תיראו מופתעים: רוב המשפיענים ברשתות החברתיות משתפים מידע עם עוקביהם מבלי לאמת את אמינותו, כך עולה מדו"ח חדש של האו"ם שפורסם אתמול (ג'). על פי המחקר, שבוצע על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם אונסק"ו (UNESCO), כמעט שני שליש (62%) מיוצרי התוכן הדיגיטלי שנבדקו הודו כי הם אינם בודקים את נכונות המידע לפני שהם מפרסמים אותו בפלטפורמות השונות.
4 צפייה בגלריה
טרנד האבטיח בטיקטוק
טרנד האבטיח בטיקטוק
טרנד האבטיח בטיקטוק שהפך לוויראלי עם פרוץ המלחמה. רוב המשפיענים לא בודקים את נכונות המידע אותו הם מקדמים
(מתוך טיקטוק)
עצם פרסומו של המחקר, מטעם ארגון של האו"ם, מצביע על החשיבות ההולכת וגוברת של רשתות חברתיות בשיח החברתי והפוליטי בעולם, בעיקר במדינות המערב. הממצאים מתפרסמים לאחר סקר שנערך לאחרונה על ידי מרכז המחקר Pew שמצא כי כ-21% מהאמריקאים מקבלים את המידע החדשותי שלהם ממשפיענים ברשתות החברתיות. בקרב צעירים מתחת לגיל 30, הנתון מטפס ל-37%.

אמינות על בסיס פופולריות

במחקר של אונסק"ו נמצא עוד כי כשליש מיוצרי התוכן (33.5%) משתפים מידע מבלי לוודא כלל את אמינות המקור או מי יצר את המידע, ורק 37% מהמשפיענים דיווחו כי הם בודקים את התוכן לפני הפצתו לעוקבים. במקביל נראה כי אחת השיטות העיקריות בהן משפיענים בודקים את אמינות המידע אותו הם מפיצים היא על בסיס הפופולריות שלו, או במילים אחרות - מספר הלייקים והצפיות שהוא צבר. יותר מ-41% מיוצרי התוכן מסתמכים על פופולריות שכזו כאינדיקציה לאמינות.
עוד התברר כי רק כ-20% מהמשפיענים קובעים את אמינות המידע על פי שיתופים של מומחים או חברים שהם סומכים עליהם. שיטה נפוצה נוספת (19.4%) היא בחינת המוניטין של המפרסם או המחבר. רק כ-17% הסתמכו על מסמכים או ראיות לתמיכה באמינות המידע.
4 צפייה בגלריה
טרנד המכתב של בן-לאדן בטיקטוק
טרנד המכתב של בן-לאדן בטיקטוק
טרנד המכתב של בן-לאדן בטיקטוק. פופולריות כאינדיקציה לאמינות
(מתוך טיקטוק)
נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר מצביע על כך שכמעט 6 מתוך 10 יוצרי תוכן (58.1%) משתמשים בחוויות האישיות שלהם כמקור ליצירתם. רק כ-39% דיווחו כי המידע שהם משתפים מבוסס על מחקר או ראיונות עם אנשים המכירים את הנושא. "בעידן שבו קהלים פונים יותר ויותר ליוצרי תוכן דיגיטלי כמקור למידע, חשיבות האימות והדיוק מצד היוצרים הופכת לקריטית", כתבו החוקרים. "מידע כוזב או מטעה עלול במהירות לערער את אמונם של אנשים לא רק ביוצרי התוכן עצמם, אלא גם במערכות מדיניות ובעצם האמת עצמה".
יש לציין כי המחקר מתפרסם לאחר זכייתו של דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות ארה"ב השנה ולאור העובדה כי שני המועמדים, טראמפ וקמלה האריס, הסתמכו באופן משמעותי על רשתות חברתיות ומשפיענים על מנת להעביר את מסריהם ולהגיע לקהלים חדשים. המחקר נערך בין אוגוסט לספטמבר 2024 בקרב 500 יוצרי תוכן מ-45 מדינות ברחבי העולם. תנאי ההשתתפות במחקר היה שלמשתתפים יהיו לפחות 1,000 עוקבים.

כמות עצומה של מידע שגוי ומטעה מגיעה למיליוני אנשים

"הדו"ח של UNESCO מעלה תמונה מדאיגה: משפיענים רבים ברשתות החברתיות משתפים מידע עם עוקביהם מבלי לבצע אימות בסיסי," אומר ל-ynet אבי צדקה, מומחה בשיווק ברשתות חברתיות ומנהל הדיגיטל של התנועה למאבק באנטישמיות. "המשמעות היא שכמות עצומה של מידע שגוי או מטעה עלולה להגיע במהירות למיליוני אנשים, ולהשפיע על דעת הקהל בצורה מסוכנת".
4 צפייה בגלריה
קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל
קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל
קמפיין פייק ניוז במהלך אחת התקיפות של איראן על ישראל
(צילום מסך: X וטלגרם)
"כדי להתמודד עם התופעה הזו, יש צורך בגישה רב-מערכתית. קודם כל חינוך - אנחנו צריכים להקנות לציבור הרחב, ובמיוחד לצעירים, כלים לחשיבה ביקורתית ולזיהוי מידע שגוי. התהליך הזה צריך להתחיל כבר בבתי הספר ולהיתמך על ידי קמפיינים ציבוריים נרחבים. שנית, להקפיד על רגולציה – מחוקקים צריכים לדרוש מהרשתות החברתיות לקחת אחריות על התוכן המפורסם אצלן, כולל אכיפה של מדיניות נגד הפצת מידע כוזב".
"במקביל, יש לקבוע חובת שקיפות למשפיענים, שיחשפו את מקורות המידע שלהם. שקיפות מצד המשפיענים עצמם היא קריטית – הם חייבים לשתף עם עוקביהם מידע על מקורות התוכן שהם מעלים, כדי לעזור לעוקבים להבין מה עומד מאחורי המידע", טוען צדקה.
"ובכלל, יש לעודד אנשים, במיוחד את הדור הצעיר, לחזור לצריכת חדשות ממקורות עיתונאיים מבוססים, שעומדים בסטנדרטים מקצועיים של אימות עובדות. גם פיתוח טכנולוגיות חדשות לזיהוי אוטומטי של מידע כוזב יכול להיות כלי משמעותי במאבק הזה, לצד עידוד השימוש בכלי בדיקת עובדות קיימים", כך לדבריו.
4 צפייה בגלריה
לינקדאין
לינקדאין
הרשתות החברתיות הפכו לכלי להפצת פייק ניוז, כשהמשיענים רודפים אחרי לייקים וצפיות
(צילום: שאטרסטוק)
האם כל האחריות צריכה ליפול על המשפיענים? מה לגבי המשתמשים עצמם?
"כמובן שהאחריות אינה מוטלת רק על הפלטפורמות או המשפיענים – היא משותפת לכלל השחקנים בזירת הדיגיטל. משפיענים, שבכוחם להגיע למיליוני עוקבים, חייבים להבין את המשמעות של הפצת מידע לא מדויק ולהשקיע באימות התוכן שלהם לפני שיתוף. על המשתמשים מצד שני מוטלת האחריות לפתח מודעות וביקורתיות כלפי התוכן שהם צורכים", טוען צדקה.
ומה לגבי ילדים? איך הם יכולים להיות ביקורתיים כלפי התוכן שהם נחשפים לו ברשתות?
"כשמדובר בילדים, האתגר מתעצם: הם מהווים קהל יעד רגיש במיוחד, שעלול להיחשף למידע מזיק או שגוי בלי כלים להבין זאת. ההורים ומערכת החינוך חייבים לשחק תפקיד מרכזי בחינוך הילדים לחשיבה ביקורתית ולעזור להם לפתח עמידות בפני השפעות של תוכן בעייתי. במקביל, הרשתות החברתיות עצמן נדרשות ליזום הגנות מותאמות לגילים אלו, כמו סינון תוכן מזיק או הגבלות על סוגי המידע שהם יכולים לצרוך".
לסיכום, צדקה מבהיר כי "האירועים האחרונים, כמו ההתנהלות ברשתות החברתיות בזמן מלחמת חרבות ברזל, הדגימו עד כמה צעירים יכולים להיות מושפעים מתכנים שגויים או מניפולטיביים בתחומים שהם אינם מבינים לעומק. הדו"ח הזה הוא קריאה לפעולה – לחברה, לממשלות ולפלטפורמות – לפעול יחד כדי להבטיח שהמידע ברשתות החברתיות יהיה אמין ככל האפשר, למען העתיד של כולנו."