קמפיין הרשתות החברתיות הפרו-פלסטיני עושה שימוש מאסיבי לא רק בפייק ניוז, אלא גם בתמונות מזויפות או תמונות שאינן קשורות כלל לסכסוך. בשבוע הקודם הועלו 8,000 פרסומים עם תמונות מזויפות ברשת הטוויטר בלבד, פי 15 יותר ממספר הזיופים בכל החודש הקודם. הפרסומים האלה זכו ל-10 מיליון לייקים וריטווטים, מה שמוכיח שמרבית תומכי הפלסטינים לא מסוגלים לזהות את השקר או שאין מבחינתם חשיבות לאמיתות הפרסום.
הזייפנים אינם בוחלים בשימוש בשום מקור: תמונה של ילד, שנורה כביכול על ידי חיילי צה"ל, נלקחה מסרט הודי בשם "מלכות הנמלים"; שורת גופות של ילדים נלקחה מאירוע שתועד בסוריה ב-2013; ילדה פלסטינית שנהרגה כביכול היא בכלל ילדה רוסייה שמחה וטובת לב שלא יודעת שסופחה לעם הפלסטיני; ותמונה מכמירת לב של נדנדה בין הריסות צולמה בכלל בקיבוץ משמרת בישראל.
הנתונים המפתיעים האלה מוצגים במחקר של חברת אדווריפיי (Adverifai) הישראלית, שמתמחה בזיהוי פייק ניוז ברשתות החברתיות, ובמקרה הזה בזיהוי הונאות בתמונות, "תמונאות" (Fauxtography). אור לוי, מנכ"ל אדווריפיי, אומר כי באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית החברה עושה השוואה של התמונות שמופיעות בפרסומים ברשתות עם כלל התמונות שניתנות לאיתור בחיפוש ויזואלי בגוגל. במקרה זה החברה התמקדה בפוסטים שפורסמו תחת האשטגים בולטים בהקשר לאירועים בעזה וכך צפה ועלתה תופעת ההונאה ההמונית.
5 צפייה בגלריה
שיא החוצפה? נדנדה בקיבוץ משמרת מוצגת כאילו שרדה מתקפה בעזה
(צילום: AFP. מקור: Adverifai)
לדברי לוי, לא ברור למה מערכת סינון המסרים של טוויטר, שנשענת על עבודתם של בודקי עובדות, לא סימנה את הציוצים האלה כשקריים. "אולי הם לא הגיעו לזה ואולי היה כשל במערכת", הוא אומר. לדבריו לא נעשתה בדיקה דומה על פרסומים בפייסבוק בגלל ההגבלות שפייסבוק מציבה כדי למנוע פעולה כזו. לוי מציע למי שמעוניינים להילחם בתופעה לדווח על פרסומים שקריים לטוויטר אבל לא להגיב על הפרסומים: "איך שהאלגוריתם של טוויטר עובד, זה עוזר להם בדירוג ומייצר יותר חשיפה".
