חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קוונטום סורס (Quantum Source) הודיעה היום (ג') על גיוס של 50 מיליון דולר, אחד הגדולים בתחום בישראל. מה שבשנים קודמות היה מתקבל בפיהוק, הופך לאירוע משמעותי בימים אלה, במיוחד כשמדובר בפריצת דרך טכנולוגית בתחום המחשוב הקוונטי.
בין הגורמים המתעניינים באופן מיוחד בתחום הקוונטי, שמשמעותו פיתוח מחשבים בעלי עוצמה העולה על כל דמיון, ניתן למצוא גם את משרד הביטחון הישראלי. לא מן הנמנע שהטכנולוגיה של קוונטום סורס תשמש בהמשך הדרך להגנה על ביטחון ישראל ולמשימות ביטחוניות נוספות.
קוונטום סורס גייסה את הסכום במסגרת סבב גיוס שני (A) בהובלה של קרן ההון סיכון אקליפס Eclipse)) ובהשתתפות הקרנות Standard Investments, Level VC, Canon Equity וכן המשקיעים הקיימים שהרחיבו את השקעתם: Pitango First, Grove Ventures, Dell Technologies Capital, 10D. בכך מגיע היקף ההון שגייסה החברה ל-77 מיליון דולר.
קוונטום סורס נוסדה בשנת 2021 על ידי עודד מלמד, מנכ"ל החברה, גיל סמו, סמנכ"ל הפיתוח, דן חרש, יו"ר החברה, ופרופ' ברק דיין, המדען הראשי. החברה מעסיקה 45 עובדים בפארק המדע בנס ציונה, למעלה ממחציתם בעלי תואר דוקטורט. בשנה שעברה הצטרף נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, לדירקטוריון החברה.
עולם חדש מופלא
כדי להבין את ההתלהבות שאחזה במשקיעים, צריך להבין את השוק שבו פועלת קוונטום סורס - לעומת מחשבים רגילים בהם כל ביט יכול להיות 0 או 1, במחשבים קוונטיים כל קיוביט (Qbit) נמצא ב"סופר-פוזיציה", כלומר יכול להיות 0, 1, או אינסוף מצבים ביניהם, מה שמעצים את היכולת החישובית שלו.
כבר לפני חמש שנים גוגל הוכיחה כיצד באמצעות מחשב קוונטי בעל כמה עשרות קיוביטים, היא מצליחה לבצע תוך 200 שניות חישוב שהיה לוקח עשרת אלפים שנים במחשב רב עוצמה אך רגיל.
קוונטום סורס הכריזה עוד כי הטכנולוגיה שלה תאפשר להציג בתוך כמה שנים מחשבים קוונטים בעלי מיליוני קיוביטים. בעוד שהמתחרות שלה, בהן גוגל ו-IBM, משתמשות בטכנולוגיית סיליקון כדי לבנות את המחשב הקוונטי שלהן, קוונטום סורס משתמשת בטכנולוגיה שונה לחלוטין המבוססת על פוטונים (חלקיקי אור), מה שמאפשר לה בפועל להתגבר על המכשולים המעכבים את מתחרותיה.
שרת רגיל במקום מרכזי נתונים עצומים
בחודשים האחרונים התפרסמו שתי עסקאות משמעותיות בתחום: ממשלת אוסטרליה חתמה על הסכם להקמת מחשב קוונטי פוטוני של חברת PsiQuantum הבריטית בהיקף השקעה של 620 מיליון דולר. במקביל, מדינת אילינוי בארה״ב הודיעה על השקעה של כ-500 מיליון דולר בהקמת מערכת דומה של אותה חברה.
לדברי מנכ"ל קוונטום סורס, עודד מלמד, הטכנולוגיה של החברה עולה גם על PsiQuantum, שכן במקום מחשבי ענק המשתרעים על פני האנגרים ענקיים, היא תציג מחשבים קוונטיים פוטונים בגודל של שרת מחשבים רגיל.
"זו הסיבה שהמשקיעים רוצים לשים כאן כסף, כי הם רוצים להגיע למצב של מערכת מסחרית, ופוטוניקה נראית כמו טכנולוגיה מהמבטיחות ביותר בתחום", הוא מסביר.
"החברות המתחרות בתחום קמו ב-2016 ואנחנו ייסדנו את החברה שלנו חמש שנים אחר כך. יש יתרון להיות בגל השני, כי אתה לומד מטעויות של אחרים. עכשיו אנחנו כבר מוכנים לכבוש את השוק", מלמד מספר.
גם נפתלי בנט, שכאמור הצטרף לדירקטוריון החברה, מדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה וטוען כי "גל ההשקעות האחרון של הממשלות השונות, שהזרימו מאות מיליוני דולרים לטובת מימושם של מחשבים קוונטיים פוטונים, הנו הכרה ביכולתה של טכנולוגיה זו וההבטחה הגלומה בה".
החברות הגדולות לא יכולות לחקות את הטכנולוגיה שלכם?
"הטכנולוגיה הזו מאוד מורכבת ומסובכת, ומבוססת על עשרות שנים של מחקר במכון ויצמן. אפשר למנות על כף יד אחת ועוד להישאר עם אצבעות פנויות את כמות קבוצות המחקר המבינות בתחום. אנחנו ייחודיים וייקח לאחרים לפחות עשור לפתח דבר כזה. בכל מקרה אנחנו גם מוגנים בפטנט בצורה הרמטית", טוען מלמד.
ואם תקבלו מהן הצעת רכישה?
"תמיד יש את האופציה הזאת, אבל המטרה של הצוות הניהולי שלנו היא ללכת על הסוף - טכנולוגיה כחול לבן ייחודית, שתשים את ישראל על המפה. לא נגררת אחרי החברות הגדולות, אלא מובילה".
צורך אסטרטגי
ההנחה הרווחת בישראל כיום היא שהמדינה חייבת להיערך לרכישת מחשבים קוונטיים ומחשבי על בהקדם האפשרי, שכן מדינות בעולם עלולות להטיל בעתיד הלא רחוק הגבלות על מכירת מחשבים מסוג זה לישראל, באופן דומה למגבלות יצוא הנשק שהטילה לאחרונה בריטניה על ישראל והאופן בו מנעה צרפת את השתתפותם של נציגים ישראלים בתערוכת הנשק השנתית הנערכת בה מדי שנה.
בישראל פועלות כעשר חברות בתחום הקוונטי, חלקן מפתחות מחשבים קוונטיים וחלקן טכנולוגיות שתומכות במחשוב קוונטי. השנה נפתח גם המרכז הישראלי למחשוב קוונטי ברמת אביב, אותו מפעילה חברת קוונטום מאשינז, ובו פועלים שני מחשבים קוונטיים קטנים, אחד של חברה הולנדית והשני של חברה צרפתית.
במקביל פועל בישראל מאגד למחשוב קוונטי של רשות החדשנות, בו לוקחות חלק מספר חברות סטארטאפ שמפתחות טכנולוגיות מחשוב קוונטי. לצידו פועל מאגד חברות ביטחוניות ישראליות בשיתוף מפא"ת של משרד הביטחון, ששוקד בין השאר על יכולות הצפנה ופיענוח צופנים. ראש מפא"ת, ד"ר דני גולד, התבטא בעבר כי המחשוב הקוונטי מסתמן כמרכיב עתידי חשוב לביטחון המדינה ועליונותה הטכנולוגית.
הפוטנציאל של מחשוב קוונטי הוא עצום: פיתוח תרופות חדשות שלא ניתן לפתח כמותן כיום, פיתוח חומרים חדשים, כלי טיס בעלי יכולות חדשות, מודלים כלכליים מסובכים שיכניסו כסף רב למוסדות הפיננסיים, וכן – כלי אסטרטגי לפיתוח יכולות לחימה חדשות וגם לפיצוח כל הצפנה שקיימת כיום, כולל חשבונות בנק מסחריים ותוכניות קרב של צבאות.
וזו הסיבה שכל העולם, הן המסחרי והן הממשלתי, עובד במרץ על פיתוח מחשבים קוונטיים כאלה ובד בבד שוקד על פיתוח הצפנה קוונטית שעמידה בפניהם.
