ישראל היא מי שעומדת מאחורי מתקפת הטרור שביצע חמאס, רשת CNN ביימה סרטון שבו נראה צוות שלה תופס מחסה מפני טילים של חמאס ולא פחות מ-33 אלף ילדים פלסטינים נהרגו על ידי ישראל משנת 2008: אלה רק חלק משורה של נרטיבים שקריים שמקודמים ב-X (טוויטר לשעבר) על ידי חשבונות מאומתים שהוגדרו במחקר של חברת News Guard כ"מפיצי-על" של פייק ניוז ודיסאינפורמציה על המלחמה בישראל.
עוד בנושא:
News Guard, שפיתחה מערכת לדירוג כלי תקשורת לפי רמת האמינות שלהם, גילתה כי 74% מהפוסטים הוויראליים ביותר שהפיצו מידע שגוי ב-X בשבוע הראשון של המלחמה קודמו על ידי חשבונות מאומתים. מדובר בחשבונות שמי שעומדים מאחוריהם משלמים 8 דולר בחודש על שירות X פרימיום (לשעבר טוויטר בלו) שמקנה להם תג אימות (וי כחול) ומיקום בולט יותר בתגובות ובתוצאות החיפוש בפלטפורמה. "במחיר נמוך יותר מזה של כרטיס לקולנוע", נכתב במחקר, "הם קיבלו את המהימנות המזוהה עם הווי הכחול, שהיה פעם יוקרתי, ומאפשרת להם להגיע לקהל גדול יותר בפלטפורמה".
במסגרת המחקר בדקו ב-News Guard את 250 הפוסטים עם רמת המעורבות הגבוהה ביותר (סך כל הלייקים, השיתופים, התגובות והשמירות למועדפים) שקידמו אחד מעשרה נרטיבים שקריים או לא מבוססים שזוהו על ידי החברה כבולטים ביותר. התוצאה מדאיגה: 186 מהפוסטים האלה פורסמו על ידי משתמשים מאומתים, שהווי הכחול מקנה להם הילה מטעה של אמינות.
אחד החשבונות אלה שייך למשתמש אנונימי שכינויו Sprinter99800. יש לו יותר מ-361 אלף עוקבים ב-X והוא שיתף לא פחות מחמישה נרטיבים שקריים לגבי המלחמה בישראל, כולל סרטון שבו נטען כי בכירים בישראל נחטפו על ידי חמאס. בסרטון אחר נטען כי רשת CNN ביימה קטע וידאו שבו נראה צוות שלה בישראל תופס מחסה בזמן ירי טילים מעזה. החשבון הזה הושעה מהפלטפורמה בשנת 2022, אך חזר לפעול לאחר שאילון מאסק רכש את טוויטר. Sprinter99800 קיבל את תג האימות שלו בחודש שעבר, והפוסטים שלו נצפו יותר מ-3 מיליון פעמים.
הפייק של עזרא
עוד "מפיץ-על" הוא משתמש בשם Shadow of Ezra ("הצל של עזרא") שהפצת פייק ניוז היא לא פרקטיקה חדשה עבורו: בעבר הוא פרסם פוסטים הקשורים לתיאוריית הקונספירציה QAnon המזוהה עם הימין הקיצוני בארה"ב. ב-11 באוקטובר הוא פרסם פוסט שקרי שבו כתב "דגל כוזב: חמאס הוא היצירה של הממשלה הישראלית והם תכננו את התקיפות האלה ואיפשרו להן לקרות כדי להשיג תמיכה ברצח עם ענקי שככל הנראה יוביל למלחמת העולם השלישית". הפוסט הזה נצפה 292 אלף פעמים וזכה ל-7,350 אינטראקציות נכון ל-14 באוקטובר. גם "הצל של עזרא" קיבל את הווי הכחול שלו רק בחודש שעבר.
"מפיצת-על" נוספת היא לורה לומר (Laura Loomer), עובדת לשעבר ב-Project Veritas, ארגון תקשורת מפוקפק מהשוליים של הימין הקיצוני בארה"ב, שהתמודדה פעמיים על מושב מטעם מדינת פלורידה בקונגרס, ללא הצלחה. לומר שיתפה שלושה נרטיבים שקריים, כולל הטענה שארה"ב אישרה סיוע בסכום של 8 מיליארד דולר לישראל.
החשיבות העיקרית של המחקר טמונה בכך שהוא מצביע על התפקיד המרכזי שממלאת X בהפצת דיסאינפורמציה ופייק ניוז סביב המלחמה. אחת הסיבות לכך היא השינויים שביצע אילון מאסק לאחר שקיבל את השליטה ברשת החברתית: אם בעבר טוויטר העניקה את תג האימות לפוליטיקאים, אנשי ציבור וידוענים, תחת הנהגתו של מאסק כל אחד יכול לשלם 8 דולר בחודש על מנת שהפוסטים שלו יקבלו עדיפות בפלטפורמה. זה בדיוק מה שעשו Shadow of Ezra וחבריו כדי להגדיל את התפוצה של הפייק ניוז שהם מייצרים.
ב-NewsGuard מציינים כי מידע שגוי על המלחמה אומנם מופץ גם בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם, אולם רוב הנרטיבים השקריים בנוגע למלחמה הופכים קודם כל לוויראליים ב-X ורק אז מתפשטים לפלטפורמות מתחרות כמו טיקטוק ואינסטגרם. המחקר מתייחס גם לפיצ'ר "הערות מהקהילה" (Community Notes), שלטענת X מסייע להילחם בדיסאינפורמציה מכיוון שהוא מאפשר למשתמשים להוסיף קונטקסט לפוסטים בעייתיים. אלא שלפי News Guard, ההערות האלה הופיעו רק ב-32% מתוך 250 הפוסטים שנבדקו במסגרת המחקר.
השימוש ב-X להפצת פייק ניוז ודיסאינפורמציה סביב המלחמה, חשוב לציין, מעורר דאגה גם באיחוד האירופי. נציב האיחוד לענייני השווקים הפנימיים, תיירי ברטון, הודיע בשבוע שעבר על פתיחה בחקירה נגד הפלטפורמה בעקבות אינדיקציות המצביעות על "הפצה של תוכן לא חוקי ודיסאינפורמציה, ובמיוחד הפצה של תוכן אלים, תמיכה בטרור וביטויי שטנה".
מי שממש לא נראה מוטרד מהתופעה הוא מאסק עצמו. מנכ"לית X לינדה יאקרינו אומנם הודיעה כי החברה הסירה מאות חשבונות בעייתיים, אבל האיש העשיר בעולם דווקא נראה מרוצה מהטראפיק שהעימות מביא לפלטפורמה שלו. הוא עצמו מגיב מדי פעם לפוסטים מטעים ובעייתיים לגבי המלחמה ובתחילתה אפילו הפנה את המשתמשים לעקוב אחרי מקורות מידע מפוקפקים. הרשת החברתית שלו אפילו לא טורחת להגיב לפניות של עיתונאים בנושא מעבר למענה האוטומטי שלה: "עסוקים כרגע, אנא בדוק שוב מאוחר יותר".