מתיו ליבלסברגר, החייל ביחידת העילית "הכומתות הירוקות" שפוצץ את עצמו בטסלה סייברטראק מחוץ למלון טראמפ בלאס וגאס ביום השנה החדשה השתמש ב-ChatGPT כדי לתכנן את הפיגוע כך נמסר על ידי המשטרה המקומית. החקירה העלתה כי ליבלסברגר, ששירת פעמיים באפגניסטן והיה הלום קרב, השתמש בבינה המלאכותית כדי לחפש מידע על מטרות לפיצוץ, מהירות קליעים וחוקיות זיקוקים באריזונה. זאת מכיוון שבמקור הוא תכנן לבצע את הפיגוע בגשר הזכוכית שחוצה את הגראנד קניון.
3 צפייה בגלריה
מכונית הטסלה סייברטראק שהתפוצצה מחוץ ללובי של מלון טראמפ ב לאס וגאס ארה"ב
(צילום: Alcides Antunes/via REUTERS רויטרס.)
"זהו האירוע הראשון שאני מודע לו על אדמת ארה"ב שבו ChatGPT שימש אדם לבניית מתקן מסוים", אמר השריף קווין מקמהיל. "זה רגע מדאיג". על פי פרטי הפיגוע שנחשפו במהלך מסיבת עיתונאים אתמול (ג'), חשפו רשויות כי ליבלסברגר עצר בדרכו ללאס וגאס כדי למלא את הסייברטראק בדלק שמיועד לרכבי מירוץ, והותיר אחריו נתיב של טיפות דלק. הרכב היה עמוס ב-27 קילוגרם של חומר דליק פירוטכני - ככל הנראה זיקוקים. והרשויות עדיין לא בטוחות מה גרם לפיצוץ. ייתכן שההבזק מנשקו של ליבלסברגר, שירה בעצמו למוות, הוא שהפעיל את המטען.
ליבלסברגר הותיר אחריו פתקים שבהם כתב שהפיצוץ נועד להיות "קריאת השכמה" לאומה האמריקאית, המתמודדת עם בעיות חברתיות ופוליטיות קשות. הוא כתב כי ארה"ב "חולה אנושה בדרכה לקריסה". בפתקים נוספים כתב ליבלסברגר על הצורך "להתאחד" סביב הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק. הוא לא הביע כל עוינות כלפי טראמפ, וטען כי הפיצוץ לא כוון נגדו או נגד החברה.
המקרה מעלה שאלות רבות בנוגע לאחריותן של חברות טכנולוגיה כמו OpenAI, המפתחת את ChatGPT, למנוע שימוש לרעה במוצריהן. האם יש צורך בפיקוח הדוק יותר על בינה מלאכותית? כיצד ניתן למנוע שימוש בטכנולוגיות אלו לצרכים פליליים? קשה לדעת האם החברה היתה מודעת לחיפושים שנעשו בצ'אטבוט או האם יש לה מנגנוני בטיחות שמאפשרים לזהות אותם. המקרה של ליבלסברגר הוא תמרור אזהרה חמור ומדגיש את הסכנות הטמונות בשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית. זאת ועוד מדובר גם בהוכחה שישנו צורך דחוף לפתח כלים ומנגנונים שיבטיחו את השימוש האחראי והבטוח בה.
עו''ד רעות גולדמן, מומחית לחדשנות ו-AI הסבירה ל-ynet: "בימינו, כאשר טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנגישות יותר ויותר, יש צורך להבין שהחדשנות היא לא רק טכנולוגיה, אלא גם קוד אתי. כלים כמו בינה מלאכותית יכולים לשמש לא רק לייעול תהליכים ולשיפור חיינו, אלא גם לתכנון פעולות מסוכנות. השאלה היא כיצד ניתן להנחות את השימוש בטכנולוגיות אלו כך שלא ינוצלו לרעה.
מניסיוני, גישה אסטרטגית להתמודד עם אתגרים אלו כוללת חינוך והכשרה של המשתמשים ב-AI על אחריות השימוש בה. בנוסף, יש צורך בפיתוח רגולציה שתוכל למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיות אלו, כמו גם שיתוף פעולה בין חברות טכנולוגיה, ממשלות ורשויות אכיפת החוק. בישראל, שבה החדשנות הטכנולוגית נמצאת בחזית, יש חשיבות רבה להקפיד על אתיקה בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות."
בישראל הוקם ב-2023 המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית תחת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והוא אמור לבצע עבודת מחקר ומטה שתשמש את הממשלה כדי להגדיר רגולציות מתאימות לתחום. באירופה כבר חוקק חוק שמגדיר את גבולות הגזרה של השימוש ב-AI, אך גם הוא עדיין אינו מתייחס לשימוש זדוני של הטכנולוגיה למטרות טרור למשל.
בארה"ב גם מתבצעת עבודת מטה בתחום אך טרם נחקק חוק שמפקח על שימוש ב-AI או על חלוקת תחומי האחריות. הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו נשיאותי (Executive Order) בסוף 2023 שמגדיר רק בקווים כלליים את השימוש בבינה מלאכותית ואת הדרישה לפיתוח "אחראי" של הטכנולוגיה על ידי כל הגורמים המעורבים. אך הצו אינו קובע מה קורה במקרה של שימוש ב-AI למטרות טרור למשל.
האירוע בנוואדה ממחיש את הסכנות של עולמות הבינה המלאכותית. אין ספק ששימוש במערכות כאלה על ידי גורמי טרור כגון חמאס או מדינות קיצוניות כגון איראן יכולה להוות מכפיל כוח עבורן. יש לקוות שהרגולציה וכן הרשויות במדינות השונות יוכלו לספק מענה מהיר לתופעה שעשויה לספק לכל אדם, מעורער או מוקצן, את הכלים להגדיל מאוד את הקטלניות של מעשיו.
