אם תחפשו את הערך Zionism (ציונות) בוויקיפדיה, תוכלו למצוא, מעבר לערך המסביר את המושג עצמו, גם שלל ערכים שבהם מתייחסים למשל למונח כאל סוג של "קולוניאליזם התיישבותי", ערך אחר שמסביר מהי "אלימות פוליטית ציונית" ונותן כדוגמה את רצח רבין, וערך נוסף שמתאר את ישראל כמדינת אפרטהייד. מנגד, ערכים רבים מזכים את חמאס מהשוואתו לדאעש למשל, למרות שיטות האלימות הדומות שבהן נעשה שימוש במהלך מתקפת חמאס ותומכיו על יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר.
עוד בנושא:
"אחת הבעיות העיקריות היא שעורכים פרו-פלסטיניים מקדמים נרטיבים מוטים", מסביר ל-ynet, עורך בכיר לשעבר בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית שהכין מחקר מקיף בנושא. הוא הסביר לנו תוך שהוא מציג לנו דוגמאות להטיות האלה שמדובר בקבוצה גדולה מאוד של עורכים שלהם הטיה פרו-פלסטינית מובהקת. לדבריו, אפשר להעריך שגם חמאס וארגונים נוספים כמותו, כמו גם מדינות, מערבבות נרטיבים שקריים כדי לדחוף אג'נדות פוליטיות שמתאימות להן.
ויקיפדיה נוסדה תחת הרעיון שכל אחד יכול לייצר בה ערך אנציקלופדי על כל נושא שבעולם. ואולם עם השנים ובגלל האינפלציה בערכים לא מדויקים בלשון המעטה, התפתחה בפלטפורמה שיטה שמאפשרת לעורכי הערכים השונים לקבל אישור של הקהילה על איכות הערכים. במקרה של ערכים המדברים על ישראל או פלסטין, עורכים חייבים להציג ותק עריכה של לפחות 30 יום וניסיון שכולל עריכת 500 ערכים לפחות. ואולם, עריכה בוויקיפדיה יכולה להיות גם הוספת "פסיק או נקודה", כך לדברי העורך. יש לציין שישנם מעט מאוד נושאים שזוכים להגנה מעין זו, כגון כל מה שקשור למלחמת רוסיה-אוקראינה או המאבק בין ארמניה לאזרבייג'ן.
בנוסף, קהילות העורכים מצביעות ביניהן על איכות הערכים, כך שלמעשה אם ערך מסוים זוכה לפופולריות בקרב העורכים הוא יוצג גם אם הוא מייצג אג'נדה שנויה במחלוקת. על פי העורך הישראלי, לא פעם העריכות שהוסיף לערכים בעייתיים בעיניו נחסמו בידי עורכים שלא אהבו את דבריו. כך למשל הוא הראה כיצד ניסיון שלו להציג את הצד שכנגד בערכים מסוימים נחסם בידי אלו שקידמו את הנרטיב הפלסטיני. העורך גם טוען שהדבר הגיע לאיומים מפורשים ואף לניסיונות לחסום עורכים ישראלים או פרו-ישראלים מעריכה בפלטפורמה.
"אחת השיטות היא לדרוש מעורכים ישראלים מקורות רבים יותר ממה שנדרש באופן מקובל בערכים אחרים", הוא מספר. השיטה בוויקיפדיה דורשת מהעורכים להציג מקורות על כל טענה שנכתבת בערכים, אך בעוד לרוב מקור יכול להיות גם ציטוט מכלי תקשורת או אפילו אמירה מתועדת כזו או אחרת, בכל הנוגע לטענות מהצד הישראלי העורכים פוסלים מקורות עם יד הרבה יותר קלה על ההדק מאשר טענות פלסטיניות או אנטי-ישראליות.
ריפרש
גם ChatGPT לא היה יכול להמציא סיפור כזה / עם זוהר ברונפמן
26:43
דוגמה לכך היא למשל הערך על גירוש יהודי ארצות ערב לישראל בשנות ה-40, ה-50 וה-60. מדובר בנושא נפיץ, שכן הוא משמש לא פעם להדגמת הסימטריה בין היחס של הערבים ומדינות ערב ליהודים לבין הגירוש של הפלסטינים מכפריהם לאחר מלחמת העצמאות. בתיאור הערך שינה עורך אנטי-ישראלי מ"עזיבה של יהודי ארצות ערב בין 1948 ל-1970" ל"תנועה המונית של יהודי ארצות ערב בין 1948 לשנות ה-70 המוקדמות". כלומר, ממהלך של עזיבה מחוסר רצון או גירוש, הערך הפך לתנועה ברצון של היהודים לעזוב את מדינות ערב.
מנגד, בערך המקביל על הנכבה, אותו עורך שינה את התיאור "מיציאה המונית של פלסטינים מישראל ב-1948" ל"גירוש ובריחה של הפלסטינים במהלך מלחמת פלסטין ב-1948". מיותר לציין שהשינוי בטרמינולוגיה שבה משתמשים מטה את הערך באופן פוליטי לכיוון הנרטיב הפלסטיני בעוד שבערך המתאר את גירוש יהודי ארצות ערב אין את אותה התייחסות. בערכים רבים העורכים מאשרים מקורות פרו-פלסטיניים בעוד מקורות פרו-ישראליים נדחים, בעיקר בערכים המתארים מושגים מהצד הפלסטיני כמו למשל "רצח העם הפלסטיני" (Genocide against Palestinians).
אותם עורכים אנטי-ישראליים יכולים להיות פלסטינים, טורקים או אמריקאים. אך יש לציין שבדיקה של נרטיבים דומים בשפות אחרות לא העלתה את אותה תופעה שכנראה נפוצה בעיקר באנגלית וכמובן בשפות של מדינות שאינן מאוהבות בישראל. כך למשל הערך "השמדת העם הפלסטיני" שקיים באנגלית, צרפתית ופרסית הוא תרגום של הערך באנגלית לשפות האלה. אך בעוד הערך באנגלית או בפרסית חף מכול אזהרה או הערה של העורכים, הערך בצרפתית מציג בבירור את הבעייתיות שלו על כך שאינו מתבסס על מספיק מקורות כדי לשטוח את התזה שלו ומזהיר את הקוראים מפניו. כלומר, העורכים בצרפתית מכירים בכך שמדובר בערך המציג טענות מוטות פוליטית בעוד שבאנגלית (ובפרסית, הגם שבשפה זו מדובר בתקציר מאוד בסיסי של הטענה ולא ערך נרחב) אין שום אזהרה לקורא.
זאת בעיה משום שוויקיפדיה הפכה בעשור האחרון בעיקר למקור מידע שרבים עושים בו שימוש. אומנם כיום הוא לא יכול לשמש כמקור ראשוני למידע מאומת כנדרש ממי שלומד באקדמיה או עוסק בעיתונות, אך עבור רבים הוא בהחלט מהווה אסמכתה מספיקה להסבר על העולם שלנו. השימוש הפוליטי בוויקיפדיה הוא פועל יוצא של הפופולריות של הפלטפורמה - מדובר באתר ה-13 הכי נצפה בעולם, אשר משמש חברות טכנולוגיה רבות לאימון של מודלי שפה למשל. מספר הדפים הנצפים חוצה את ה-260 מיליון בחודש, הרבה לפני רדיט למשל או נטפליקס לשם העניין. הוא מכיל כ-6.2 מיליון ערכים בשפה האנגלית שמקיפים כמעט כל ערך פופולרי שניתן להעלות על הדעת, ממוזיקה ועד משחקי מחשב וכמובן פוליטיקה והיסטוריה.
ביקשנו תגובה מנציגי ויקיפדיה הרשמית בישראל - קרן ויקימדיה ודובריה - אך למרות מספר בקשות חוזרות ונשנות לקבלת תגובה מפורשת לפני מספר שבועות, עד כה לא הועברה לידינו עמדתה הרשמית של ויקיפדיה בנושא (עדכון: התגובה הועברה יומיים לאחר פרסום הכתבה, ר''ק). האם בקרן מנסים לטאטא את הנושא מתחת לשטיח? מה שאנחנו יודעים זה שמבחינת ויקימדיה, הקהילה היא זו שמחזיקה את המושכות להחליט מה הוא ערך נאות או לא באתר. אך למרות זאת, לקרן ויקימדיה יש אמירה בנושא איכות התכנים והמסגור שלהם. יש לקוות שהקרן תאזור אומץ ותנסה לפקח יותר מקרוב על הפעילות הפוליטית בערכים השונים שכן אלה בינתיים מעידים בעיקר על חוסר תום לב בניהול הידע האנושי האדיר אליו היא מאפשרת גישה חופשית.
להלן תגובת ויקימדיה:
"נבקש להבהיר כי ויקימדיה ישראל אינה נציגות של קרן ויקימדיה, אלא פועלת בשיתוף פעולה עם הקרן לקידום ויקיפדיה. לא לויקימדיה ישראל ולא לקרן בעצמה סמכות להתערב בתכנים עצמם ובמדיניות אשר נקבעת על ידי כל קהילה. עם זאת, בתחילת החודש פרסם היועץ המשפטי של קרן ויקימדיה עדכון בנושא המלחמה והבהיר שצוות הדיסאינפורמציה של הקרן וכן הצוות האחראי על בטיחות ופרטיות המשתמשים מנטרים את הערכים הקשורים לקונפליקט בכדי למנוע ניסיונות מכוונים להפיץ פייק ניוז וכן התנהגות בלתי הולמת".
