"כשהבנו את ממדי האירוע וראינו ברשתות החברתיות את תחילת השיח שמזדהה עם מעשי הזוועה ההמוניים, קבענו כמדיניות שכל מי שמזדהה או תומך במעשים הללו בזמן לחימה ועל רקע מעשי רצח וזוועה אלו, נפתח בחקירה נגדו ואם תתבסס תשתית ראייתית גם נעמיד אותו לדין" - כך אמר אתמול (יום ד') ראש תחום ביטחון בפרקליטות המדינה, עו"ד שלומי אברמזון, בדיון שקיימה ועדת החוקה של הכנסת בנושא "מדיניות חקירה והעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור - לנוכח מצב החירום".
עוד בנושא:
"בתקופה הזו", אמר אברמזון, "די מבחינתנו בפרסום אחד, אפילו בסטטוס או בסטורי שנמחק אחרי 24 שעות. בתקופה הזו, הבעת אהדה לחמאס או למעשי הזוועה, בין אם בהצגת סרטונים ותמונות של המעשים בתוספת או בכיתוב בלבד המביע תמיכה בהם, מספיקה כדי שנפתח בחקירה ונעמיד לדין במקרים המתאימים".
ריפרש
ברוכים הבאים לטלגרם, חמאס כבר כאן / עם עידן רינג
21:29
שלומי אברמזוןצילום: משרד המשפטיםעד כה הוגשו 22 כתבי אישום עם בקשות למעצר עד תום ההליכים ובהמשך, בהינתן תשתית ראייתית, יוגשו עוד. כתבי האישום השונים הוגשו בגין עבירות של הזדהות עם ארגון חמאס וכן תמיכה והזדהות עם מעשה טרור - שתיהן עבירות לפי חוק המאבק בטרור. בארבעה מקרים הוגשו כתבי אישום בגין עבירה של הסתה ישירה, שם החוק אינו דורש את התנאי שגילוי ההזדהות ייעשה "בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור".
בין היתר הוגש כתב אישום נגד עובדת הוראה מהצפון שפרסמה סרטון שבו נאמר כי יש להביס את ישראל כמו את מחלת הסרטן. כתב אישום נוסף הוגש נגד צעירה שפרסמה מוצב של צה"ל מותקף עם הכיתוב "אתה לא בחלום". גם כוכבת טיקטוק מהצפון תועמד לדין לאחר שהעלתה לרשת החברתית סרטוני הסתה, צילמה את עצמה עם אקדח וכדורים וקראה לפגוע ביהודים.
במקרה חריג של דרשן שב"יום הזעם" שעליו הכריז חמאס קרא לנקוט בפעולות אקטיביות ולהצטרף למערכה, ייחסו לו בפרקליטות עבירה של גילוי החלטה לבגוד לפי סעיף 100 לחוק העונשין, שעונשה עד 10 שנות מאסר, מה שהעלה את התיק לסמכות בית משפט מחוזי.
סמכות למשטרה לפתוח בחקירה
*עיבינו את מערך הפרקליטים המטפל בנושא אצלנו בפרקליטות", אמר אברמזון, "בעקבות המספר הרב של המקרים וכדי לייעל את התהליכים ולאפשר טיפול מיידי ודחוף במקרים אלה, החליט פרקליט המדינה שבמקרים שבהם מדובר בביטויים מפורשים, ברורים ומובהקים של תמיכה במעשי הטרור, מדור חקירות במשטרת ישראל יהיה מוסמך לפתוח עצמאית בחקירה, בלא אישור מוקדם של הפרקליטות, כמו בימים רגילים. מנגנון הפיקוח יהיה בשלב הבחינה של הפרקליטות האם להעמיד לדין, שהרי בסופו של דבר כל התיקים בהם יש ראיות מגיעים לבחינת הפרקליטות וכתבי האישום טעונים אישור של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה".
דיון בכנסת על התנהלות הרשתות החברתיות בתקופת המלחמה
(צילום: ערוץ הכנסת)
לדברי אברמזון, גם במשטרה מבינים את גודל השעה ומקצים לנושא הרבה מאוד כוח אדם ומשאבים: "אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא. זה אירוע מסוג אחר, המחייב התייחסות אחרת ואכיפה מאוד נחושה, על מנת לגרום לכל הציבור להבין שהסתה בעת הזו היא משהו שלא נקבל. בכל גילוי הסתה בתקופה כזו יש אפשרות ממשית שהדברים יביאו לידי אלימות או טרור, לידי פעולות של אנשים שקולטים את המסרים האלה ויפעלו כדי לייצר אלימות. ולכן כשאתה תומך במעשי זוועה שכאלה, יש מבחינתנו אפס סובלנות".
עד כה, בכל התיקים שהוגשו, בתי המשפט האריכו את המעצר של הנאשמים, חלקם עד תום ההליכים וחלקם עד החלטה אחרת. בתי המשפט קיבלו למעשה את עמדת הפרקליטות גם ביחס לפרסום בודד, שאלה תיקים שמצריכים להיות תחת מעצר.במקביל לפעילות במסלול הפלילי, הוסיף אברמזון, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מטפלת מאז פרוץ המלחמה להסרת אלפי תכנים, חשבונות, דפים ומשתמשים ברשתות החברתיות השונות. "ברוב הרשתות אנחנו זוכים לשיתוף פעולה", אמר.
במענה לשאלות חברי כנסת, הדגיש אברמזון כי אין ולא תהיה הגבלה של חופש הביטוי, וכי מדובר כאן במקרים מובהקים - "שחורים משחור", כדבריו, "של תמיכה במעשי טרור נוראיים ומזוויעים, או הזדהות עם ארגון טרור שביצע מעשים נפשעים כלפי אזרחי המדינה. חופש הביטוי והביקורת יישמרו גם כאשר התותחים רועמים, על אף שינוי המדיניות".
