מחקר שמתייחס להרגלי השימוש ברשת ובוויקיפדיה בקרב המשתמשים הישראלים מעלה מספר מסקנות שבחלקן עשויות להיתפס כמטרידות לכל הפחות. מדובר במחקר שיוצג בכנס של ויקימדיה ישראל (העמותה שתומכת בפעילות של ויקיפדיה בישראל, ר"ק) בנושא פייק לציון 20 שנה לויקיפדיה העברית שיערך באוניברסיטת רייכמן ב 9 ביוני. על פיו רוב המשיבים מצביעים על כך ששיעור החשיפה הכללית לפייק גבוה מאוד, ובולט במיוחד בקרב בני הנוער. למחצית מכלל המשיבים היה ברור שנתקלו כבר בתוכן מזויף, כאשר גם כאן הנתון בולט במיוחד בקרב בני נוער.
הסקר שנערך על ידי ויקימדיה ישראל מצא מספר נתונים מטרידים בכל הנוגע לתוכן ברשת שמוגדר כפייק - כלומר לא אמיתי או מוטה. בני נוער מעידים כי הם חשופים לתכנים כאלה בצורה מאוד נרחבת, ובעת חשיפה לתוכן פייק, מרבית הנחשפים לא יעשו דבר ורק מעט התריעו בפני קרוביהם. מחצית מהציבור הישראלי מוטרד שכלי AI כבר כיום מתבססים על תוכן פייק ואף יעמיקו את התופעה. הסקר נערך במהלך חודש מאי האחרון (2024) בקרב מדגם ארצי מייצג של כ-500 משיבים מהאוכלוסייה היהודית בגילאי 18 ומעלה, 150 בני נוער מהמגזר היהודי בגילאי 13-17 וכ-100 משיבים מהמגזר הערבי בגילאי 18-40.
הנתון הזה חוזר על עצמו בקרב כל המשיבים ואפילו יותר בקרב בני נוער. ההבדל היחיד שניתן לציין הוא ששיעור התגובה האקטיבית מחוץ למעגל הראשון גבוהה יותר בקרב המגזר הערבי בהשוואה ליהודי. כלומר משתמשים מהמגזר הערבי יעשו יותר מאמץ להזהיר את קרוביהם ממעגל ראשון שנתקלו בפייק. מרבית המשיבים תופסים את נושא הפייק כמשמעותי לדור העתיד ומוטרדים כי התכנים מוטים, והחשש מפני כלי בינה מלאכותית נמוך יותר, אולם עדיין גבוה יחסית. אבל פילוח המגזרים מדגים שדווקא במגזר הערבי החשש מפייק ומכלי בינה מלאכותית נמוך משמעותית ובצורה גורפת. לא ברור למה במגזר חושבים כך, ובמחקר לא ניתן לזה ביטוי.
פייק והטיות של תכנים מהווים בעיה בוויקיפדיה בגלל האופי המבוזר והקהילתי של הפלטפורמה. מכיוון שכל משתמש יכול לערוך תכנים ולייצר ערכים, קל מאוד לשנות אותם. רק לאחרונה מצאו מנהלי ויקיפדיה העברית שמספר עורכים יצרו משתמשים פיקטיביים כדי לשנות ערכים ולהטות את התכנים בצורה פוליטית. העורכים הסוררים זוהו בעזרת הקהילה וכלים שיש ברשותם לניהול השירות וחשבונותיהם נחסמו, אך מדובר עדיין באירוע שמדגים את הבעייתיות של ויקיפדיה.
בהקשר לאירוע הזה, זו היתה תגובת ויקימדיה ישראל: "המפתחות לניהול ויקיפדיה העברית נמצאים בידי קהילת המתנדבים, העורכים בוויקיפדיה, אשר קובעים את המדיניות ומקבלים החלטות הנוגעות לתוכן ולחברי הקהילה. שיטת הפיקוח על התוכן הוכיחה את עצמה כיעילה ואמינה ב-20 השנה האחרונות ומאפשרת בין השאר, איתור של בובות קש. קרן ויקימדיה העולמית מעמידה כלים וצוות שמלווה את הקהילה וויקימדיה ישראל מסייעת ותומכת בקהילה על פי צרכיה".
ועדיין, הדבר לא מונע שוויקיפדיה נחשבת כמקור השני או השלישי הכי אמין בקרב האוכלוסייה לאחר מקורות מידע "רשמיים". ויקיפדיה ממוקמת שניה ברוב המדגם היהודי ובני הנוער ושלישית בקרב המגזר הערבי כך לפי הסקר. עם זאת רוב הקוראים בוויקיפדיה ציינו כי הם נתקלו במידע הדורש תיקון, עם כי רובם לא תיקנו אותו. רוב המשיבים בכל המגזרים ציינו שהאתר סיפק להם ברוב המקרים את המידע שהם המחפשים. אבל גם כאן המצב שונה בהתאם למגזרים, בני נוער לרוב מצאו את המידע שחיפשו באתר, אך יותר משיבים מהמגזר הערבי ציינו כי וויקיפדיה בדרך כלל לא מספקת להם את כל המידע אותו הם מחפשים.
גם הבינה המלאכותית משפיעה מאוד על צריכת המידע. כלי בינה מלאכותית השפיעו נכבדות על צריכת הידע בוויקיפדיה, אולם בצורה פחות משמעותית בקרב המדגם היהודי המייצג בהשוואה למגזרים האחרים. במגזר הערבי שיעור גבוה יותר ציינו כי עברו לחלוטין לצרוך ידע באמצעות כלי בינה מלאכותית. עם זאת מדובר עדיין באתר העיקרי בו עושים שימוש כ-90% מהאוכלוסייה כאשר כ- 60% עושים זאת פעם בשבוע ומעלה. תדירויות השימוש בין המגזרים השונים דומות יחסית וללא פערים מובהקים.
מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל אומרת כי: "על אחת כמה וכמה על רקע המלחמה-ויקימדיה ישראל רואה חשיבות עליונה בהגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק ע"י הבטחת יצירת תוכן חופשי - אמין ומהימן ברשת. הכנס מאיר את תרומתה המרכזית של ויקימדיה ישראל בתחום זה אשר גאה להיות חלק מאלה העומדים בחוד החנית של המאמץ לשמירה על מרחב דיגיטלי נקי מפייק בכלל ועל תוכן חופשי ומהימן בוויקיפדיה בפרט. ערך זה עומד בבסיס התשתית של כל פעילויות העמותה."
