מדינת הסטארט-אפ, שנמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית, קצת משתרכת בניסיונותיה לאמץ את הטכנולוגיות האלה בעצמה. דו"ח מבקר המדינה עוסק בפרויקט "ישראל דיגיטלית" ובקידום ערים חכמות והמסקנה העיקרית שעולה ממנו היא שאזרחי ישראל עדיין אינם נהנים מהקדמה שהטכנולוגיה יכולה לאפשר להם.
הממשלה הכירה בצורך בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית לישראל כבר ב-2013, כאחת משש האסטרטגיות הנדרשות למדינה. בעקבות זאת הוקם המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", שגיבש תוכנית דיגיטלית לאומית, עם 144 פרויקטים בתקציב ענק של יותר ממיליארד שקל.
אחד המיזמים החשובים היה מיזם "ערים חכמות", שנועד לתת תמיכה ממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות, תוך הגנה על התושבים מפני "סיכונים ממשיים, חלקם בלתי הפיכים", בתחומי הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר. מטה ישראל דיגיטלית הקציב לנושא 211 מיליון שקל והמשרד לפיתוח הפריפריה הקציב עוד 50 מיליון שקל, סך הכל כ-3 עשיריות האחוז מתקציב הרשויות המקומיות בישראל.
האם יכול להיות, שהדיבורים בממשלה על "ערים חכמות" בישראל הם מס שפתיים בלבד? הנה למשל, הממשלה החליטה בינואר 2017 לקדם בחיפה מודל "עיר חכמה מוגנת סייבר" ואולם מאז ועד היום לא הסתיימה הכנת התוכנית האסטרטגית שעליה החליטה הממשלה בנושא זה. כמו כן, מדו"ח מבקר המדינה עולה כי חלק ניכר מהתחייבויות מטה ישראל דיגיטלית לרשויות המקומיות לא מומש, וכך למשל הועברו לרשויות המקומיות רק 8 אחוזים מתוך התקציבים לפרויקטים שפורסמו כ"קול קורא". מבקר המדינה תוהה שמא מדובר במודל הקצאת תקציבים לא יעיל.
הדו"ח מעלה שהממשלה לא התוותה תוכנית לאומית בנושא הערים החכמות, כזו שכוללת מיפוי של המצב הקיים, הגדרת תמונת המצב הרצויה וזיהוי אתגרים והזדמנויות. חמור מזה, לא נקבע "גורם מתכלל" לקידום ערים חכמות ונוצרו בעיות חוסר תיאום וכפילויות.
עד כה האחריות להתמודדות עם סיכוני הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר מוטלת על כל רשות מקומית לבדה ומתברר שחלק מהרשויות המקומיות אינן ערוכות להתמודד עם מתקפות סייבר. הדו"ח קובע שהסיוע של מערך הסייבר הלאומי אינו עונה על כל הסיכונים וממליץ לשקול הקמת מרכז הגנת סייבר נפרד לרשויות המקומיות במסגרת "התוכנית האסטרטגית הלאומית לדיגיטציה בשלטון המקומי", המגובשת כעת.
כמו כן הרשויות המקומיות לא הקימו גוף תקשוב משותף, כדוגמת רשות תקשוב הממשלתי, ולכן נפגעת יכולת הרשויות המקומיות לנצל את הגודל המשותף שלהן במשא ומתן עם הספקים השונים, לקבוע תקנים אחידים ולצבור ידע מקצועי משותף. משרד מבקר המדינה מציע לבחון הקמת גוף מרכזי שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות.
באשר למיזם ישראל דיגיטלית עצמו, הדו"ח מצא שמתוך 144 הפרויקטים שאושרו, ב-35 אחוזים מהם היה חסם שעיכב את ביצועם ובסך הכל בוצעו רק כמחצית מהפעולות שנקבעו. אחת הסיבות לכך היה הנוהג הלא תקין לאשר את תקציב הפעולות רק במהלך השנה, מה שלא הותיר מספיק זמן לביצוע חלק מהפעולות. החסמים העיקריים היו אי-הקצאת זמן או אי-תיעדוף הפרויקטים על ידי משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. עבודת מטה ישראל דיגיטלית עצמו התעכבה במקרים רבים בגלל מחסור בעובדים.
ושוב נשאלת השאלה האם הממשלה באמת רוצה ישראל דיגיטלית? קשה להשתכנע בכך כשקוראים בדו"ח המבקר שוועדת ההיגוי למיזם, שהוקמה על פי החלטת הממשלה, התכנסה שלוש פעמים בלבד וכלל לא בחנה או אישרה תוכניות עבודה במיזם. גם הצוות להתאמות החקיקה לצורכי המיזם הלאומי הפסיק את פעולתו כעבור מספר חודשים בגלל פרישת ראש הצוות, אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, ומאז לא חזר לפעול.
עם זה, משרד המבקר מצא שמשרדי הממשלה שהובילו פרויקטים דיגיטליים במיזם הלאומי מצאו כי שיתוף הפעולה עם מטה ישראל דיגיטלית תרם באופן ממשי ליכולת שלהם לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בעבודתם וחלק מן הפרויקטים שהוקמו כבר הניבו תוצרים המשמשים את הציבור.
ממטה ישראל דיגיטלית נמסר בתגובה: "בנושא החסמים לביצוע, בדומה לכל הטמעת חדשנות במגזר הפרטי, גם במשרדי הממשלה ישנם חסמים הנובעים מהצורך להכשיר את כוח האדם ולהתאים את התרבות הארגונית בעידן הדיגיטלי. המטה פועל כדי לפתור חסמים הנפוצים במשרדי הממשלה בנושא הדיגיטל והחדשנות. בנושא וועדת ההיגוי, תפקיד הוועדה היה לאשר את התכנית הדיגיטלית הלאומית והיא כונסה כשהיה נדרש אישור בנושא. כשלא היה צורך בכך הוועדה לא כונסה והמטה הביא למימוש המשימות בדרכים יעילות יותר".
בתגובה לביקורת על יוזמת הערים החכמות הגיבו מישראל דיגיטלית: "בנושא התמיכה ברשויות המקומיות, כל הרשויות שביקשו תשתיות בתחום הערים החכמות קיבלו התחייבות לכך, אך הוצאת התקציב לפועל נמצאת באחריות הרשות המקומית. חלקים מתוך התקציב לא מומשו משום שחלק מהרשויות המקומיות לא ביקשו לקדם את הנושא, למרות שמטה ישראל דיגיטלית מעודד ומקדם את הנושא בקרב הרשויות. בנושא תכנית כוללת בתחום הערים החכמות, התוכנית מגובשת כיום על ידי מטה ישראל דיגיטלית וצפויה לצאת לפועל במהלך השנה".
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה שב ומצביע על היעדר גורם מתכלל בקידום נושא 'הערים החכמות' והגנת סייבר, מה שמדגיש את חשיבות מעורבותו של מרכז השלטון המקומי בנושא. לאור הביקורת העולה מן הדוח, מרכז השלטון המקומי ממשיך לדרוש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לרכז את הנושא אל מול הרשויות המקומיות במטרה לייעל את התהליך ולהתאים אותו למאפיינים המגוונים ברשויות השונות".
