כנראה שהשם בריל האוול לא אומר לכם הרבה, אבל בבית משפחת מאסק אסור לומר את השם הזה בקול. שופטת בית המשפט המחוזי של מחוז קולומביה בארה"ב היא זאת שקנסה לאחרונה את חברת X (לשעבר טוויטר) ב-350 אלף דולרים ולא עזרו כל הערעורים בעולם שהגיש מאסק. היא גם נזפה בחברה על כך שניסתה להתחנף לנשיא לשעבר דונלד טראמפ כדי שיחזור לצייץ בפלטפורמה ולכן, כביכול, יידעה אותו מראש לגבי צו החיפוש נגדו שכלל גישה להודעות פרטיות ששלח ב-X, טיוטות של ציוצים ומיקום. כעת התפנתה האוול לפסק דין חדש, שכנראה ייצור לה לא מעט אויבים חדשים ומרים אף יותר ממאסק.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
האוול פסקה ביום שישי האחרון כי לא ניתן לקחת בעלות ולרשום זכויות יוצרים על יצירות אמנות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, ולמעשה שמטה במכה אחת את השטיח מתחת למקלדות של מאות אלפי אמנים ותלמידים ברחבי העולם ובארץ שעומלים גם ברגעים אלה ימים כלילות על יצירות AI מרשימות ומתוחכמות באמצעות צ'אטבוטים מסוגו של ChatGPT או מחוללי תמונות כמו DALL-E2, מידג'רני, Stable Diffusion ואחרים.
האוול נדרשה לפסוק בתביעת ערר שהגיש ד"ר סטיבן תאלר נגד משרד זכויות היוצרים בארה"ב לאחר שסורב לקבלת זכויות יוצרים עבור תמונה שנוצרה בידי בינה מלאכותית עם האלגוריתם שהוא יצר. תאלר ניסה כמה פעמים לרשום זכויות יוצרים על התמונה "כיצירה שהוזמנה עבור הבעלים של האלגוריתם", מה שהיה הופך את המחבר ליוצר היצירה, ואת תאלר לבעל היצירה - אך בקשתו נדחה שוב ושוב. אגב, הניסיונות העיקשים של תאלר לא נעצרו בארה"ב וב-2019 הוא אפילו הגיש לרשות הפטנטים הישראלית שתי בקשות פטנט שנוצרו על ידי תוכנת בינה מלאכותית. אלא שבארץ יישרו קו עם חוות הדעת שניתנו לו בעולם - בריטניה, אירופה ואוסטרליה - כולן סירבו להעניק לבינה מלאכותית זכויות יוצרים כיוצר אנושי.
אבל חוקר ה-AI האמריקאי בן ה-73 לא אמר נואש ולאחר הדחייה הסופית של משרד זכויות היוצרים האמריקאי בשנה שעברה, תאלר תבע את המדינה בטענה שהסירוב שלה הוא "שרירותי, קפריזי ובניגוד לחוק".
השופטת האוול כאמור לא השתכנעה וכתבה בהחלטתה כי מעולם לא הוענקו זכויות יוצרים לעבודה ש"לא הייתה בה כל יד מכוונת אנושית", והוסיפה כי "היצירה האנושית היא דרישת יסוד של זכויות יוצרים". היא הביאה תימוכין מהמקרה המפורסם של "סלפי הקוף", אותו מקרה משנת 2011 שבו הציב צלם חצובה עם מצלמה במרכז יער באינדונזיה, עד שקוף שעבר במקום לחץ על הכפתור במצלמה וצילם את עצמו. בית המשפט נאלץ להכריע בשאלה למי שייכות זכויות היוצרים - לקוף נארוטו או לבעל המצלמה אחרי שארגוני זכויות בעלי החיים טענו ש"גם לחיות מגיעות זכויות".
לצער בעלי החיים, בתום הליך משפטי ארוך קבע בית משפט לערעורים בארה"ב כי זכויות יוצרים מוענקות אך ורק לבני אדם - ובכך העניק ניצחון לצלם. השופטת האוול גם ציינה מקרה שבו אישה קיבלה זכויות יוצרים על ספר שחיברה ממחברות שמילאה ב"מילים שלדעתה הוכתבו לה על ידי קול שמימי".
אמנים ומשתמשי AI שעומלים על יצירותיהם במשך שעות וימים ארוכים בוודאי יחלקו על החלטת השופטת ויגידו שהמחשבה מאחורי היצירה וההנחיה של תוכנת ה-AI לא פחות משמעותיות מעצם משיכת המכחול או הפיקסל במקרה זה.
ריפרש
קורטנה מתה, יחי ה-AI החדש
29:59
לכך מתייחסת גם השופטת ומכירה בכך שהאנושות "מתקרבת למחוזות חדשים בזכויות יוצרים", כשיותר ויותר אמנים ישתמשו בבינה מלאכותית ככלי עבודה לכל דבר בארגז הכלים כשזה נוגע ליצירת אמנות חדשה. היא כותבת בהחלטתה כי המצב הזה ייצור "שאלות מאתגרות לגבי כמות המאמץ האנושי ההכרחי" לאמנות כדי שזו תוכר בזכויות היוצרים, וציינה כי מודלים של בינה מלאכותית מאומנים לעתים קרובות על עבודה קיימת, מה שמעלה תהיות על פלגיאט.
ניו יורק טיימס נגד OpenAI
כך או כך, תאלר כבר הודיע כי הוא מתכנן לערער על ההחלטה ומדובר רק בעוד תיק אחד בערימה הולכת וגובהת של תביעות הקשורות לזכויות יוצרים סביב בינה מלאכותית. הקומיקאית שרה סילברמן כבר תבעה בחודש יולי את חברת OpenAI, ועל פי דיווחים מהימים האחרונים הניו יורק טיימס גם הוא עומד להצטרף בקרוב לחגיגה ולתבוע את חברת הבינה המלאכותית על הפרת זכויות יוצרים בגלל שימוש בתכנים שלו לאימון ChatGPT.
לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, הצדדים היו במשא ומתן למתן רישיון על התוכן, אבל הוא התפוצץ לבסוף אחרי שבעיתון שינו עמדה כביכול והתחילו לראות ב-ChatGPT מתחרה שיכול להחליף את העיתונות - או לכל הפחות להוביל לתוצאות חיפוש של כלי תקשורת מתחרים.
לא ברור אם המקרה אכן יגיע לבית המשפט וכיצד זה ישפיע על הגרסאות הקיימות והמאומנות של ChatGPT, אבל דבר אחד דווקא ברור מאוד - אם אכן הפרשה תתבשל לכדי תביעה, OpenAI עלולה לספוג קנס של עד 150 אלף דולרים על כל הפרת זכויות יוצרים, וזה יצטבר להררי כסף שעלול להקריס את החברה. אמנות או נמות, גרסת ה-AI.
