פסיקה חדשה של בית משפט פדרלי בניו יורק מספקת ל-OpenAI והמנכ"ל סם אלטמן סיבה טובה לחייך כל הדרך לבנק. לפי הפסיקה, אימון של בינה מלאכותית על תוכן שנקצר מהרשת על ידי החברות שמפתחות מודלים, אינן מהוות הפרה של זכויות יוצרים, או זה לפחות המקרה בתביעה המדוברת.
4 צפייה בגלריה
סם אלטמן ומנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה בכנס המפתחים של OpenAI
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES)
מדובר בפסיקה תקדימית שעשויה להביא לתוצאות מרחיקות לכת בכל הקשור ליכולת של חברות AI להשתמש בתכנים אותן הם אוספות מהרשת כדי לאמן את המודלים שלהן. לצד זאת, השופט קבע מסגרת לחוקיות השימוש בתוכן מסוג זה, והיא שהדבר חוקי כל עוד החברות מהן נלקח התוכן לא הוכיחו שנגרם להן נזק או שהופרו זכויות היוצרים שלהן.
לחוק לוקח זמן להדביק את הטכנולוגיה
הדיון שבין פיתוח AI מתקדם לבין שמירה על זכויות יוצרים, עלה לכותרות כמעט בסמוך לכניסה המסיבית של מערכות בינה מלאכותית יוצרת (generative AI) לשוק. בתחילה, החברות אימנו את המודלים שלהן על תוכן שנאסף ברשת על ידי בוטים שפותחו בדיוק לשם כך. כעבור זמן מה התברר שרבים מהיוצרים שהתוכן שלהם שימש לתהליך התנגדו לשימוש בו ללא הסכמה מראש.
במקביל, הדבר הביא לכך שמצד אחד מוציאים לאור רבים שינו את תקנוני השימוש שלהם, אך מצד שני רבים לא עשו זאת, הסתמכו על הזכויות המוקנות להם בחוק הקיים וטענו להפרה של זכויותיהם. בחלק מהמקרים מדובר במוציאים לאור של אתרי תוכן שונים, במקרים אחרים מדובר באמנים או ביוצרים שטענו שהבינה המלאכותית משתמשת בתכנים האלה כדי להפיק יצירות חדשות בהן ניתן למצוא את יצירותיהם.
המצב התדרדר מהר מאוד לסדרה של תביעות בבתי המשפט ברחבי העולם. הטענה העיקרית הייתה שאימון של AI על יצירות מוגנות כגון מאמרים, ספרים, כתבות, ציורים או יצירות וידאו - אינו חוקי. אך כידוע, מערכת המשפט לא בדיוק ידועה בקצב המהיר בו היא עובדת, ובחוקי זכויות היוצרים הקיימים, שחלקם הותקנו אף בתחילת המאה שעברה, אין התייחסות ישירה למקרים של שימוש ביצירות לאימון AI.
התובעים מצידם עשו שימוש במקרים אחרים בחוקים כגון חוק ה-DMCA (Digital Millenium Copyright Act), שנחקק בזמנו במטרה להגן על תכנים מפני פיראטיות ברשת והפצה שלהם ברשתות שיתוף קבצים, או אפילו בחוקי הגנה על מותג (Trademark או ™).
חובת ההוכחה
נחזור לפסיקה התקדימית – התביעה שנדונה התמקדה בחוק ה-DMCA נגד פיראטיות והחברות התובעות, AlterNet ו-Raw Story, ביקשו פיצוי של 2,500 דולר על כל הפרה. לטענתן, OpenAI ידעה שהשימוש בתוכן שלהן לטובת אימון המודל של החברה יביא להפרה של החוק בכל פעם ש-ChatGPT יחזיר תשובות המכילות תכנים ששימשו לאימון ללא קרדיט.
4 צפייה בגלריה
משרדי מערכת הניו יורק טיימס - גם הם תבעו את OpenAI בטענה להפרת זכויות יוצרים
(צילום: Sergii Figurnyi / Shutterstock.com)
מנגד, OpenAI טענה שאותן חברות לא הוכיחו ש-ChatGPT אומן על התוכן שלהן, או שהאימון הזה פגע בהן לצורך העניין. השופטת כאמור קיבלה את טענתה של OpenAI ודחה את התביעה שהוגשה נגדה. יש לציין שזה לא בהכרח סוף פסוק ושתי החברות יכולות עדיין לערער ולנסות להגיש תביעה מתוקנת, אך הסיכויים שהיא תתקבל הם נמוכים ביותר.
לצד זאת, השופטת קולין מקמהון, שכתבה את הפסיקה, חידדה והסבירה שזו לא מונעת תביעות אחרות על בסיס משפטי אחר מזה ששימש להגשת התביעה הנוכחית (DMCA). אך למרות שהפסיקה הנוכחית מאוד ממוקדת והשופטת ניסתה לצמצם אותה, מומחים בתחום הזהירו כי היא עשויה לשמוט את הבסיס החוקי לתביעות עתידיות, גם על בסיס חוקי הגנת זכויות יוצרים אחרים מאשר ה-DMCA.
עו"ד גיא אופיר, מומחה למשפט טכנולוגי ובינה מלאכותית, הסביר ל-ynet: "בשנתיים האחרונות הוגשו עשרות רבות של תביעות נגד OpenAI וחברות נוספות המפעילות מחוללי בינה מלאכותית. זהו פסק דין ראשון אשר עונה לשאלה האם AI שמשתמש ביצירות קיימות מפר זכויות יוצרים או לא - והתשובה היא לא".
"במילים פשוטות, השופטת קבעה שאם התוכן שהצ'אטבוט מציג לא מועתק מילה במילה מיצירה מקורית, אלא מייצר תוכן שמבוסס על פסיפס אדיר של תכנים מקוריים אותם הוא מאחד, אז מדובר בהשראה ולא העתקה".
"אני מאמין שבתי משפט אחרים יחלו ליישר קו עם פסיקה ראשונית זו נוכח חשיבות התרומה של AI לחברה האנושית. גם אצלנו הייתה החלטה מעניינת בנושא - היועצת המשפטית לממשלה בישראל כתבה כבר לפני 18 חודשים חוות דעת למוסד ולשב"כ באותו נושא, וקבעה שמחוללי AI של רשויות הביטחון במדינה לא מפרים זכויות יוצרים".
