באיחוד האירופי הגיעו להסכמה בסוף השבוע לגבי נוסח "חוק השירותים הדיגיטליים" (Digital Services Act). החוק מתמקד בתכנים שמתפרסמים בפלטפורמות האונליין, ומטרתו להגביר את האחריות בה נושאות הפלטפורמות כלפי אותם תכנים. בין היתר הוא דורש מהן להסיר תכנים לא חוקיים וסחורות לא חוקיות שמתפרסמות בהן במהירות רבה יותר, לפעול ביתר שאת נגד הפצת מידע שקרי, ולהחיל שקיפות גדולה יותר על פעולת האלגוריתמים שלהן.
עוד בנושא:
החוק עדיין צריך לעבור במסגרת הצבעה, אך בשלב זה היא נחשבת לשלב פורמלי בלבד. מטרתו היא להתמודד עם הנזקים החברתיים שנגרמים בעקבות תכנים לא חוקיים שנמצאים בפלטפורמות, וחברה שלא תעמוד בו תסתכן בקנסות של מיליארדים - עד 6% מההכנסה השנתית. החוק לא מגדיר מהו תוכן לא חוקי, והדבר תלוי בחוקים של כל מדינה, אך עשוי להתייחס לדברי שטנה, תעמולה טרוריסטית ועוד. הוא מתייחס לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, טיקטוק ויוטיוב, אך גם לפלטפורמות כמו אמזון, בהן עשויים להימכר מוצרים לא חוקיים, או מנוע החיפוש גוגל.
החוק מתייחס למספר סוגיות, בהן פרסום מותאם אישית ("מטורגט"), שמהווה את מודל ההכנסות המרכזי של חברות כמו מטא וגוגל. במסגרת החוק אסור להציג פרסומות מותאמות אישית המבוססות על הדת, הנטיה המינית, או המוצא של המשתמש. אסור גם להציע פרסום מותאם אישית לקטינים. בנוסף, אסור יהיה להשתמש ב"דפוסים אפלים" - ממשקים שמשתמשים בעיצוב כדי לכוון את המשתמשים לבצע בחירות מסוימות. החוק קובע כי ביטול מנוי למשל חייב להיות פשוט כמו ההרשמה אליו.
באירופה מעוניינים גם להגביר את שקיפות הפלטפורמות - וקבעו כי הן יחויבו להפוך את אופן הפעולה של אלגוריתם ההמלצות שלהן לשקוף עבור משתמשים, וכן לאפשר למשתמשים אפשרות לא להשתמש באלגוריתם עם המלצות מותאמות אישית. כמו כן, הפלטפורמות הגדולות ביותר ידרשו לספק מידע לחוקרים כדי "לספק יותר תובנות לגבי האופן בו סיכונים אונליין מתפתחים". הן יחוייבו גם להסביר בבירור למה הסירו תוכן לא חוקי, ולתת למשתמשים את היכולת לערער על הסרות תכנים. חברות גם יחויבו להוסיף אפשרויות למשתמשים לסמן תכנים לא חוקיים.
בנוסף, רגולטורים יוכלו לאלץ חברות להגיב במהירות במהלך משבר בטחוני או בריאותי. זאת כדי למנוע הפצת תעמולה במהלך מלחמה, או מכירת תרופות מזויפות במהלך מגיפה. סעיף נוסף שנוגע לתכנים לא חוקיים מחייב את הפלטפורמות לשמור מידע בסיסי על אנשים שמבצעים בהן מסחר על מנת לאתר את מי שמוכר שירותים או סחורות לא חוקיות.
מרגרט וסטגר, סגנית נשיא בכירה של הנציבות האירופית, שידועה במהלכים הנוקשים שהיא מובילה נגד ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, אמרה כי החוק החדש "יבטיח שהפלטפורמות ישאו באחריות על הסיכונים שהשירותים שלהן עשויים להוות לחברה ולאזרחים". עוד אמרה כי "פלטפורמות צריכות להיות שקופות לגבי החלטות ניטור התוכן שלהן, למנוע מדיסאינפורמציה מסוכנת להפוך לוויראלית ולמנוע ממוצרים לא בטוחים להיות מוצעים בפלטפורמות מסחר".
באיחוד האירופי מקדמים במקביל גם את חוק השווקים הדיגיטליים - גם הוא מהווה רפורמה בכל הנוגע לענקיות הטכנולוגיה, אך הוא מתייחס לנושא התחרות. סביר שהשפעת חוק השירותים הדיגיטליים תהיה מהירה יותר. בשני המקרים, ייתכן שההשפעה תורגש ברחבי העולם. שכן חברות טכנולוגיה עשויות להחליט כי משתלם יותר להטמיע אסטרטגיה אחידה בנוגע לניטור תוכן בהתאם לחוקים הנוקשים באירופה. בשני המקרים חברות הטכנולוגיה גם הפעילו לובי מאסיבי כנגד החוקים.
עם זאת, המבחן האמיתי יהיה באכיפה. מוערך כי 230 עובדים חדשים יועסקו כדי לאכוף את חוק השירותים הדיגיטליים, ויש שטוענים כי אין זו כמות מספקת לעומת המשאבים שעומדים לרשות חברות הענק, וגודל המשימה.
