המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר (יום ה') את "שנתון החברה החרדית" זו השנה השישית, במטרה לסקור את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית. מתוך השנתון, פרק מיוחד הוקצה לשימוש באינטרנט ובדיגיטל בקרב חרדים.
עוד בנושא:
מהדו"ח עולה כי כמעט שני שלישים מהחרדים (64%) נחשפו לאינטרנט ב-2020, לעומת 28% בלבד ב-2008. זאת למרות "המחאה והביקורת הפנים-חרדיות על הסכנות הטמונות באינטרנט", כך לפי עורכי הדו"ח, חוקרי המכון הישראלי לקמודרטיה ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר. בהשוואה ליהודים לא-חרדים, ש-93% מהם נחשפו לאינטרנט ב-2020, עדיין מדובר בנתון נמוך.
דרך השימוש באינטרנט שונה אף היא - בקרב חרדים, 42% מתחברים באמצעות מחשב, לעומת 30% שמתחברים מהטלפון הנייד. גם במקרים שבהם יש גישה לאינטרנט בשני האמצעים, 62% יעדיפו להתחבר מהמחשב. ואילו בקרב הלא-חרדים 72% מתחברים באמצעות הטלפון הנייד.
מבחינת דפוסי השימוש באינטרנט, ד"ר מלאך וד"ר כהנר מסבירים כי אלו "עשויים להיות שונים בקרב גולשים חרדים מאלו של גולשים לא-חרדים, ורבים מהם מתמקדים בשימושים פרקטיים ולא חברתיים". השימוש המוביל של הגולשים החרדים ברשת הוא הדואר האלקטרוני (88%), אחריו חיפוש מידע (73%), בנקאות דיגיטלית (62%), מטרות עבודה (58%) וקבלת שירותים ממשרדים ממשלתיים (56%). שיעורי השימוש דומים לשל היהודים הלא-חרדיים, אך הם מחפשים מידע יותר מהחרדים (94%). בנוסף, בעוד שרק 36% מהחרדים משלם חשבונות ועורך קניות באינטרנט, בקרב הלא-חרדים הנתון גבוה בהרבה ועומד על 53%.
השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים כאמור רווח פחות בקרב חרדים, לפי ממצאי הדו"ח, אך מחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות חברתיות - זאת לעומת 98% בקרב הלא חרדים. השימוש בוואטסאפ עומד על 46%, לעומת 97% בקרב הלא-חרדים. בנוסף, הגולשים החרדים מחדשים פחות חברויות באמצעות האינטרנט (26% בניגוד ל-51%), משתמשים פחות בקבוצות ייעודיות ברשת (22% לעומת 44%), ואחוזים בודדים מהם נרשמים לאתרי היכרויות (4% לעומת 19%).
בקרב ילדים ונוער חרדים, 13% בלבד גולשים באינטרנט - לעומת 75% בקרב יהודים לא-חרדים. מבחינת הגבלות הוריות - 88% מההורים החרים מגבילים את הגישה של ילדיהם לרשת, לעומת 57% מההורים הלא-חרדים, ו-76% מגבילים את זמן השימוש בקרב החרדים, לעומת 62% בקרב לא-חרדים.
60% מהחרדים תופסים את המיומנויות הדיגיטליות כמיומנויות חיוניות ובסיסיות, לעומת 92% בקרב הלא-חרדים. בנוסף, רק 37% מהחרדים דיווחו כי הם זקוקים למיומנויות דיגיטליות לצורכי עבודה, לעומת 57% מהלא-חרדים. 6% מהחרדים העידו כי הם בעלי מיומנות רבה בחיפוש עבודה באמצעות האינטרנט, לעומת 22% מהלא-חרדים.
מבחינת בטיחות ברשת, 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט וכרבע (23%) מהגולשים החרדים נחשפו לתוכן פוגעני - לעומת 24% ו-37% בקרב לא-חרדים בהתאמה. ייתכן שהפער נובע מהשימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות. במקביל, חרדים עושים שימוש נמוך יותר באמצעי הגנה ברשת: 59% משתמשים בתוכנות הגנה וכמעט מחצית (48%) מדווחים כי החליפו סיסמאות בשנה האחרונה, לעומת 64% בקרב הלא-חרדים שנוקטים בשתי הפעולות.
מבחינת עמדות כלפי טכנולוגיה, נראה כי השימוש בה משפיע לטובה על העמדות. כמחצית מהחרדים (48%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את איכות החיים לעומת 82% מהיהודים הלא-חרדים, אך בקרב חרדים הגולשים באינטרנט הפער מצטמצם (63% ו-84% בהתאמה). כמו כן, כמחצית מהחרדים (49%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים.
ד"ר מלאך וד"ר כהנר מסכמים כי "החברה החרדית נחלקת כיום לשלוש קבוצות עיקריות בכל הקשור לאינטרנט: השמרנית, שממשיכה להחרים את השימוש ברשת; הפרגמטית, שמזהה את הצורך בשימוש באינטרנט ומאמצת אותו לצורך תקשורת, מידע, עבודה ומגוון שירותים, תוך הסתייגות מהפונקציות החברתיות; והמודרנית, שמאמצת את מרבית החידושים באינטרנט. המשתייכים אליה משתמשים במגוון הפלטפורמות שברשת, בכלל זה החברתיות, ואינם רואים באינטרנט איום לאורח חייהם". עוד הוסיפו כותבי הדו"ח כי "בשנים האחרונות חווינו תנועה גדולה של חרדים לעבר שימוש הולך וגובר באינטרנט, ובשנים הבאות נדע אם החדירה של המרחב הדיגיטלי למגזר החרדי תתרחב גם בדפוסי השימוש".
