השר לענייני מודיעין אלי כהן, יו"ר ועדת השרים לענייני שב"כ, אומר ל-ynet כי לפי מגמת הצמצום בתחלואת הקורונה כעת, איכוני השב"כ יופסקו עוד לפני הקמת הממשלה הבאה, בחודש מאי הקרוב. בעקבות פסיקת בג"ץ היום על צמצום השימוש באיכוני שב"כ החליטה ועדת שרים לענייני שב"כ להמשיך בהפעלת האיכונים במתכונת הגורפת הנוכחית עד ל-13 במרץ ולאחר מכן להפעיל איכונים רק במקרה של נדבקים בקורונה שאינם משתפים פעולה בחקירות אפידמיולוגיות. עם זה הוועדה תבקש לקבוע שבמקרה של עלייה משמעותית בתחלואה ניתן יהיה לחזור ולהשתמש באיכוני השב"כ בהיקף מלא.
יו"ר ועדת השרים, שר המודיעין אלי כהן, אמר כי במשך השבועיים הקרובים יגובשו הקריטריונים לשימוש בכלי השב"כ במקרים של מתחמקים מחקירה, כפי שהורה בג"ץ. בסביבתו אומרים כי על בסיס מדיניות הוועדה, מי שיוגדרו "מתחמקים" יהיו נדבקים בקורונה שבחקירה האפידמיולוגית מוסרים שמות של פחות מחמישה אנשים שפגשו. לפי הניסיון שנצבר, תחקור מתחמקים לפי הגדרה זו יוביל לכך שכ-70 אחוזים מהנחשפים המאותרים כיום באמצעות כלי השב"כ יאותרו גם במצב החדש. שאר הנחשפים לא תאותר.
השר כהן אמר: "החלטת בג"צ משקפת את מדיניות הוועדה כפי שנקבעה כבר לפני כחודש, לפיה לאור הקמת מערך התחקור האפידמיולוגי האנושי ומגמת הירידה בתחלואה, ימוקדו איכוני השב"כ במתחמקים בלבד. השימוש בכלי של השב"כ עד עתה היה חיוני במאבק בנגיף הקורונה, ובהערכה שמרנית, נכון להיום, בזכות השימוש בכלי ניצלו חייהם של לפחות 700 ישראלים וכן קטנה הפגיעה הכלכלית במשק". לפני החלטת בג"ץ התכוונה הממשלה להאריך את השימוש באיכון השב"כ המלא עד 21 במרץ, יומיים לפני הבחירות ולצמצם את השימוש בו רק אם מספר הנדבקים החדשים ירד מתחת לאלף ביום.
לדברי השר כהן, השימוש בכלי השב"כ יופסק לחלוטין כאשר רמת התחלואה תהיה זניחה. "להערכתי, עם העלייה במספר המתחסנים אנחנו מתקרבים ליום שבו לא יהיה צורך לעשות שימוש בכלי. אני מתאר לעצמי שהממשלה החדשה תוקם, בהינתן שהבחירות במרץ, בחודש מאי. אני מקווה שהרבה לפני זה כבר כמות המחוסנים וירידת התחלואה ייתרו את השימוש בכלי", אמר כהן.
לפני כשלושה חודשים ההחליטה הממשלה על הפסקת איכוני השב"כ במתכונת הנוכחית ב-21 בינואר השנה, זאת לאחר שבמשרד לענייני מודיעין מצאו שעיקר קטיעת שרשראות ההדבקה נעשית באמצעות חקירות אפידמיולוגיות ולא על ידי נתוני השב"כ. הכוונה היתה להמשיך את השימוש בכלי רק לגבי מתחמקים מחקירה אפידמיולוגית. ואולם לאחר מכן, בתשובתה לבג"ץ טענה המדינה כי בכוונתה להמשיך במעקבי השב"כ במתכונתם המלאה כי לא ניתן להגדיר בבירור מי אינו משתף פעולה. זאת עד להקמת ממשלה חדשה אחרי הבחירות.
בתוך כך אנחנו מפרסמים כאן לראשונה תוצאות של מחקר חדש שמעלה ספקות לגבי הדיוק של האיכון הסלולרי: מדובר במחקר מקיף שנערך באוניברסיטת תל אביב ובדק את ההנחה שמשתמש בטלפון סלולרי נמצא בקרבת האנטנה אליה הוא מקושר. על בסיס הנתונים שנאספו מאחת מחברות הסלולר בישראל חישבו החוקרים את החפיפה בין תחומי האנטנות ומצאו כי אנשים המדברים בטלפון מאותו מיקום בדיוק מקושרים לאנטנות שונות, לעיתים גם אנטנות מרוחקות ממיקומם. המשמעות: הדיוק באיכון הסלולרי נמוך הרבה יותר ממה שחשבו לפני כן, והאדם שאחריו עוקבים עשוי להיות במרחק של עד 2,000 מטר מהאנטנה.
במחקר, שנערך בהובלת פרופ' יצחק בננסון, נמצא שיש מקומות בישראל שמרושתים באמצעות 12 אנטנות הפרוסות באזורים שונים, כך שבמהלך השיחה המשתמש יכול להימצא באזור הגדול פי חמישה ואפילו פי עשרה בהשוואה להערכה של גודל תא סלולרי. החוקרים מסבירים כי לאורך השנים התקבעה בקרב מומחי פרטיות תפיסה שגויה שלפיה שיחת טלפון סלולרי מתבצעת דרך האנטנה הקרובה ביותר למשתמש (בדרך כלל עד 200 מטר). מכאן עלה החשש שהצלבת נתוני השימוש מחיוב חברת הסלולר עם נתוני פריסת האנטנות תאפשר לגורמים עוינים לאכן את מיקום המשתמש בדיוק רב ולגלות את כל תנועותיו בעבר ובעתיד.
בשיחה עם ynet אומר פרופ' בננסון שמסקנות המחקר אינן משליכות בהכרח על מידת הדיוק של כלי השב"כ, שעשוי להשתמש בכלים טכנולוגיים נוספים כדי להגביר את הדיוק. עם זאת, הוא אומר שהמחקר מפריך את החשש ששימוש במידע סלולרי עלול לפגוע בפרטיות המשתמשים: "שוב ושוב חוזרת הטענה שכל שיחה סלולרית מתבצעת דרך האנטנה הקרובה ביותר למשתמש, כך שגורם עוין יוכל לזהות את המיקום המדויק שלי כשהוא מתצפת אותי תוך כדי שיחה. אנחנו בדקנו ומצאנו שהנחה זו פשוט לא מבוססת: השיחות אינן מתבצעות בהכרח באמצעות האנטנה הקרובה ביותר למשתמש, כך שיהיה קשה מאוד לאכן את מיקומו על בסיס שילוב בין כמה תצפיות ונתוני חברת הסלולר". לדבריו, תוצאות המחקר מקדמות שימוש בנתוני חברות הסלולר למערכות "עיר חכמה" שמאפשרות לזהות מוקדי עומס בעיר מבלי לזהות מיקום של אדם מסוים או לפגוע בפרטיות.
המחקר נערך בהובלת פרופ' יצחק בננסון, ד"ר אלכסיי אוגולנקו ופרופ' יצחק אומר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. המחקר, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Computers, Environment and Urban Systems, נערך במימון המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב ומשרד המדע והטכנולוגיה.
פורסם לראשונה: 12:28, 01.03.21
