ניתוח חיפושים בגוגל מאפשר לזהות גלי התפרצות של קורונה כשבועיים לפני שהם מתרחשים בפועל - כך עולה ממחקר חדש. המתודולוגיה שפיתחו החוקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון מאפשרת גם לזהות איזורי התפרצות באמצעות נתונים מתאימים. במחקר לקח חלק פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן.
בשיחה עם ynet אומר פרופ' אדלשטיין כי ניתן יהיה בכלים המחקריים החדשים גם בישראל, כחלק ממקורות המידע שמשמשים את משרד הבריאות כדי לעקוב אחר עוצמת התפשטות הקורונה בישראל. לדבריו, במדינות שבהן קיבלו החוקרים נתונים מפולחים לפי אזורים של החיפושים, הם יכלו להציג את עוצמת ההתפרצות באזורים השונים. מיפוי כזה עשוי לסייע כעת בישראל במעקב אחר אזורים אדומים, כתומים, צהובים וירוקים.
המתודולוגיה המזהה התפרצויות של מחלות על בסיס חיפושים של הציבור במנועי חיפוש מוכרת כבר שנים רבות, ואולם עד כה נעשה בה שימוש להתפרצות עונתית של מחלת השפעת, כשהחוקרים משתמשים בנתוני השנה הקודמת כדי לחזות את ממדי ההתפרצות בשנה הנוכחית. לדברי פרופ' אדלשטיין, יישום השיטה לזיהוי התפרצות קורונה היה מאתגר, שכן מדובר במחלה חדשה שאין נתונים קודמים להשוות אליהם. החוקרים השוו מידע קליני על סימפטומים של חולים מאומתים לחיפושים שלהם בגוגל, ובאמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית הצליחו לבודד את השאלות שמנבאות מחלה בקורונה.
"מה שהיה חדשני במחקר שלנו, היה שלקחנו מידע קליני ממדינות שהיו ראשונות לחוות את המגפה, הרצנו את האלגוריתם שם, ואז יישמנו אותו במדינות שחוו אותה מאוחר יותר", מסביר פרופ' אדלשטיין, "מה שראינו זה שהעלייה במספר האנשים שחיפשו ביטויים שקשורים לקורונה הקדים בערך בשבועיים את העלייה בפועל במספר החולים".
המחקר התפרסם בכתב העת Nature Digital Medicine. החוקר הראשי, ד"ר וסיליאס למפוס מהמחלקה למדעי המחשב ב-UCL, אמר: "המחקר מספק סט כלים חדש שניתן להשתמש בהם למעקב אחרי הקורונה. הוכחנו שהגישה שלנו עובדת על מדינות שונות, ללא קשר להבדלים תרבותיים, סוציו-אקונומיים ואקלים. הניתוח שלנו היה גם בין הראשונים שמצאו קשר בין שכיחות הנגיף לבין חיפושים אודות הסימפטומים של אובדן חוש הריח ופריחה בעור".
המודל שפיתחו החוקרים סיפק תובנות שימושיות, אזהרות מוקדמות והראה את ההשלכות של הריחוק החברתי. הוא אפשר לאנשי האקדמיה לספק ל-PHE (Public Health England), מערכת הציבור הבריטית, מודל לחיזוי מדויק של גלי קורונה בבריטניה. מספר מדינות כבר יישמו את המודל אצלם, בהן בריטניה, ארה"ב, איטליה, אוסטרליה ודרום אפריקה.
פרופ' אדלשטיין, מומחה למחלות מדבקות ואפידמיולוגיה חיסונית, הצטרף לפקולטה לרפואה בבר אילן בחודש אוגוסט האחרון. לפני כן שימש כחוקר ב-PHE הבריטי והיה אחראי למעקב אחר נתוני ההתחסנות בבריטניה ושיפור תוכנית ההתחסנות הבריטית. כמו כן, לקח חלק בצוות המעקב הלאומי הבריטי אחר הקורונה.
פרופ' אדלשטיין: "הסיכוי הטוב ביותר שלנו להתמודד עם מצבי חירום בריאותיים כמו מגיפת הקורונה הוא לגלות אותם מוקדם כדי לפעול מוקדם. שימוש בגישות חדשניות לגילוי מחלות כמו ניתוח פעילות חיפוש באינטרנט להשלמת מידע מבוסס הוא הדרך הטובה ביותר לזהות התפרצויות מוקדם". לדבריו הבעיה העיקרית בישראל עכשיו היא התפשטות הווריאנט הבריטי, בעל קצב ההדבקה הגבוה: "כשאתה מגלה אותו, זה כבר מאוחר מדי. גם כשהתגלה בישראל, זה כבר היה מאוחר מדי, וכרגע כמחצית מהמקרים נושאים את הווריאנט הזה".
פרופ' אדלשטיין אומר שקצב ההתחסנות בישראל הוא בעיה קשה: "זה ממש מדאיג. הדרך היחידה להתגבר על הקורונה בישראל היא שכל האוכלוסיה תתחסן. בלי זה לא נחזור לנורמליות בקרוב. כולם צריכים להתחסן".
