יותר מ-700 אלף מבני הרוהינגיה המוסלמים נמלטו לבנגלדש ומעל ל-10,000 נהרגו כאשר צבא מיאנמר פשט על מדינת רקין בשנת 2017, מבצע שהיה מלווה בשריפת כפרים, אונס המוני וזוועות נוספות נגד האוכלוסייה האזרחית. בעקבות האירועים, שהוגדרו מאז על ידי האו"ם כרצח עם, הופנתה אצבע מאשימה כלפי פייסבוק בטענה שלא מנעה הפצה של דברי שטנה והסתה נגד בני הרוהינגיה. אתמול (יום ב') הגישו עשרות פליטים בארה"ב תביעה ייצוגית נגד מטא, החברה האם של פייסבוק, בדרישה לפיצויים בגובה 150 מיליארד דולר. תביעה דומה צפויה להיות מוגשת בקרוב גם בבריטניה.
עוד כתבות על מטא:
התובעים טוענים כי פייסבוק איפשרה במשך שנים להפיץ דברי שטנה ומידע שגוי ומסוכן על בני הרוהינגיה, וכי הרשת החברתית "הייתה מוכנה לסחור בחייהם בתמורה לחדירה טובה יותר לשוק של המדינה הקטנה". עוד נטען כי האלגוריתמים של הרשת החברתית הגדילו את התפוצה של דברי השטנה, כי החברה לא השקיעה כראוי במנטרי תוכן ובבודקי עובדות שמכירים מקרוב את המצב במיאנמר, וכי בפייסבוק לא טרחו למחוק פוסטים או חשבונות שהסיתו לאלימות - גם כאשר קיבלו אזהרות מארגוני צדקה ומכלי התקשורת.
בין היתר מצטטים התובעים התבטאויות קשות נגד בני הרוהינגיה, בהן פוסט מ-2013 שבו נכתב כי "עלינו להילחם בהם כמו שהיטלר נלחם ביהודים". בפוסט אחר כתב משתמש בפייסבוק: "שפכו דלק והדליקו אש כדי שהם יוכלו לפגוש את אללה מהר יותר". בתביעה מצוטטת פרנסס האוגן, העובדת לשעבר בפייסבוק שהדליפה עשרות אלפי מסמכים של החברה, שטענה בעבר כי הרשת החברתית לא מנטרת תוכן פוגעני דווקא במדינות רגישות שזקוקות לכך.
בני הרוהינגיה נתפסים במיאנמר כמהגרים בלתי חוקיים והם סבלו במשך עשורים מאפליה מצד השלטונות והציבור. ב-2017 פתח הצבא במבצע נגדם בעקבות סדרת פיגועים שביצע ארגון מורדים בתחנות משטרה. עם זאת, בצבא טענו כי פעלו נגד המורדים ולא פגעו באופן מכוון באזרחים.
מבחן לסעיף 230
חוקרי זכויות אדם של האו"ם קבעו ב-2018 כי פייסבוק שיחקה תפקיד משמעותי בהפצת דברי שטנה שהובילו לאלימות נגד בני הרוהינגיה, ותחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס מאותה שנה הדגים באמצעות יותר מאלף פוסטים, תגובות ותמונות כיצד בני הרוהינגיה ומוסלמים אחרים במיאנמר הותקפו והושמצו באופן מתמשך בפייסבוק.
הרשת החברתית הודתה בעבר כי הייתה איטית מדי במניעת הפצה של דברי שטנה ומידע מוטעה נגד בני הרוהינגיה, וטענה כי מאז נקטה צעדים כדי לשפר את המצב ולמנוע שימוש לרעה בפלטפורמה. אחרי ההפיכה הצבאית במיאנמר ב-1 בפברואר השנה, למשל, נמנעה מהצבא הגישה לפייסבוק ולאינסטגרם.
האזינו לריפרש, פודקאסט הטכנולוגיה של ynet
אם התביעה אכן תגיע לבית המשפט ולא תסתיים בפשרה, היא צפויה להעמיד למבחן את סעיף 230 בחוק ההגינות בתקשורת בארה"ב, שמקנה לרשתות החברתיות חסינות משפטית מפני התבטאויות של משתמשים. מדובר בסעיף שנוי במחלוקת, ובשנים האחרונות הביעו מחוקקים בארה"ב רצון לשנות או לבטל אותו. התובעים הודיעו כי אם מטא תשתמש בסעיף 230 בטיעוני ההגנה, הם צפויים לדרוש מבית המשפט להחיל עליה את החוק במיאנמר. מומחים למשפט אמרו לרויטרס כי זה אמנם אפשרי מבחינה תיאורטית, אבל אין לכך תקדימים. "סביר להניח שזה לא יצליח", אמר אנופם צ'נדר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
ממטא נמסר בתגובה: "אנחנו מזועזעים מהפשעים שבוצעו נגד בני הרוהינגיה במיאנמר. בנינו צוות ייעודי של דוברי בורמזית, החרמנו את הטטמדאו (צבא מיאנמר - י.מ), שיבשנו רשתות שעשו מניפולציות בדיון הציבורי ונקטנו בפעולה נגד מידע מוטעה ומסוכן על מנת לדאוג לכך שאנשים יהיו מוגנים. השקענו גם בטכנולוגיה בשפה הבורמזית על מנת להפחית את התפוצה של תוכן שמפר את הכללים. העבודה הזאת נעשתה בעזרת משוב של מומחים, ארגוני חברה אזרחית ודו"חות עצמאיים, כולל הדו"ח של משלחת האו"ם למיאנמר והדו"ח לבחינת ההשפעה על זכויות אדם שהזמנו ופרסמנו ב-2018".
