הוכחה נוספת להשלכות מרחיקות הלכת של שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים בידי רשויות אכיפה: גבר בן 33 מניו ג'רזי תובע את המשטרה לאחר שבשנה שעברה זוהה באופן שגוי על ידי הטכנולוגיה ונעצר לשווא, לאחר שהואשם בטעות בגניבה מחנות של מלון. הוא נאלץ לשהות 10 ימים בתא מעצר, והוציא כ-5,000 דולר על ייצוג משפטי.
1 צפייה בגלריה
טכנולוגיה לזיהוי פנים
טכנולוגיה לזיהוי פנים
השלכות קשות. טכנולוגיה לזיהוי פנים
(אילוסטרציה: Shutterstock)
נייג'יר פארקס, גבר שחור, קיבל את ההודעה על כך שהוצא נגדו צו מעצר מסבתו, בינואר 2019. הטענה הייתה כי הוא נחשד בעברה של גניבת מוצרים מחנות בית מלון, וכשניסה להימלט מהמקום אף פגע ברכב משטרתי. אלא שלדבריו, לא רק שאין בבעלותו מכונית - הוא גם לא הוציא רישיון נהיגה עד אז. פארקס ניגש לאחר מספר ימים לתחנת המשטרה המקומית בתקווה לספק הסברים ולנקות את שמו, אולם נעצר במקום.
עוד בנושא:
לפי כתב התביעה האזרחית, פארקס טען בפני הפקיד המשטרתי כי אין בבעלותו רישיון נהיגה או מכונית, וכי מעולם לא ביקר באזור וודברידג' - בו התבצע הפשע. בנוסף, הוא סיפק אליבי משכנע לזמן שבו אירעה הגניבה, אך מתברר שכל זה לא הספיק. "המשטרה הסתמכה באופן בלעדי על הזיהוי השגוי והבלתי חוקי של מערכת לזיהוי פנים, על אף שכלל הראיות הצביעו על כך שלחשוד לא היה שום קשר למקרה", כך נכתב בתביעה.
זהו ודאי לא המקרה הראשון של טעות בזיהוי על ידי הטכנולוגיה, שמובילה למעצרים של ממש. בחודש יוני האחרון דווחה תלונה נוספת על מעצר שווא של רוברט וויליאמס, גבר שחור, על ידי משטרת דטרויט. התלונה הוגשה על ידי האיגוד האמריקני לחירויות האזרח, לאחר שזה הוחזק במעצר כ-30 שעות, בטענה כי שדד חנות שעונים.
בעוד השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים הופך יותר ויותר שכיח בקרב רשויות אכיפה ברחבי העולם, גוברת גם הביקורת הציבורית סביב הטכנולוגיה. הטענה היא כי אלגוריתמים לזיהוי פנים הם פחות מדויקים בכל מה שקשור לאוכלוסיות בלתי-לבנות, וטועים יותר בקרב שחורים, נשים וקבוצות אתניות שונות. נטען גם כי השימוש בטכנולוגיה נעשה במקרים רבים ללא תוקף משפטי רלוונטי, וכי הרגולציה מאפשרת לתוכנות אלה לפרוח בקרב הרשויות מבלי פיקוח.
עם פרוץ מחאת Black Lives Matter בארה"ב, בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר, יצאו ענקיות טכנולוגיה דוגמת אמזון, מיקרוסופט, IBM ואחרות, בהכרזה כי הן עוצרות את פעילות המכירה של טכנולוגיות לזיהוי פנים, וקראו לרגולציה להתערב בתחום. בישראל הגישה באחרונה האגודה לזכויות האזרח בקשת חופש מידע מצה"ל וממשטרת ישראל, בניסיון להבין באילו אמצעים של טכנולוגיה לזיהוי פנים הן עושות שימוש בגבולות ישראל ובשטחים.