הם מתעוררים בכל בוקר לשגרת אימונים מפרכת: שיחת פתיחה עם המאמן ועם מנג'ר הקבוצה; בנייה של אסטרטגיות משחק; משחקי אימון מול קבוצות; שיחות סיכום; ובקרוב - גם שיחות תדירות עם פסיכולוג לשיפור הרמה המנטלית. בסוף החודש, שחקני הקבוצה גם מקבלים תלוש משכורת תחרותי - כזה שאמור לשמור אותם ממוקדים במערך האימונים, מבלי שיצטרכו לכלות שעות בעבודות מזדמנות.
2 צפייה בגלריה
Team Finest
Team Finest
Team Finest
(צילום: יח"צ)
עד כאן זה נשמע כמו כל ארגון ספורט תחרותי, אלא ששחקני קבוצת Team Finest מתחרים בספורט אלקטרוני (eSports), ובעצם מעבירים את שגרת האימונים שלהם מול המחשב, עם מקלדת ועכבר, בונים אסטרטגיות לפורטנייט, מתחרים בפיפ"א ומתמודדים בוואלוראנט. בישראל, מדובר באבן דרך משמעותית בדרך להכרה בגיימינג תחרותי כענף ספורט לכל דבר. "זה ארגון תחרותי במבנה של חברת סטארט-אפ", מספרים המייסדים, רוביק מילקיס ויותם נחשון, "יש לנו כבר 20 עובדים במשרה מלאה, גייסנו השקעות יפות, יש לנו מאמנים ומנג'רים, זו קבוצה שמתנהלת כמו עסק לכל דבר".
Team Finest
הקבוצה הוקמה באופן רשמי רק לפני שנה, וכעת מודיעה על השלמת גיוס ראשוני של יותר מ-2 מיליון שקל, סכום לא מבוטל כשלוקחים בחשבון את המעמד הבעייתי של גיימינג תחרותי בישראל. "בארץ אין באמת ארגון רשמי שעוסק בדבר הזה שלא בהתנדבות", הם מספרים, "אצלנו יש מבנה של הנהלה, של יחסי-ציבור, רשתות חברתיות, אנחנו פועלים כחברה לכל דבר - כשבצד המסחרי יש הרבה עבודת שיווק, ובצד התחרותי אנחנו שמים את הפוקוס על תוצאות, על לשים את ישראל על המפה התחרותית".
לב-לבה של הקבוצה מורכב משחקנים ישראלים צעירים - לפני ואחרי צבא, אבל יש גם שחקני חיזוק - מאנגליה, אסטוניה וצ'כיה למשל. "הם משתלבים יחד עם הישראלים כדי להרים את הרמה. אנחנו גם מעסיקים מאמנים, שזו פונקציה שלא הייתה קיימת בישראל עד עכשיו, שיש לך מאמן שיושב איתך מאחורי הקלעים ועובד איתך על אסטרטגיות משחק. השחקנים שלנו לגמרי עובדים בזה".
אז אתם גם מחזיקים כרטיסי שחקן? "לגמרי. השחקנים שלנו חתומים על חוזה מול הקבוצה, הם עובדים של הארגון. בהחלט יכול להיות שתגיע פנייה לרכוש את אחד השחקנים שלנו, ובסוף אנחנו פה גם כדי לקדם שחקנים ישראלים".
2 צפייה בגלריה
מימין: רוביק מילקיס, יותם נחשון
מימין: רוביק מילקיס, יותם נחשון
מימין: רוביק מילקיס, יותם נחשון
(צילום: יוסי לוי)
המשכורות נעות על טווח, בהתאם לגילם של השחקנים וליכולות שהם מדגימים. "זה מתחיל מ-700 דולר לחודש, שבשביל ילד בן 16 שמשחק פורטנייט זה יפה, ומגיע גם ל-2,400 דולר לחודש. המשכורות שלנו תחרותיות. הרעיון הוא להצליח להשקיע - אם זה לשלם משכורות, לשלם על טיסות ברגע שיחזרו האירועים, לנהל מערך יחסי ציבור, ולאפשר לשחקנים להתמקד במה שחשוב".
איך בעצם אתם מגיעים לטאלנטים? "כדי להגיע לקבוצה את צריכה להתחיל לשחק - ואנחנו כבר נמצא אותך. אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי שחקנים ואחרי דירוגים, יש לנו מערכת סקאוטינג שעובדת בכל יום בשביל המטרה הזאת".
ואיפה הבנות? "ברגע שנתחיל לגדול יהיו פה גם גיימריות. אנחנו לגמרי בעניין, וחושבים שזה חשוב. שילוב של נשים זה חלק מהיעדים המוגדרים שלנו לשנת 2021, אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד נשים שיוצרות תוכן, שמשדרות לייבים, אנחנו גם בקשר עם חלק מהן".
אז יש השקעות, שזה יפה. אבל מאיפה מגיעים רווחים? סכומי זכייה? "זה בנוי הרבה על חשיפה מסחרית, על ספונסרים ועל בנייה של קהל. כמו כל ארגון ספורט - המוצר שאנחנו מוכרים הוא השחקנים שלנו. מתוך זה אפשר לגייס עוד משקיעים ועוד נותני חסות. בסופו של דבר, ארגוני אי-ספורט הם כמו גופי מדיה. אז יש לנו גם שחקנים תחרותיים, אבל גם יוצרי תוכן שהתפקיד שלהם הוא לחבר אותנו אל הקהל הרחב".
בחודש פברואר הקרוב צפויה להיערך באילת אליפות העולם בגיימינג - של הפדרציה הבינלאומית לספורט אלקטרוני, תוצאה של מאמצים מטעם העמותה לגיימינג תחרותי בישראל. האירוע כבר נדחה במספר חודשים בגלל הקורונה, ואם הכל ילך כשורה - לאילת יגיעו כ-500 שחקנים מ-60 מדינות. נחשון עצמו פעיל בעמותה, אבל מבחין בין הפעילות החשובה שלה - לזו שמתקיימת בקבוצה מקצועית. "זה כמו ההבדל בין מכבי תל-אביב לנבחרת ישראל. העמותה עושה דברים מדהימים, אבל יש גבול למה שאתה יכול להשיג על בסיס התנדבותי. אנחנו פחות ממוקדים באליפויות בין נבחרות, אלא יותר בטורנירים של קבוצות מקצועיות".
אל מי אתם נושאים עיניים? מי המודל? "אנחנו לגמרי מוכוונים להיות ה'טים ליקוויד' (ארגון גיימינג תחרותי הולנדי - ה.ב.) הבאה, להגיע לטופ האירופאי והעולמי. ויש פה מספיק כישרון בארץ, שרק מחכה לבמה המתאימה ולכלים שיאפשרו לו להגיע לרמות האלה".