הפרלמנט האירופי, הזרוע המחוקקת של האיחוד, העביר היום (ד') טיוטת חוק שנועד לפקח ולהגדיר רגולציה על שימוש בבינה מלאכותית. מדובר באחת מהצעות החוק הראשונות בנושא והיא נתפסת כאחת שעשויה לשמש בעתיד הקרוב כשבלונה או כתקדים עבור רגולציות אחרות בנושא בעולם. החוק החדש כולל מספר הגבלות משמעותיות על טכנולוגיות AI.
עוד בנושא:
טיוטת החוק מבקשת בין היתר להגביל משמעותית את השימוש במערכות לזיהוי פנים, וכן לדרוש מיצרניות של מערכות AI לחשוף את המידע שמשמש לאימון שלהן. כך למשל חברת OpenAI נמנעה עד היום מלפרט את מסדי הנתונים ששימשו לאימון מודל השפה GPT-4 שמהווה את התשתית לצ'אטבוט הפופולרי ChatGPT. מדובר בכמויות נתונים עצומות שבחלקן נקצרו מהאינטרנט. לפי טיוטת החוק, מדינות אירופה יוכלו לדרוש מהחברות לתעד את המקור של הנתונים ולקבוע כללים לגבי אילו סוגים של מקורות ניתנים לשימוש ואילו לא.
אישור טיוטת החוק הוא רק צעד ראשון לקראת החקיקה בפועל. תהליך האישור הסופי עשוי להימשך עד סוף השנה הנוכחית, כך לפי הערכות הניו יורק טיימס. עם זאת, לוח הזמנים מעיד שאירופה מקדימה בהרבה את ארה"ב ומדינות מערביות אחרות. הטיוטה היא תוצאה של יותר משנתיים של דיונים שנערכו בין נציגי 27 מדינות היבשת. השקת ChatGPT והשירותים המקבילים לו האיצה מאוד את הדיונים ואת השלמת הטיוטה.
ארה"ב וסין רק החלו השנה בדיונים על הנושא. כרגיל, בארה"ב דואגים בעיקר מהפרות פרטיות ומתמקדים בכללים שיגדירו כיצד ניתן לבחון מערכות AI לפני השקתן. בסין מבקשים למנוע מבינה מלאכותית לעקוף את מערכות הצנזורה כמו גם לפקח על הדרכים שבהן מפתחים עושים שימוש בנתונים לאימון המודלים שלהם. עם זאת, לא בטוח עד כמה רגולציה יכולה להיות יעילה בפיקוח על בינה מלאכותית וזאת בגלל האיחור הרב שהמחוקקים צוברים ביחס להתקדמות הטכנולוגיה. כך למשל, טיוטת החוק האירופי לא כללה בגרסאות המוקדמות שלה התייחסות לבינה מלאכותית יוצרת (גנרטיבית) שיכולה ליצור טקסטים, תמונות וסרטונים לפי בקשות המשתמשים.
החקיקה האירופית מתמקדת בסיכונים הפוטנציאליים בתחומים שונים כגון ניהול תשתיות קריטיות אנרגיה ומים, במערכת המשפט וכן בגישה של האזרחים למערכות ממשלתיות. אלו תחומים שיזכו לרגולציה הרבה יותר מחמירה ומגבילה לעומת תחומים יותר בידוריים או יצירתיים למשל. מפתחי מערכות יצטרכו לבצע הערכות סיכונים מעמיקות לפני שישיקו את המוצרים שלהם לשימוש ציבורי, קצת כמו הליך אישור תרופות. בנוסף האירופים מתנגדים לאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וקצירה של נתוני זיהוי ביומטריים כגון תמונות ברשתות חברתיות. עם זאת, עשויות להיות הקלות בנושא כאשר מדובר בענייני ביטחון לאומי ואכיפת חוק.
כל נושא הרגולציה של בינה מלאכותית זוכה לדיונים ערים בימים אלה. מובילי התחום עסוקים בלשכנע את הממשלות שמדובר בנושא בעל חשיבות עליונה כיום. כך למשל סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI, יצא למסע דילוגים חובק עולם שהביא אותו בין היתר לאוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר. הוא ענה על שאלות הקהל וניהל שיחה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג. אלטמן אמר פומבית שהוא בעד רגולציה ואף חתם בעבר על מכתב שמזהיר מפני סכנות ה-AI, אך הוסיף באותה נשימה שהצעת האיחוד עשויה להיות קשה מאוד ליישום בפועל.
