משתמש המאפשר לעבור מהאייפון לאייפד או למק בצורה שקופה ויעילה.
אם האיחוד האירופי יאלץ אותה להציע חלק או את כל התכונות הבלעדיות והיקרות שלה גם למתחרים, אפשר לתהות עד כמה המהלך הזה ישמור את הייחודיות של הממשק שלה. מצד שני, חלק מהתכונות שאפל שומרת לעצמה בלעדית יכולים להיתפס כממשקים ציבוריים שלא שייכים לה (כמו ה-NFC, שאינו פיתוח שלה).
זה כמו שיצרנית רכב תחליט שתוכלו לשמוע שירים ברדיו של הרכב שלכם רק אם הם מושמעים באפליקציה שהיא פיתחה. או דמיינו לעצמכם שיצרנית התנור במטבח תדרוש מכם להשתמש בשקע חשמל ייחודי רק לה בתירוץ שזה שומר על תקינות התנור. אפל לא פעם מנצלת את המעמד שלה כדי לחסום את המתחרים בצורה לא אלגנטית במקום לסמוך על זה שהיא מציעה פשוט מוצרים טובים יותר מהתחרות, ואת זה האיחוד האירופי מנסה לאזן.
