מסע ארוך עובר על פולי הקפה מהמטעים בקולומביה, וייטנאם או ברזיל ועד לאספרסו שאתם לוגמים בהנאה בבית או בבית הקפה: קטיף, מיון, עיבוד, קלייה, טעימה, אריזה, שינוע ועוד. הקפה עובר הרבה ידיים בתהליך הארוך הזה, שנעשה ברובו באמצעים מסורתיים ומיושנים למדי. כאן נכנס לתמונה סטארט-אפ ישראלי-קולומביאני בשם דמטריה שרוצה לחולל מהפכה, לא פחות, בעולם הקפה. איך? בעזרת בינה מלאכותית (AI) כמובן.
יו"ר דמטריה, אדוארדו שובל, הוא יזם ותיק ומוכר עם ניסיון של יותר מ-25 שנה בהיי-טק הישראלי והעולמי. הוא הקים לא פחות משבע חברות, עשה חמישה אקזיטים, וכאשר הרגיש שמיצה את עולם היזמות הפך לשותף בקרן הון סיכון. במסגרת הזאת הוא הכיר קבוצה של משקיעים מקולומביה שחיפשו טכנולוגיה ישראלית שיכולה לשפר ולייעל את ענף הקפה - אחת מאבני היסוד של הכלכלה המקומית (קולומביה היא יצרנית הקפה מספר שלוש בעולם, אחרי וייטנאם וברזיל).
"עד אז ידעתי לשתות קפה, לא הייתי מומחה לקפה", מודה שובל. אבל בכל זאת, הרעיון הצליח להלהיב אותו. הוא טס לקולומביה, בדק, התייעץ עם חברים ולבסוף החליט ללכת על זה: הוא גייס את אלירן לזר שהכיר מסטארט-אפ אחר כסגן נשיא למוצר, ויחד עם המנכ"ל הקולומביאני פליפה איירבה הם החלו לפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית שיכולה לנטר את פולי הקפה כמעט מהרגע שהם נשתלים במטע ועד שהמשקה החום נמזג לספל.
הטכנולוגיה של דמטריה מבוססת על שתי אפליקציות ועל חיישן, ספקטרומטר, שמשמש לסריקה של פולי הקפה. שלושת אלה מאפשרים למגדלים, לסוחרים ולחברות הקלייה למיין בקלות את פולי הקפה לפי גדלים, לאתר פגמים ולבחון את רמת הלחות שלהם. הטכנולוגיה מאפשרת אפילו לבחון אם ניתן להפיק מהפולים את פרופיל הטעמים המבוקש, ובכך היא מייעלת את תהליך הטעימה המסורתי והמורכב המכונה קאפינג (Cupping). כל הדברים האלה שווים ללקוחות של דמטריה הרבה זמן וכסף.
"לחקלאים אין פרוטוקול מדעי לגבי מתי ואיך עושים כל דבר", מסביר לזר, "אתה שואל את החקלאי כמה זמן הוא מתסיס את הפולים והוא עונה '24 עד 48 שעות'. למה? 'כי ככה סבא-רבא שלי היה עושה את זה. זה מוציא את הקפה הכי טוב שאני יודע להוציא'. בעתיד אנחנו נדע להגיד לחקלאי מתי לעצור את תהליך התסיסה, מתי הגיע הזמן לתסיסה שנייה ואפילו מתי הגיע הזמן לצאת למטע ולקטוף את הפולים. זאת לא רק בעיה אחת שפתרנו, אלא המון בעיות בשרשרת".
לזר נותן דוגמה לבעיה נוספת שדמטריה יכולה לפתור: "תאר לך שקואופרטיב הזמין דוגמה של קפה מחוואי בקולומביה, נתן לשלושה טועמים לבדוק והחליט להזמין מכולה שלמה. איך הוא יודע שהקפה שהוא קיבל זה באמת הקפה שהוא הזמין? כיום, הוא בוחר באופן רנדומלי כמה שקים ועושה טעימה חוזרת. אנחנו יכולים לייצר 'טביעת אצבע' של הקפה במהלך הטעימה הראשונה, ואז כשהמכולה המלאה מגיעה כל מה שצריך לעשות זה לעבור על כמה שקים עם הספקטרומטר שלנו".
דמטריה, שנקראת על שמה של אלת החקלאות והתבואה מהמיתולוגיה היוונית, היא עדיין חברה קטנה. היא גייסה שלושה מיליון דולר בסבב גיוס ראשוני (Seed) ויש לה כ-35 עובדים, רובם בקולומביה, שם נמצאת המעבדה שלה וגם אנשי המכירות והשיווק. אבל עד סוף השנה מתכננת החברה לגייס מפתחים נוספים ולהכפיל את מצבת כוח האדם שלה בישראל.
מוקדם יותר החודש דיווחה החברה על רכש חדש ונוצץ: אוסוולדו ארניה נטו, איש עסקים ברזילאי עם 50 שנות ניסיון בתחום הקפה, הצטרף לדמטריה כיועץ בכיר וכחבר דירקטוריון. אם השם נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. שובל מספר בהתרגשות כי מדובר בנכדו של הדיפלומט הברזילאי אוסוולדו ארניה, שניהל את הישיבה בכ"ט בנובמבר 1947 שבה הצביע האו"ם בעד הקמת מדינת ישראל. ארניה הסב היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 1948 וניתן למצוא רחובות על שמו בתל אביב, ירושלים, באר שבע ורמת גן.
שמיניות באוויר
נכון לעכשיו דמטריה מספקת שירותים לתשעה לקוחות - מגדלים, סוחרים וקולים - אך כרגע מותר לספר רק על שניים מהם, פדרציית מגדלי הקפה של קולומביה, שמאגדת כ-500 אלף מגדלים, וחברה קולומביאנית בשם Carcafe. שובל מספר כי בין הלקוחות נמצאת גם חברת קלייה מהשורה הראשונה שאת שמה אסור לחשוף. "המותגים הגדולים מאוד מתלהבים מהרעיון שלנו", הוא אומר, "החסם שלהם הוא שהם לא מאתרים מספיק קפה. עד שלב די מאוחר בשרשרת האספקה, הם לא יודעים איזה קפה הם הולכים לקבל. הם צריכים לעשות שמיניות באוויר".
לדברי יו"ר החברה, בשנים הארוכות שבילה בתחום ההיי-טק לא ראה חברה שעוררה כל כך הרבה עניין תוך זמן קצר כל כך. "אנחנו לא מחליפים טכנולוגיה קיימת", הוא מסביר את ההתלהבות, "כרגע פשוט אין טכנולוגיה. יש 12 מיליון חוואים של קפה בעולם, ואם נצליח לשפר את ההכנסה שלהם בכמה עשרות אחוזים, זה יהיה מעולה. אנחנו גם נרוויח כסף וגם נעשה טוב".
לסיכום, איזה קפה אתם שותים?
שובל צוחק: "אני לקוח של נספרסו, אוהב את הקפסולה השחורה שלהם".
לזר: "אם היית שואל אותי לפני שנה זה היה קפה שחור. מהרגע שביקרתי בקולומביה נפתחו עיניי לכל סוגי הטעמים וכל האופציות. היום אני שותה נטורל קולומביאני שאני מכין במכונת אספרסו עם מטחנה משולבת. כולנו גדלנו על הקפה הפשוט, נס קפה של מורות, אבל עכשיו מתחילים לדבר על קפה כמו שמדברים על יין. אנשים מכבדים יותר את הקפה שלהם, חשוב להם מה הם שותים ואתה רואה ביותר ויותר בתים מכונות שיודעות לטחון פולים".