מכינים את התשתית לחברות הפוד-טק של העתיד: הטכניון הכריז היום (ב') על הקמת מרכז מחקר רב-תחומי לחלבונים בני קיימא בהשקעה של 20 מיליון דולר לאורך חמש שנים. המטרה: לקדם פיתוח של תחליפים חדשים למזון מן החי - בשר, עוף, דגים וחלב. המרכז ישמש כפלטפורמה למחקר בסיסי ויישומי, למסחור וליזמות, ויספק תמיכה מחקרית לתעשייה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בטכניון אומרים שמדובר במרכז הראשון מסוגו בעולם, והוא ימשוך חברי סגל וחוקרים חדשים על מנת לקדם את התחום. המרכז יוקם בשיתוף GFI, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם את תחום החלבונים האלטרנטיביים. פרופ' יואב ליבני יכהן כראש המרכז ופרופ' אבי שפיגלמן יכהן כסגנו. דוד שם טוב ממוסד הטכניון ינהל את קשרי המרכז עם התעשייה ועם גופי ממשל בזירה הלאומית והבינלאומית.
מהטכניון נמסר כי מרכז המחקר יקדם ויאיץ שיתופי פעולה מחקריים רב-תחומיים שיולידו תובנות חדשות וטכנולוגיות חדשניות ויכשיר אנשי את מדעני ומהנדסי העתיד בתחום. המרכז החדש יתמוך בתעשייה, ובעיקר בחברות סטארט-אפ, בהתמודדות עם האתגרים השונים ובהם אתגר הגימלון (Scaling up) – תרגומם של פיתוחים במעבדה לייצור תעשייתי. המרכז ירכוש ויתחזק ציוד ייעודי, יגייס טכנאים מומחים, יממן מחקרים ראשוניים בתחום ויכשיר סטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורנטים בתחומים הרלוונטיים.
תעשיית הפוד-טק הישראלית הפכה בשנים האחרונות לאחת המובילות בעולם, בין היתר בזכות פיתוחים שיצאו מהאקדמיה בכלל ומהטכניון בפרט: אלף פארמס, שנמצאת בחוד החנית של תחום הבשר המתורבת, הוקמה על בסיס מחקריה של פרופ' שלומית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון; חברת מיטאפורה, שמפתחת גם היא בשר מתורבת, הוקמה על ידי פרופ' מרסל מחלוף בשיתוף הטכניון; חברות נוספות נוספות הוקמו בשיתופי פעולה עם מוסדות כמו האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואחרים. מרכז המחקר החדש נועד לשמור על ההובלה הישראלית בתחום.
קצב התפתחות מוגבל
לדברי פרופ' ליבני, "גידול בעלי חיים למאכל אינו בר-קיימא משום שהוא מצריך משאבים שהולכים ואוזלים. זהו אחד הגורמים לכריתת יערות-עד הפוגעת במגוון הביולוגי ולהאצת ההתחממות הגלובלית. יתר על כן, חקלאות בעלי חיים היא גורם זיהום משמעותי והצרכן הגדול ביותר (כ70% בארה"ב) של אנטיביוטיקה. הגידול בצריכת אנטיביוטיקה גורר התפתחות של חיידקים עמידים – הצפויים להיות אחד מגורמי התמותה העיקריים בעשרות השנים הבאות. כמענה לאתגרים אלה התחוללה בשנים האחרונות התקדמות חסרת תקדים בפיתוח אלטרנטיבות למאכלים מן החי. אלטרנטיבות אלה מבוססות על שימוש במקורות צמחיים, על גידול תאים בתרבית (בשר מתורבת) ועל תהליכי פרמנטציה (תסיסה). לתחום זה נכנסו מעבדות וחברות סטארט-אפ רבות והושקעו בו משאבים הולכים וגדלים, לרבות תקציבי ממשלה שנועדו לפתח את התחום של חלבונים בני-קיימא. עם זאת, קצב התפתחותו של תחום זה מוגבל על ידי אתגרים מדעיים וטכנולוגיים עצומים שהמרכז נועד לקדם את ההתמודדות עמם".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל, אמר ל-ynet: "מרגש מאוד שמרכז המחקר הראשון בעולם שיתמקד בחלבונים חדשים מוקם כאן בישראל. זהו צעד חשוב בדרך לביסוס המובילות העולמית של ישראל בתחום. עם זאת, אנחנו בעיצומו של מרוץ עולמי, ומדינות כמו ארה"ב, סין, האמירויות ודנמרק מתחרות איתנו על הקמת תעשיית המזון של העתיד. כדי להמשיך ולהוביל, נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית במימון המחקר, וביצירת סביבה עסקית שתאפשר לחברות הסטארט-אפ להקים את המפעלים שלהם בישראל, ובכך לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה ולחזק את ביטחון המזון הלאומי שלנו".
ד"ר מיכל הלפרט, סמנכ"לית קשרי אקדמיה ב-GFI ישראל, אמרה כי "ישראל כבר היום נחשבת למובילה עולמית בחדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים. היא נמצאת במקום השני בעולם בהשקעות בסטארטאפים בתחום, ואין ספק שהקמת מרכז מחקר כזה, הראשון מסוגו בעולם, חשובה לשמירת המובילות הישראלית. יותר מחמישים אחוז מההשקעות בחברות הסטארט-אפ בישראל הגיעו לחברות שהתבססו על מחקר שהחל באקדמיה, כך שמכון המחקר עשוי לייצר חברות פוד-טק חדשות ולמשוך השקעות נוספות לישראל".
"זהו מרכז המחקר האקדמי הראשון בעולם המיועד ספציפית למחקר בין-תחומי של חלבון אלטרנטיבי", הוסיפה ד"ר הלפרט, "זהו צעד גדול עבור מיצוב הטכניון ומדינת ישראל, כראש החץ של פיתוח הטכנולוגיות שיעצבו מחדש את עתיד המזון. ההשקעה במחקר היא קריטית. אין הוקוס-פוקוס במזון, וכדי להביא לפריצות דרך נדרשת השקעה של שנים רבות במחקר, הרבה מוחות מבריקים ומיליוני דולרים, והטכניון עושה בדיוק את זה".
