משרד הביטחון רוצה לאפשר לצה"ל ולשב"כ לחדור למצלמות אבטחה פרטיות גם ללא הסכמת בעליהן - כך עולה מהצעת חוק שהופצה על ידי משרד המשפטים לקראת חקיקת בזק שתוקפה אמור לפוג בעוד כחצי שנה. הנימוק לצעד יוצא הדופן הוא הצורך למנוע דליפה של מידע חזותי שעלול לסכן את ביטחון המדינה ואת פעילות צה"ל בזמן המלחמה.
עוד בנושא:
הצעת החוק, שהופצה אתמול, מבקשת להסמיך את צה"ל ואת שב"כ - אך לא את המשטרה - לביצוע פעולה ב"חומר מחשב" המשמש להפעלת מצלמה נייחת. לפי גופי הביטחון, בעקבות מתקפת הטרור והלחימה המתמשכת, קיים חשש ממשי מפני גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה ואת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל וכן את ביטחון המדינה.
ריפרש
עלילות מאסק וסטארלינק: בדרך למאדים עוצרים בעזה / עם ד"ר אביב אופיר
20:27
"לפיכך", נכתב בהצעת החוק, "נדרשה הסמכת חיילים בצבא הגנה לישראל ועובדי שירות הביטחון הכללי, בעלי מיומנות נדרשת, לבצע חדירה ופעולה בחומר מחשב, אף ללא ידיעת בעל חומר המחשב, המשמש להפעלת מצלמה נייחת. זאת, משלא ניתן לקבל את הסכמת בעל חומר המחשב לחדירה ולפעולה בחומר מחשב בפרק הזמן הדרוש, וביחס לפעילות שב"כ – גם על בסיס תשתית עובדתית פרטנית".
מהצעת החוק עולה כי כבר בחודש שעבר, במסגרת תקנות שעת חירום, אישרה הממשלה לקצין מוסמך להורות לחיילים בצה"ל ואנשי שב"כ לבצע חדירה ופעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת. כעת, "לאור מצב החירום ובשל הצורך המתמשך במתן הסמכות המבוקשת לצבא הגנה לישראל ולשירות הביטחון הכללי, מוצע בהצעת חוק זאת להסדיר את הנושא במסגרת הוראת שעה לתקופה של שישה חודשים מיום פרסומו".
נזכיר כי לפני כחודש, עם תחילת המלחמה, הזהיר מערך הסייבר כי גורמים עוינים יכולים להשתלט על מצלמות אבטחה ולעשות בהן שימוש למטרות ריגול. בעקבות זאת התבקשו אזרחים ובעלי עסקים לבדוק היטב את אמצעי האבטחה של המצלמות ולהחליף את הסיסמאות במקרה הצורך. ב-20 באוקטובר קרא מערך הסייבר לארגונים לנתק באופן מיידי, או למנוע גישה מרשת האינטרנט למצלמות ו"בפרט מצלמות הצופות לאזורים רגישים".
