מודלים ג'נרטיביים של בינה מלאכותית - שמסוגלים ליצור תמונות, טקסטים ועוד, זכו לפופולריות עצומה לאחרונה. במקרה של מחוללי התמונות, מודל הבינה המלאכותית מתאמן על מיליארדי תמונות שנאספו מהרשת, ולומד ממנו כיצד ליצור בהתאם להוראות המשתמשים, שלעתים מבקשים לחקות את הסגנון הייחודי של אומן ספציפי. השימוש בהם מעלה שאלות כבדות בנוגע לסוגיות זכויות יוצרים, כאשר יש שטוענים שאין כאן הפרה ומדובר בשימוש הוגן בתמונות של אומנים שונים.
עוד בנושא:
תביעת ייצוגית שהוגשה בקליפורניה מעלה את הטענה ההפוכה. התביעה הוגשה בשם שלוש אומניות, נגד החברות Stability AI, שיצרה את מחולל התמונות Stable Diffusion, חברת Midjourney שיצרה כלי בעל אותו השם, ופלטפורמת DeviantArt שמשמשת להצגת יצירות של אומנים ולאחרונה השיקה מחולל משלה בשם DreamUp. בתביעה נטען כי הכלים הללו מפרים את זכויות היוצרים של מיליוני אומנים על ידי איסוף עבודות של אומנים מהרשת ללא הסכמתם וידיעתם, על מנת לאמן את הבינה המלאכותית.
האומניות התובעות הן שרה אנדרסין, קלי מק'קרנן וקרלה אוריץ, והתביעה הוגשה על ידי עורך הדין והאומן מתיו באטריק, בשיתוף פעולה עם משרד עורכי הדין ג'וזף סבארי, שמתמחה בתביעות ייצוגיות ובתחום התחרות. השניים תובעים גם את מיקרוסופט, פלטפורמת גיטהאב שנרכשה על ידי מיקרוסופט וחברת OpenAI בתיק דומה הנוגע למודל התכנות המבוסס על בינה מלאכותית CoPilot, שאומן באמצעות שורות קוד שנאספו מהאינטרנט.
באטרניק פרסם פוסט בבלוג שלו הנוגע לתביעה, שבו תיאר אותה כ"צעד נוסף בדרך להפיכת בינה מלאכותית להוגנת ואתית עבור כולם". לדבריו, מחוללי התמונות "מציפים את השוק עם מספר בלתי מוגבל של תמונות שמפרות זכויות יוצרים, ויגרמו לנזק לצמיתות על שוק האומנות". באטרניק תיאר כי בעקבות התביעה שמתמקדת בכלי CoPilot, פנו אליו אנשים מכל העולם, "בעיקר כותבים, אומנים, מתכנתים ויוצרים נוספים, שמודאגים מכך שמערכות AI מאומנות על כמויות עצומות של עבודות המוגנות בזכויות יוצרים, ללא הסכמה, מתן קרדיט או פיצוי ליוצרים".
הכלים החדשים של בינה מלאכותית מעלים שאלות כאלה בכל העולם לגבי הגדרות זכויות היוצרים. בישראל פורסמה בחודש שעבר חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המתייחסת לשאלה הזו. לפי חוות הדעת, "שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים". עם זאת, היא מתייחסת לתהליך האימון של מודל הבינה המלאכותית, אך לא לתוצרים שהוא מפיק. המשמעות היא שגם אם למודל מותר להתאמן על יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים, חוות הדעת אינה מהווה אישור להשתמש במודלים מסוג זה על מנת לייצר תכנים המהווים הפרת זכויות יוצרים. לפיה, כל תוצר יצטרך להיבחן אד-הוק לפי מבחני שימוש הוגן. כמו כן, חוות הדעת לא מעניקה הגנה למודלים שאומנו באמצעות מאגרי מידע המתבססות על יצירות של יוצרים בודדים.
התביעה של באטרניק ומשרד ג'וזף סאברי כבר זכתה גם לביקורת, לפיה הטענות שבה אינן מדויקות מבחינה טכנית. בין היתר, נכתב בה כי מודלים של בינה מלאכותית מאחסנים עותקים של התמונות מהמאגרים עליהם הם מתאמנים, כשלמעשה הם רק שומרים את הייצוגים המתמטיים של דפוסים שנאספו מאותן תמונות.