בפעם השנייה - שורת כלי תקשורת מובילים בארה"ב פרסמה דיווחים המתבססים על אלפי המסמכים הפנימיים שהדליפה פרנסס האוגן, עובדת לשעבר בפייסבוק. המסמכים שהאוגן הדליפה כבר שימשו כבסיס לסדרת תחקירים של הוול סטריט ג'ורנל ולדיווחים בכלי תקשורת שונים בסוף השבוע. האוגן, שטענה בפני הסנאט האמריקאי שפייסבוק מתעדפת רווחים על פני טובת הציבור, מעידה כעת גם בפני הפרלמנט הבריטי.
עוד בנושא:
אחת החשיפות שעולה מהמסמכים החדשים שהודלפו נוגעת למערכת שמשמשת את פייסבוק כדי להכריע אלו מדינות זקוקות לאמצעי הגנה. באתר הטכנולוגיה The Verge דווח כי ב-2019, לקראת מערכות בחירות מסביב לעולם, החברה חילקה את מדינות העולם ל"שכבות". ברזיל, ארה"ב והודו הוגדרו כ"שכבה אפס" - בעדיפות הגבוהה ביותר. חדרי מלחמה הוקמו כדי לנטר את התכנים המתפרסמים במדינה באופן מתמשך, לנתח את הפעילות, ולהתריע בפני נציבי בחירות מקומיים במקרה הצורך.
ישראל הוגדרה כחלק מ"שכבה 1", לצד גרמניה, איראן, אינדונזיה ואיטליה - להן הוקצו משאבים דומים, אך כאלה שהתמקדו בתקופה שסובבת את הבחירות באופן ישיר. "שכבה 2" כללה 22 מדינות שלהן לא הוקצו חדרי מלחמה, ושאר העולם נחשב כ"שכבה 3" - תחתיה רק תכנים שמנטרי התוכן של פייסבוק סימנו ככאלה שנוגעים לבחירות גררו התערבות. הקריטריונים על בסיסם נקבע הדירוג אינם פומביים, או נתונים לבחינה חיצונית. תיאור המערכת הועבר על ידי האוגן ל-SEC (הרשות האמריקאית לניירות ערך) ולקונגרס.
עוד עלה מהדיווח כי עבור ארה"ב ומדינות שנחשבות בסיכון גבוה לאלימות פוליטית ואי יציבות חברתית, פייסבוק מציעה שירותים מוגברים להגנה על השיח הציבורי: תרגום השירות וכללי הקהילה לשפה המקומית הרשמית, בניית מערכות AI שיאתרו דברי הסתה ודיסאינפורמציה באותן שפות, והקדשת צוותים שינתחו תכנים ויראליים ויגיבו במהירות לתכנים המעודדים אלימות במשך כל שעות היממה.
אך לא כל המדינות זוכות לטיפול כזה. ב-AP דווח כי מהמסמכים עולה כי בכמה מהאזורים חסרי היציבות ביותר בעולם, תכנים טרוריסטיים ודברי הסתה מופצים מאחר שלחברה אין מספיק בודקי תוכן שדוברים את השפות המקומיות ומבינים את ההקשרים המקומיים, ומנגד אין מערכות אוטומטיות שמזהות תכנים כאלו בחלק מהשפות.
במדינות כמו אתיופיה, אין אפילו תרגום של כללי הקהילה לשפות הרשמיות, ואין מערכות לאיתור דברי הסתה. בפקיסטן, אתיופיה ומיאנמר, אין מערכות לאיתור דיסאינפורמציה. במיאנמר, הפצת דיסאינפורמציה בפייסבוק קושרו פעמים רבות לאלימות על בסיס אתני ודתי, והחברה הכירה במסמכים הפנימיים בכך שלא הצליחה לעצור הפצה של תכני הסתה שמתמקדים במיעוט הרוהינגיה.
רדיפת הרוהינגיה, שארה"ב תיארה כטיהור אתני, הובילה את פייסבוק להתחייב ב-2018 שתגייס מאה דוברי השפה המקומית לניטור הפלטפורמות, אך החברה לא חשפה מאז כמה בודקי תוכן גייסה או אילו מהניבים המקומיים הם מכסים.
בנוסף, מצגת פנימית מדצמבר הראתה כי כלי החברה שמסירים תכנים בערבית בשל קשר לטרור טעו ב-77% מהפעמים (פייסבוק אמרה בתגובה כי מדובר בין היתר בתכנים שמקושרים לחמאס וחיזבאללה, שמוגדרים כארגוני טרור בארה"ב אך לא נחשבים לכאלה בקרב חלק מתושבי המזרח התיכון).
בניתוח פנימי אחר שפורסם בינואר, חוקר בפייסבוק אמר כי כשמשתמש אפגני מנסה לדווח על דברי שטנה והסתה, רוב ההוראות באנגלית. באוגוסט החברה הצהירה באופן פומבי כי תגדיר משאבים נוספים לשירותים למשתמשים אפגניים, כולל כלים עבור אנשים שמפחדים מהשתלטות הטאליבן.
גם במדינות בהן פייסבוק מקצה משאבים רבים לניטור תוכן זה לא תמיד מספיק - מסמכים פנימיים אחרים הראו כי חשבונות שנוצרו בהודו בשנה שעברה נחשפו במהרה לגל של הסתה ודיסאינפורמציה, אם עקבו אחרי המלצות פייסבוק, ובארה"ב עובדים נדהמו מהדיסאינפורמציה שהציפה את הפלטפורמה לפני ההתקפה על הקפיטול.
פייסבוק מאבדת את הקהל הצעיר
מסמכים אחרים שהודלפו מצביעים על בעיית הזדקנות בפייסבוק - חוקר בפייסבוק אמר השנה כי מספר הנערים שמשתמשים בפלטפורמת פייסבוק ירד ב-13% מאז 2019, וצפוי לרדת ב-45% בשנתיים הקרובות. לדבריו, מספר הצעירים בין גילאי 20-30 שמשתמשים בפלטפורמה צפוי לרדת ב-4% באותה תקופת זמן. מהמסמכים עולה כי ככל שגיל המשתמשים יורד, כמות הזמן שהם מבלים באפליקציה יורדת. בחברה מאוימים מהמגמה הזו ומנסים לתקן אותה.
מתבגרים מבלים פחות גם באינסטגרם, ובמצגת פנימית מהשנה, ההערכה בפייסבוק הייתה כי נערים מבלים פי 2-3 יותר זמן בטיקטוק מאשר באינסטגרם, וכי סנאפצ'ט מהווה את הדרך המועדפת עליהם לתקשר עם חברים טובים.
במצגת שהוצגה בפני סמנכ"ל המוצר של פייסבוק, כריס קוקס, במרץ השנה, נאמר כי "הרבה מהצעירים תופסים את פייסבוק כמקום עבור אנשים בגילאי ה-40 וה-50. יש להם אסוציאציות שליליות רבות לגבי פייסבוק". המצגת כללה נתונים שלפיהם הרשמה של משתמשים חדשים מתחת לגיל 18 ירדה ב-26% לעומת השנה שעברה בחמשת המדינות המובילות של האפליקציה, והודעות שנשלחו ע"י נערים ירדו ב-16% לעומת השנה שעברה. כמות הפוסטים שמפרסמים נערים באינסטגרם ירדה ב-13% תוך שנה.
עוד נאמר במצגת כי "אנחנו מאמינים שמוקדם מדי להעריך את היעילות של הנסיונות החדשים שלנו להביא נערים לאינסטגרם וצעירים לפייסבוק, והאם הם מספיקים בהינתן הנוף התחרותי הנוכחי".
מהמסמכים עולה גם כי רוב האנשים שנולדו לפני שנת 2000 יצרו חשבון פייסבוק עד גיל 19-20, אך היום פייסבוק לא מצפה שאנשים שנולדו מאוחר יותר יצרו חשבון עד גיל 24-25, אם בכלל.
כדי לרכוש את אמונם של צעירים, תכננו בפייסבוק להציג אפשרות ליצור קשר עם מנטורים דרך הפלטפורמה, ולסייע להם לפעול בתחומים שחשובים להם בקהילה המקומית שלהם. אחד הפיצ'רים המתוכננים היה עדכון רשימת החברים, שהופכת ללא רלוונטית וחסרת ערך אחרי שנאספים בה מאות משתמשים לאורך השנים. פיצ'ר נוסף שהוצג באופן פנימי הוא שינוי הניוזפיד עבור צעירים. בין היתר, עלתה האפשרות להציג פיד לפי מצבי רוח. הוצגו גם פיצ'רים שנועדו להתחרות בלינקדאין, ויאפשרו לצעירים להעלות קורות חיים, לחפש עבודה ולקבל עצות קריירה דרך הפלטפורמה.
פרנסס האוגן בשימוע בסנאט
(צילום: רויטרס)
מוצרים חדשים שהוצגו עבור אינסטגרם נועדו להפחית את החוויות השליליות של השוואה חברתית ובריונות. מצגת פנימית מהשנה הראתה כי 7% מהנערים מדווחים כי ספגו בריונות בפלטפורמה - 40% מתוכה בהודעות פרטיות.
המסמכים הצביעו גם על כך שפרופילים משניים ופרטיים המכונים "פינסטה" פופולריים מאוד, בעיקר בקרב המשתמשים הצעירים ביותר, וכי בחברה מעוניינים לעודד את ההתנהגות הזו כדי לשמר משתמשים צעירים. "נערים לא רוצים לשתף עם כל העוקבים שלהם, אלא רק עם האנשים שהם סומכים עליהם, כדי להרגיש שרואים ומקבלים אותם", כתב אחד העובדים. לפי המסמכים, אדם מוסרי, ראש אינסטגרם אמר לעובדים כי המטרה של אינסטגרם היא להפוך ל"מקום בו צעירים מגדירים את עצמם ואת העתיד".
תלונתה של האוגן לרשות לניירות ערך נוגעת לכך שלטענתה פייסבוק "ייצגה באופן שגוי נתוני ליבה עבור משקיעים ומפרסמים" במשך שנים, מאחר שלא הראתה שלמרות הצמיחה הכללית שלה, יש ירידה בקרב דמוגרפיות מרכזיות כמו צעירים, שחשובים למפרסמים מאחר שאין להם העדפות קיימות למותגים, ומאחר שצעירים קובעים נורמות חברתיות. היא התייחסה גם למסמכים שהראו כי רבים מהפרופילים בפייסבוק ואינסטגרם הם פרופילים משניים בהם מחזיק אותו אדם - ולכן לטענתה פייסבוק מציגה באופן שגוי את גודל הקהל שלה למפרסמים.
מחקר פנימי מ-2017 מצא כי מעל 15% מהפרופילים החדשים של נערים בפייסבוק היו חשבונות שניים, ובארה"ב מדובר היה בשיעור של 11% ב-2018. כלומר, מעל מיליון חשבונות.
אוסטרליה רוצה להגן על ילדים
בתוך כך, אוסטרליה חשפה היום טיוטת חוק שתחייב רשתות חברתיות, אתרי פורומים אנונימיים ואפליקציות הכרויות לקבל הסכמה הורית עבור שימוש של ילדים מתחת לגיל 16, לנקוט בצעדים כדי לוודא את גילם של המשתמשים, ולתעדף את האינטרסים של ילדים כשאוספים עליהם מידע.
דיוויד קולמן, השר המסייע לראש הממשלה בתחום בריאות הנפש ומניעת התאבדות, התייחס למסמכים שהאוגן הדליפה ואמר כי "המחקר הפנימי של פייסבוק עצמה מדגים את ההשפעה שעשויה להיות לפלטפורמות מדיה חברתית על דימוי גוף ובריאות נפשית של צעירים".
אם הטיוטה תהפוך לחוק, חברות שיעברו עליו עשויות להיקנס ב-10% מהמחזור השנתי המקומי שלהן, בסכום שעומד על פי שלוש מהתועלת הכספית של ההפרה או בעשרה מיליון דולר אוסטרלי (כ-7.5 מיליון דולר אמריקאי).
האוגן אמרה היום במהלך עדותה בפרלמנט הבריטי כי פייסבוק לא עושה מספיק כדי למנוע פעילות של ילדים ברשת החברתית, "מפני שהיא יודעת שמשתמשים צעירים הם העתיד של הפלטפורמה". לדבריה, מחקר פנימי שנערך על ידי החברה הצביע על כך ש-10 עד 15 אחוז מהילדים בני העשר פעילים בפייסבוק, על אף שההרשמה מותרת מגיל 13 בלבד.
