בכבישים, באוטובוסים וברכבות, בשדות תעופה, ובערך בכל מרחב ציבורי או עסקי: שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים הופך נרחב יותר ככל שהאמצעים משתכללים, ויחד איתו גוברים הסיכונים לפגיעה בפרטיות, בחופש התנועה ובחירויות הפרט במדינה דמוקרטית. בדיון מיוחד וראשון מסוגו שנערך היום (ג') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לרגל יום זכויות האזרח ובהנחיית יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, נשפך אור חשוב על השימוש של טכנולוגיות ביומטריות מבוססות זיהוי פנים, שאינו מוסדר כלל בחקיקה בישראל.
זו גם הפעם הראשונה שבה נדרש מרכז המידע והמחקר של הכנסת להוציא דו"ח מחקר מפורט על השימושים השונים שנעשים באמצעים טכנולוגיים מבוססי זיהוי פנים במרחב הציבורי, על ידי הרשויות השונות. נציגי משרד התחבורה, משטרת ישראל, רשויות מקומיות, מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות נטלו חלק בדיון, לצד נציג האגודה לזכויות האזרח ונציג פרטיות ישראל.
כל הסיבות לדאגה:
- עד היום אין מדיניות כוללת וסדורה או כל חקיקה לגבי שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים במרחב הציבורי בישראל
- שימושים נפוצים: מצלמות אבטחה, מצלמות תנועה, מצלמות גוף של שוטרים ושל פקחים, וטכנולוגיה לזיהוי לוחיות רישוי
- גם שימוש במערכות אנליטיקה מתקדמות לצורך הפקת תובנות ממצלמות נעשה בישראל
- שום גורם לא דיווח באופן רשמי למרכז המחקר של הכנסת על שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים
- רשות שדות התעופה סרבה למסור פרטים לגבי שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים
- מול צה"ל ומשטרת ישראל מתנהלת תביעת חופש המידע בעניין
צפו בקטע מהדיון
במהלך הדיון התברר כי עד לפני חודש וחצי, משרד התחבורה נהג לבצע העברות על בסיס יומי של מאגר המידע הביומטרי שלו - הכולל תמונות מרשיונות נהיגה, לגורמים שונים - בהם משטרת ישראל, צה"ל ומשרד ראש הממשלה. גם רשות המיסים ומשרדים נוספים מקבלים גישה, גם אם פחות תדירה, למאגר הזה. מנהל חטיבת אבטחת המידע של משרד התחבורה, אלון ליכטנשטיין, הופיע בפני הוועדה וניסה לספק תשובות. לדבריו, מאז 1 בנובמבר חדלה לחלוטין כל העברת מידע מהמאגר של המשרד לרשויות אחרות, והמשרד פועל לביטול המאגר באופן כולל.
מה כבר יכול לקרות?
- הטרדה של אזרחים תמימים בעקבות זיהוי שגוי
- פספוס של חשודים בעקבות זיהוי שגוי
- סכנת פרטיות ומעקב - עד כדי תרחיש דוגמת "האח הגדול"
- סיכונים בתחזוקה של מאגרים ושימושים משניים בלתי מפוקחים
- סיכון בדליפת מידע וסיכוני סייבר - לפגיעה באנשים או להתחזות
תחילה טען ליכטנשטיין כי ביטול המאגר לא מתאפשר כרגע בגלל התנגדויות - בין היתר של משטרת ישראל. נציג המשטרה שנכח בדיון, טען תחילה כי הוא לא יודע על התנגדות וכי המשטרה לא עושה שימוש בנתוני המאגר של משרד התחבורה. בהמשך, הסכימו הצדדים כי לא נרשמה התנגדות של המשטרה. בנוסף, בהמשך לשאלה של עו"ד יהונתן קלינגר, טען ליכטנשטיין כי עד סוף השנה יוודאו במשרד כי כלל המאגרים ששותפו עם רשויות אחרות נמחקו גם בצד שלהן.
עוד על טכנולוגיה לזיהוי פנים:
גם מאגר הרב-קו הטריד את חברי הוועדה, אולם ליכטנשטיין מסר כי גם מאגר זה נמחק לחלוטין וכבר לא קיים במשרד התחבורה. הוא חידד כי אזרחים המנפיקים כרטיסי רב-קו לא צריכים להיות מודאגים מכך שתמונות הפנים שלהם נשמרות במאגר. אלא שבדיון התברר כי גם מצלמות אבטחה הפועלות באוטובוסים, ברכבות, ברכבת הקלה וכדומה - ומתוחזקות על ידי המפעילות, אמורות להימצא בפיקוח של משרד התחבורה.
סגן-ניצב גלעד בהט, ראש מדור אח"מ וטכנולוגיות, והיועץ משפטי של משטרת ישראל, הסתפק באמירות כלליות בלבד. לדבריו, משטרת ישראל מבצעת אסדרה פנימית וחיצונית - באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים ובתי המשפט, לנושא השימושים בטכנולוגיה לזיהוי פנים. לדבריו, חשיפת האמצעים האלה בפני הציבור תפגע ביכולת ההרתעה של משטרת ישראל. ראוי לציין בהקשר זה, כי מערכת "עין הנץ" למשל, המשמשת לזיהוי של לוחיות רישוי בזמן אמת ומופעלת על כלל האזרחים באמצעות משטרת ישראל, אושרה לשימוש כבר ב-2015 על ידי היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, אולם נטען כי השימוש בה צריך להיות כפוף לחקיקה רלוונטית. מאז, עברו כבר יותר מחמש שנים, בהן מערכת "עין הנץ" משמשת את המשטרה ללא שום אסדרה חוקית.
נציג הרשות להגנת הפרטיות שנכח בדיון, טען כי הרשות מבצעת בדיקה רק לגבי מאגרי מידע שהרושמים אותם מציינים בפירוש כי הם מכילים מידע ביומטרי. מהדברים עולה כי הרבה מאוד מאגרים, גם כאלה הרשומים בידי הרשות, וכוללים סריקות של תמונות פנים, טביעות אצבע או זיהוי קולי - אינם נרשמים כמכילים מידע ביומטרי, ולכן הרשות מתקשה לבצע לגביהם בדיקות.
רועי פרידמן, הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, אמר כי "נדרשת אסדרה כוללת של טכנולוגיה לזיהוי פנים במרחב הציבורי. צריך לוודא שכשהדבר הזה מתבצע - הוא נעשה בצורה הנכונה. יש פה סוגיות של הגנת מידע והגנה על מאגרים, של פרישת הטכנולוגיה והטמעה שלה, וגם סוגיות של פרטיות ושל אתיקה. רק כשכל האיזונים מתבצעים בצורה נכונה אפשר למנוע את הפיצוץ".
עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות הפרט אמר ל-ynet עם תום הדיון: "אני חושב שהתקיים דיון רציני וחשוב, ראשון מסוגו בכנסת. כפי שעלה מכל הגורמים, יש פה הזדמנות להסדיר את השימוש בטכנולוגיה לפני שהשד יוצא מהבקבוק, ולפני שעומדים בפני עובדה מוגמרת. התרשמתי שיו"ר הוועדה וחבריה מבינים היטב את גודל הסכנות לחירויות הפרט משימוש לא מבוקר בטכנולוגיות לזיהוי פנים, שיש לה פוטנציאל להוות כלי למעקב המונים שלא היה כדוגמתו. האתגר הוא לרתום את הגופים הממשלתיים לפעילות בזמן אמת, אבל בסופו של דבר על הכנסת לקדם חקיקה ברורה על גבולות המותר והאסור בהקדם. קשה היה לשמוע את נציג משטרת ישראל מגונן על החלטת המשטרה לשמור על חשאיות מוחלטת ביחס לשימוש שהמשטרה עושה בטכנולוגיה, בניגוד למשטרות אחרות בעולם. אין כמו אור השמש, והשקיפות כדי למנוע מהמשטרה לעשות שימוש פסול בטכנולוגיה זו, ולא ניתן להסתפק, כפי שטען נציג המשטרה, בפיקוח פנימי".
