ברוכים הבאים לעידן החלל החדש: אם פעם לסוכנויות ממשלתיות כמו נאס"א היה מונופול על כל מה שקשור לחלל, היום גם הסקטור הפרטי רוצה נתח מהעוגה - תשאלו מולטי-מיליארדרים כמו ג'ף בזוס ואילון מאסק שרוצים לשגר רקטות לחלל, להטיס אליו תיירים ולבסוף אולי גם להקים שם מושבות של בני אדם. תעשיית החלל העולמית פורחת וזה אומר שיותר ויותר חוות שרתים ומרכזי מיחשוב יעשו את דרכם מעלה-מעלה, ובעקבותיהם יגיעו אל הכוכבים גם מלחמות הסייבר שמוכרות לנו היטב מכדור הארץ.
אחת מחברות הסייבר שינסו להילחם בתופעה הזאת היא קונפידס הישראלית, שנשכרה להגן על פרויקט אמריקאי מסתורי בבעלות פרטית שמתכוון להקים מרכז מחשוב (data center) על הירח. ככל הידוע שותפים בפרויקט האמריקאי, Lonestar Lunar שמו, שורה של בכירים יוצאי גוגל ויוצאי תעשיית החלל הממוסדת, ובשלב זה הוא נשמר תחת הרדאר. באתר הפרויקט כתוב: "עובדים כדי לייצר את המחר, היום. עדיין מתחת לרדאר, משנים עולמות, בקרוב נגייס אנשים".
ככל הידוע, שתי החברות הגישו בקשה למענקי פיתוח משותפים לטכנולוגיית ההגנת הסייבר בחלל ממשלת ישראל וממשלת פלורידה, שם ממוקם הפרויקט. רם לוי, מנכ"ל ומייסד חברת הגנת הסייבר קונפידס ומי שהיה מזכיר מיזם הסייבר הלאומי (היום מערך הסייבר), הוא בעל התמחות אקדמית באיומי סייבר בחלל. בין השאר מגנה החברה על מתקני ספייס.קום, הבעלים של לווייני עמוס, ועל ספייס.IL, פרויקט הירח הישראלי.
לוי נמנע מלהתייחס לפרטי שיתוף הפעולה המתוכנן ואמר רק כי מערכות מחשוב בחלל עלולות להיות יעד לאיומי סייבר משמעותיים. מערכת הגנת תחנת חלל צריכה לעמוד בהנחיות של הבית הלבן, להגן על כל התקשורת מכדור הארץ לירח ומהירח לכדור הארץ, וגם על תחנת הקרקע שנמצאת בקשר המתקן על הירח. לדבריו, התחום הזה נמצא בחיתוליו ובניסוי שערכה החברה לפרוץ (בהסכמה) לתחנת קרקע לוויינית בישראל היא הצליחה להשתלט על המתקן בתוך 30 דקות.
מחברת Lonestar Lunar האמריקאית נמסר: "חברת לונסטאר לונאר וחברת קונפידס משתפות פעולה ביישום חלל בתחום הנתונים שיוכל לספק שירותי נתונים קריטיים גם על הירח. לונסטאר עדיין מפתחת את היישום מתחת לרדאר, הוא צפוי להיות מוכן לניסויי שוק מתקדמים בעתיד הקרוב. קונפידס תורמת את מומחיותה והנסיון שצברה בהגנת סייבר כדי להבטיח את קיומו של היישום והשירותים, החוסן שלו ואמינותו.
"השוק המתפתח לשירותי אבטחת סייבר בחלל החיצון, כמו גם השוק הכולל לשירותים הקשורים לחלל, נקרא חלל חדש (New Space). התחזיות לצמיחתו הן במיליארדי דולרים, ככל שההשקעה של המגזר הפרטי בתשתיות חלל וחלל גדלה. צוות החלל של מורגן סטנלי מעריך כי תעשיית החלל העולמית שהיקפה כיום כ-350 מיליארד דולר עשויה לזנק למעלה מטריליון דולר עד 2040. היישום של לונסטאר לונאר ממנף את הפוטנציאל הזה לפלח השוק העליון, כאשר ההתמקדות היא בחברות פורצ'ן 500 כלקוחות פוטנציאליים. קונפידס ולונסטאר חתמו על הסכם שיתוף פעולה שיאפשר לקונפידס לספק שירותי אבטחת סייבר עבור הצעות אלה".
פרופ' רן גינוסר, ממייסדי חברת רמון ספייס (ביחד עם דב אלון וטוביה לירן) שמפתחת מערכות מחשוב לתעשיית החלל, אומר שמרכזי מחשוב על הירח הם צורך חיצוני: "כולם מדברים על זה ויודעים שזה הכיוון. אם אתה משתמש ברוברים, רכבי החלל האוטונומיים, אז צריך תשתית ענן שתאפשר את העיבודים. ויש גם הרבה חיישנים על הירח ומצלמות ואת רוב המידע אתה לא יכול להעביר לכדור הארץ כי אלה כמויות אדירות. כך שכל החיים על הירח יהיו מנוהלים במרכזי המחשוב. לכל סוכנויות החלל והחברות הגדולות יש תוכניות להקים פעילות על הירח וכולם מדברים על הקמה של מרכזי נתונים".
לדברי גינוסר, רמון ספייס משתפת פעולה עם חברות שמפתחות טכנולוגיית חלל באמצעות פיתוח מרכיבי אחסון, מרכיבי עיבוד ומרכיבי רישות, כולם בעלי מאפיינים שמותאמים להפעלה בתנאים הקשים של החלל החיצון. "המחשבים שאנחנו בונים הם בעלי יכולת גבוהה, צריכת הספק נמוכה ואמינות שמאפשרת עשרות שנים של פעולה ללא תחזוקה".
פרויקט לונסטאר ורבים נוספים מתבססים על תוכנית ארטמיס - התוכנית של נאס"א להקים תחנת חלל קרקעית על קרקע הירח, כבר ב-2024. כמוהו גם פרויקט להקמת מרכז מחשוב על הירח של חברת Thales Alenia Space שמתוכנן בשיתוף עם סוכנות החלל של איטליה. במסגרת הפרויקט מתוכננת לקום רשת Lunanet, התחליף החללי לאינטרנט על כדור הארץ. נוקיה הפינית הודיעה על כוונותיה להקים את הרשת הסלולרית הראשונה על הירח, כחלק מההיערכות להקמת תחנת קרקע קבועה של נאס"א על הירח. הרשת תשרת את האנשים שיהיו מוצבים בתחנת החלל, אבל בעיקר את התקשורת בין המכונות השונות לצורך העברת תמונות, מדידות והקלטות, ולצורך שליטה מרחוק ברוברים - רכבי החלל. חברת Intuitive Machines מארה"ב מפתחת רכבי משלוחים ותחנות נחיתה קבועות על הירח, שיוכלו לשנע את הציוד והמזון עבור השוהים על הירח.
המחקר של מורגן סטנלי, שהתפרסם בפברואר השנה, מעריך את הפוטנציאל הכלכלי של תעשיית החלל החדש כאחד מתחומי טלטלות השוק המשמעותיים, "אם כל הטלטלות", והוא מונה עשרה מנועים כלכליים שגלומים בו. בין השאר מוזכר המרוץ לפיתוח תקשורת קוונטית חסינה לפיצוח, שהיא תנאי להעברת מידע רגיש אל הירח. המעבר לאחסון המידע על הירח נועד בין השאר להתמודד עם צרכי האנרגיה הגבוהים על כדור הארץ, שינויי האקלים והתגברות נסיונות פריצות הסייבר לשרתים. בניגוד לעידן החלל הישן, בעידן החדש רבים מהפרויקטים מונעים מכספי משקיעים פרטיים שרואים את פוטנציאל הרווח, לצד השקעות ממשלתיות שמגיעות למיליארדי דולר.
מודל החלל החדש האמריקני הוא דוגמה טובה לשיתוף פעולה בין ממשל לבין המגזר הפרטי. במהלך עשרים השנים האחרונות הממשל האמריקאי תמך בחברות סטארט-אפ בתחום החלל, בהן גם SpaceX שקיבלה חלק מהשיגורים של נאס"א, למרות כשלונות חוזרים. עולם המשקיעים של עמק הסיליקון התעורר גם הוא, עם שורה של השקעות בתעשיית החלל החדש מצד קרנות כמו סיקויה ו-RRE. גם באירופה נרשמת התעוררות עם חברות חלל אירופאיות בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופאית ESA. אפילו רוסיה חזרה לתמונה, עם הקמת ארגון Skolkovo במוסקבה, שמעודד הקמת חברות חלל חדשות.
