חוקרים סינים פרסמו כ-850 מחקרים בתחום הבינה המלאכותית הכללית (AGI) בין השנים 2018 ו-2022, מה שהופך את המדינה למובילה בכל הקשור למחקר ופיתוח בתחום ביחס לעולם המערבי וארה"ב בפרט. המספרים האלה נאספו על ידי חוקרי מכון Center for Security and Emerging Technology (CSET) שפועל באוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקאית. החוקרים מסבירים שסין נמצאת במסלול ש"קורא תיגר על הנורמות המתהוות בעולם". במסגרת הנורמות האלה רוב מדינות העולם מנסות לפקח ולמסגר את המחקרים כדי למנוע מצבים שאלו עשויים להיות מנוצלים לרעה בעתיד.
1 צפייה בגלריה
סין מובילה במירוץ לפיתוח בינה מלאכותית כללית
(צילום: daily_creativity / Shutterstock.com)
עוד בנושא:
המושג "בינה מלאכותית כללית" משמש לתיאור מערכת AI עם יכולות ברמה אנושית. עורכי המחקר בדקו ומצאו שכ-500 מהמחקרים הסיניים כוללים נושאים כגון "יישומי AI שגרתיים" ו-"טכנולוגיות מקדימות לבינה מלאכותית כללית". במילים אחרות, סין עוסקת במרץ בפיתוח מכונה שתוכל לחשוב כמו בן אדם. זו לא הפעם הראשונה שעולות טענות כאלה מול סין. כבר ב-2017 פרסמו הסינים מסמך ובו מפורטים היעדים של המדינה וביניהם "בנייה של יתרון בפיתוח של AI כשחקן ראשוני בתחום". על פי חוקרי CSET, התוכנית נמצאת ביישום מלא והם אפילו הצליחו להצביע על האוניברסיטאות שסיפקו את המחקרים המובילים בתחום. חמישה מאותם מוסדות נמצאים בבייג'ינג עצמה, אולי כדי להמחיש עד כמה ממשלת סין קרובה לנושא.
החוקרים האמריקאים אומרים עם זאת שאין שום דרך לדעת מהם המחקרים המתבצעים במכונים או מוסדות מחקר מחוץ לעיר הבירה, מה שעשוי להביא לכך שהסינים מפעילים תכניות מתקדמות יותר במקומות אחרים במדינה. אחד המיקומים האלה עשוי להיות ווהאן - אותה עיר (תת-מחוז עירוני באופן רשמי) שממנה התפשט נגיף הקורונה, כך לדברי החוקרים. בכל מקרה, האזהרה העיקרית במחקר היא שסין ככל הנראה לא מסתפקת במחקר כללי על בינה מלאכותית כללית אלא גם מנסה לפתח טכנולוגיות נוספות כגון ממשקי אדם-מכונה שיאפשרו לשלוט במחשבים ומכונות ישירות על ידי חיבורם למוח האנושי - לא רחוק מהמחקרים של חברת נוירלינק מיסודו של אילון מאסק.
עוד מוסבר שהסינים עושים שימוש בחוקרים מחוץ למדינה, אם כי לא ברור מה היקף התרומה שלהם למחקרים. בכל מקרה, גוף המחקר העיקרי מתבצע בסין, ועל זה אין ויכוח. בנוסף, מכיוון שהמדינה הסינית עשויה להחביא את המחקרים הפחות מוצלחים שלה, חוקרים עשויים להעריך שהיקף המחקר הרבה יותר קטן מאשר הוא באמת. זו בעיה כי הדבר עשוי גם להשפיע על התחרות בין המערב וארה"ב בראשה לבין סין - סוג של "פער טילים" - כלומר הערכת יתר של היכולות של היריב בתחום הזה, מה שעשוי להוביל לתנופת פיתוח לא מבוקרת במערב וזאת למרות שבפועל סין עשויה להיות רחוקה מאוד מיכולות אמיתיות או מובילות טכנולוגית.
המסקנות של החוקרים הן שהניסיונות להעריך בצורה נרחבת את היכולות הסיניות יגרמו להסתרה של מאמציה, מה שיהפוך את כל המחקרים בעולם לסוג של נכס אסטרטגי סודי. כלומר, יהיה הרבה יותר קשה לפקח על המחקרים מבחינה ציבורית, מה שעשוי להוביל למחקרים שאינם אתיים או פגומים. עוד ממליצים החוקרים למחוקקים האמריקאיים להבין את החשיבות האסטרטגית של בינה מלאכותית כללית וההגבלות עליה תוך שאיפה להגיע ראשונים לטכנולוגיה. ובמילים אחרות, לא להגביל באופן שרירותי את המחקר במערב ולאפשר גמישות מסוימת בכללים האתיים, המשפטיים, החברתיים והמוסריים שממשטרים את העוסקים במלאכה.
