את המושג בינה מלאכותית שומעים יותר ויותר, ונדמה שאין מי שלא השתמש ב־ChatGPT או צפה בסרטון דיפ פייק. אבל כמו כל דבר טוב, הטכנולוגיה שנועדה לעזור לבני אדם מנוצלת לא אחת לצרכים אחרים. בינה מלאכותית היא מערכת טכנולוגית לומדת שיודעת לחקות אינטליגנציה ואינטראקציה אנושיות, דפוסי מחשבה וקול של בני אדם, ולבצע משימות תוך כדי למידה מהטעיות של עצמה, שיפור ושדרוג על סמך המידע שהיא אוספת, וכל זה ללא המגבלות של מוח אנושי.
מי שכבר החלו לאמץ את הבינה המלאכותית ולעשות בה שימוש פלילי הם ארגוני הפשע, שהולכים ומעמיקים את הידע שלהם בטכנולוגיה המהפכנית. במשטרה התחילו ללמוד לאחרונה את הכלי, אף שלטענתם הם נמנעים כרגע מפיתוח וזאת בשל פרשת פגסוס וועדת מררי, שעדיין לא החזירה למשטרה את האפשרות להפעיל את הכלים הטכנולוגיים, כולל בינה מלאכותית. "זו תופעה שהולכת וצוברת תאוצה אצל עבריינים ומשמשת קרקע פורייה לסחיטה באיומים של אזרחים", אומר סנ"צ דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר בלהב 433, בראיון ל"ידיעות אחרונות". "עבריינים עושים בזה שימוש, בעיקר בתחום ההונאות. זה איום שמוכר לנו".
עוד בנושא:
לדוגמה, מסביר סנ"צ קץ, "העבריינים מתחזים למנכ"לים של חברות שונות. היום אתה יכול להקליט הודעה קולית עם הקול שלך ולבקש מהבינה המלאכותית שתשנה לך את הקול ותהפוך אותו לזהה לחלוטין לקול של מנכ"ל של חברה גדולה. ככה העבריין יכול להתקשר לסמנכ"ל הכספים באותה חברה, להתחזות למנכ"ל ולבצע העברות כספים מהחברה. זה קורה בעיקר באמצעות עבריינים ישראלים לחברות עסקיות בחו"ל". הבינה המלאכותית יודעת לספק אותנטיות למתחזה. "הכי קל להתחזות לאנשים מוכרים, שניתן לדגום את הקול שלהם מראיונות עבר בתקשורת, ואז 'להלביש' אותו על קול של מישהו אחר שאליו מבקש העבריין להתחזות", אומר סנ"צ קץ. "הבינה המלאכותית יודעת לאסוף את המידע על אדם מהאינטרנט, ללמוד אותו ואפילו לצפות את התשובות שאותו אדם היה נותן לכל סיטואציה. זה מעצים את היכולת לבצע התחזות באופן מושלם".
כיום השימוש העיקרי של המשטרה בבינה המלאכותית הוא ללמידה וארגון של נתונים. "כשאתה רוצה ללמוד תהליכים שקורים בעולם זה יכול לסייע מאוד, למשל אם אנחנו רוצים לקבל סקירה רחבה על תופעות פליליות בכל מיני מדינות העולם, הבינה המלאכותית, באמצעות ChatGPT, מסוגלת לתת את הסקירה הזו בשניות. אם הייתי שם על זה אנליסט שהיה צריך לאסוף את המידע בעצמו, זה היה לוקח לפחות שבוע. זה מייעל את הזמן, אבל אנחנו גם זהירים מאוד עם המידע שהבינה המלאכותית נותנת ודואגים להצליב אותו כי יש הרבה מידע פיקטיבי. לכן זה כלי עזר בלבד".
בקרוב, אומר סנ"צ קץ, כל אחד שקצת מבין בטכנולוגיה יוכל להיות האקר. "לא צריך לשבת ולכתוב קוד או להיות מתכנת ברמה גבוהה כדי לבצע תקיפת סייבר. הבינה המלאכותית יודעת לעשות את זה עבורך. והנה אנחנו מקבלים רובד חדש של עבריינים שעד לפני זמן קצר היו חסרי יכולת לפעול בתחום הזה, ופתאום הוא נגיש עבורם. נקבל עולם של האקרים שהם לא באמת האקרים אלא עבריינים. זה מאפשר להם לחדור למחשבים, לגנוב חומר מהמחשבים שנפרצו ולדרוש עבורו תשלום כופר, לפרוץ לטלפונים ניידים ולהאזין לשיחות".
עוד מספר סנ"צ קץ על הקשיים באכיפה של עבירות טכנולוגיות ככל שהבינה המלאכותית תתפתח והשימושים בה יתרחבו. "היכולת של המשטרה לאכוף היא במקומות שהעבריין משאיר אחריו 'עקבות' שאפשר לתרגם אחר כך לראיות נגדו, אלא שהבינה המלאכותית יודעת לטשטש לחלוטין את עקבות העבריין. כל מה שצריך לעשות זה לכתוב פקודה. זה איום משמעותי מאוד שיביא לכך שלא ניתן יהיה לבנות תשתית ראייתית נגד עבריינים שיבצעו את העבירות באמצעות הבינה המלאכותית".
איום נוסף, לדבריו, גלום בכך ש"הבינה המלאכותית היא בסך הכל כלי טוב שאמור לסייע לאנושות, אבל הבעיה היא בכך שהיא מסתמכת על מקורות מידע גלויים. אנחנו כבר רואים שעבריינים ברמה גבוהה, חלקם האקרים של מדינות אויב כמו איראן, נכנסים למאגרי המידע הגלויים ומשנים שם את שורות הקוד. זה לא מדע בדיוני, זה כבר קורה. לכן אנחנו כמשטרה שגם התחילה לעשות שימוש בבינה המלאכותית נזהרים מאוד. אנחנו לא רוצים שהבינה המלאכותית תלמד לגמרי מה הצרכים ומה מעניין את משטרת ישראל, מה שעלול לזלוג לגורמים עוינים".
