יממה אחרי תחילת המלחמה מול חמאס וברשתות החברתיות מופצות כבר תיאוריות קונספירציה וידיעות כזב - פייק ניוז - על האירועים. בין הקונספירציות ישנן כאלה הטוענות על "בגידה" שהביאה להצלחת התקיפה של החמאס על יישובי עוטף עזה ותושביו, אחרות מפיצות תיאוריות המאשימות מגזרים או צדדים פוליטיים בניסיון לערער את המדינה. ישנן גם ידיעות כוזבות שמפיצות שקרים כגון תקיפות סייבר שכביכול שיתקו את צה''ל. המשותף לכולן הוא המקור המפוקפק שלהן.
"שקרים תמיד בנויים על רסיסי מידע ופוזיציות. קובעים שיש בגידה מבפנים וזה פורש כנפיים. כמו למשל סרטון של תצפיתנית לשעבר שתהתה על הפריצה של הגבול ומשם מפיצי פייק ניוז הרכיבו על זה את התיאוריות שלהם", מסביר ל-ynet אחיה שץ, מייסד ארגון פייק ריפורטר שעוסק בין היתר בזיהוי וניטור קונספירציות ברשת ובהפרכה שלהם על מנת לבלום את הפצתם. במקביל לפייק ריפורטר פועל "בודקים" - שעוסק בבדיקת עובדות ובהפרכה מהירה של שקרים שמופצים על ידי פולטיקאים, עיתונאים ואישי ציבור נוספים. לדברי שץ, אחת הבעיות העיקריות היא חוסר התפקוד של המדינה בתחום הזה.
"מערך ההסברה והמידע לציבור משותק, אין גורם רשמי שמנסה לעשות סדר. אנחנו בכאוס מבחינה הזו", אומר שץ. כשאין יד מכוונת או ניסיון לעשות סדר, זו שעתם היפה של מפיצי הקונספירציות. "קונספירטורים מנסים למצוא בעיה חיצונית שתסביר בעיה פנימית. למשל, ישנם גורמים זרים שמפיצים טענה שהייתה מתקפת סייבר נגד ישראל ששיתקה אותנו. ישנם גורמים איראניים שניסו לקדם את הטענה הזו. הרעיון הוא לזהות שסעים ולהעמיק אותם על ידי הדהוד של ידיעות שקריות".
שיטת הפייק ניוז משמשת כבר שנים רבות כאמצעי לוחמה פסיכולוגית המיועד לזרוע פניקה והפרדה חברתית. מאשימים גורם כלשהו בכך שהוא מנסה לפגוע בקבוצה כזו או אחרת. זה יכול להיות האשמה של היהודים שהם גיס חמישי בגרמניה של מלחמת העולם הראשונה, פייק שהופץ בידי היטלר ותומכיו בתחילת הדרך של המפלגה הנאצית. או הפרוטוקולים של זקני ציון שחובר במקור על ידי המשטרה החשאית של הצאר הרוסי ונועד להאשים את היהודים בחוסר היציבות של האימפריה הרוסית. אבל זה גם יכול להיות הרעיון של סדר עולמי שמנסה לשלוט על העולם מאחורי הקלעים או סתם פייק כמו שהחיסונים גורמים לאוטיזם - טענה שהופרכה על ידי הקהילה המדעית לפני שנים רבות.
בעולם של רשתות חברתיות, אלו קונספירציות שקל מאוד להפיץ. לדוגמה קונספירציית הבגידה החלה ככל הנראה מסרטון של תצפיתנית לשעבר ששירתה בגבול הדרום ותהתה כיצד יתכן שחמאס הצליח לחדור ללא שהיו התראות בזמן אמת. על גבי הטענה הזו גורמים רבים ברשתות החלו להוסיף תהיות משלהם שהפכו לרסיסי אמת אותם ארזו בהתאם לאמונה הפוליטית האישית שלהם. מהרגע שהטענה מתגלגלת ותופסת תאוצה ונתפסת כאמת, קשה מאוד לחסום אותה. לשם כך ישנו ארגון מקביל לפייק ריפורטר בשם "בודקים" שעוסק בזיהוי קונספירציות בתחילת הדרך וניסיון לחסום את ההפצה שלהן.
עם זאת מדובר בעבודה סיזיפית. הרשתות החברתיות לא תמיד יודעות לנהל את התכנים שמועלים דרכן, והרשויות גם מתקשות בהתמודדות עם התופעה מפחד שיואשמו בצנזורה, ככל הנראה. לפעמים פייק ניוז יכולות להוביל לאירועים בעולם האמיתי, כמו תקיפת הקפיטול על ידי תומכי דונלד טראמפ לאחר ניצחון ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות. אחת המסקנות של הרשויות האמריקאיות לאחר מעשה הייתה שרוסיה הפיצה כמות גדולה של פייק ניוז כדי לזרוע פילוג. איראן, תלמידתה הטובה של רוסיה מהבחינה הזו, משתמשת באותן שיטות ומיישמת אותן נגד ישראל או מדינות אחרות. אבל לא רק איראן, מדובר פעמים רבות באנשים אמיתיים לגמרי שמפיצים טענות לא מאומתות או שקריות, שקרובות למשאלת לב או לראיית העולם שלהם.
אז מה ניתן לעשות? חברת הסייבר ESET העבירה לנו מספר המלצות שיכולות לסייע במניעת הפצה של פייקים או קונספירציות לא מבוססות ומזיקות.
1. בתקופות של משברים או מתיחות מוגברת, תמיד יהיו מי שיפיצו הודעות מאיימות ומטרידות שזורעות בהלה. קחו זאת בחשבון כאשר אתם מקבלים הודעה ממקור שאינכם מכירים.
2. קיבלתם הודעת וואטסאפ עם מידע שנראה מרעיש או מעניין? בדקו אם הוא פורסם גם בכלי התקשורת. לא מצאתם אותו שם? כנראה שמדובר בשמועה או במידע כוזב.
3. למרבה הצער, אנשים נוטים להעביר הודעות הלאה מבלי לאמת את התוכן. בדיוק בגלל זה וואטסאפ מסמנת הודעות כאלה בתגית Forwarded (הועברה) או Forwarded many times (הועברה פעמים רבות). התייחסו בחשדנות להודעות שסומנו כך.
4. שימו לב לניסוחים: אם קיבלתם הודעה שכתובה בשפה עילגת או רצופה בשגיאות כתיב, כנראה שהיא הגיעה ממקור שאינו אמין ומוסמך. צה"ל, הממשלה או כל גוף רשמי אחר לא יפיצו הודעה שאינה מנוסחת באופן רהוט וגם לא יבקשו מכם להעביר את ההודעה "בדחיפות" לחברים ולבני משפחה.
5. אינכם בטוחים אם המידע שקיבלתם מהימן? פשוט מאוד: אל תעבירו אותו הלאה.