אפשר לומר שאין הפתעות יוצאות דופן במדד האינטרנט הישראלי שפורסם היום (ה') על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ושמסקר את הפעילות של הישראלים ברשת ובמכשירי המובייל. לפי האיגוד: "המדד מסכם את השימוש באינטרנט בישראל במהלך שנת 2023 ותחילתה של 2024, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי וסקר ייחודי מקיף מראשית שנת 2024, הסוקר את מפת השימוש ברשתות החברתיות בישראל. המדד הנוכחי מתייחס באופן מיוחד לתקופת מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה הנרחבות על האינטרנט הישראלי – החל מכניסה לאתרים ועד פגיעות ברשת".
ההשפעה של המלחמה על צריכת החדשות זינקה מן הסתם בחסות המצב. חמש האתרים המובילים מבחינת כמות הגולשים והצפיות היו כמובן אתרי חדשות. במקום הראשון - ynet ולאחריו מאקו שעוקף את אתר וואלה שיורד למקום השלישי. אתר הארץ עולה למקום הרביעי מהמקום החמישי בשנה שעברה. את הרשימה סוגרים אתרי ישראל היום, ספורט 5 ויד 2. כמו כן, בתקופת המלחמה חלה עלייה משמעותית מאוד בכניסות לאתר פיקוד העורף, וכן לאתרים mignews.com ו-newsru.co.il המדווחים על המתרחש בישראל ומזה"ת בשפה הרוסית.
רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים (דרך דפדפן במחשב ומובייל) כוללת את: גוגל, פייסבוק, יוטיוב, וויקיפדיה, וואטסאפ, אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק ואתר תוכן למבוגרים בלבד. הרשתות החברתיות, יוטיוב, וואטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי (למעלה מ-90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן). על רקע המלחמה, חל זינוק חד בשימוש בטלגרם - אשר בראשית שנת 2023 כ-54% מהציבור הישראלי העיד על שימוש בה, לעומת זינוק ל-70% בתחילת שנת 2024. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם- 70% וטיקטוק – עם 45% - ששומרות שתיהן על מספר אחוזי שימוש דומים לשנה שעברה. X (טוויטר לשעבר) עדיין במיקום נמוך באחוזי השימוש בתחילת 2024 עם 37%, לעומת 35% בשנה שעברה.
תחום נוסף שהושפע מאוד מהמלחמה הוא רישום שמות המתחם - כלומר הכתובות של אתרי אינטרנט. כ-20% מהרישומים בארבעת השבועות שלאחר השבת השחורה הם שמות שנרשמו בעקבות המלחמה והיבטיה השונים. שמות המתחם המזוהים עם המלחמה זוהו על פי 2 פרמטרים: השם עצמו, כלומר המילים והביטויים הנכללים בו והתוכן שהועלה על האתר שהוקם והאם הוא קשור להיבט כלשהו של המלחמה. לדברי האיגוד, כיוון שלא בכל הרישומים שני הפרמטרים הללו היו חד-משמעיים, מדובר בהערכה בלבד.
עורכי המחקר הסבירו שהמילה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בשמות המתחם היא "Israel". בענן היא מייצגת את המילה האנגלית הזו בעצמה, "Israel", אך גם ווריאציות שונות כמו "il", "isra" והטיות כמו "israeli" וכדומה. ביטוי נוסף שבלט הוא שם המלחמה 'חרבות ברזל' ובווריאציות רבות; עם מקף ובלי, באנגלית, בערבית, בתעתיק באנגלית ועוד. כך גם תאריך פרוץ העימות, ה-7 באוקטובר, שהפך לשם שני ולא רשמי של המלחמה הופיע בלא מעט משמות המתחם שנרשמו.
לצד אלו, מילים נוספות שחוזרות על עצמן הן כאלו הנגזרות מהשורש ע.ט.פ, כאות סולידריות עם תושבי "העוטף", האזור שנפגע בצורה הכי קשה מהמתקפה ("otef", "עטופים" וכדומה). גם צה"ל ("idf") עולה בחזית היוזמות המשתקפות ברישום שמות המתחם. מילים משדות סמנטיים אופטימיים שבלטו כמו "יחד", "לב", "תמיכה", "עזרה", משקפות רגשות הקוראים לאחדות ונחמה ומרמזות על מניפה רחבה של יוזמות סיוע לנפגעים השונים.
מזווית זו בולטות היוזמות החברתיות בראש כלל היוזמות המשתקפות מהאתרים החדשים שקמו. ביניהן אתרים לגיוס תרומות לתושבי העוטף, למפונים ונפגעים ולחיילי צה"ל וכן אתרים המרכזים יוזמות להתנדבות בתחומים שונים; לארח את מי שנאלצו להתפנות מבתיהם, לעבוד בחקלאות ועוד. אתרים לזיכרון והנצחה כוללים את שמות וסיפורי הנרצחים והנופלים, לצד סיפורי גבורה ומלחמה של ניצולים ולוחמים ויוזמות יצירתיות אחרות להנצחה.
גם הפחד והיעדר תחושת הביטחון נוכח המתקפה הברוטלית נשקפים בלא מעט אתרים שעוסקים בביטחון האישי דוגמת הוצאת רישיון לנשק, התארגנויות מקומיות של כיתות כוננות ומיגון בתים ע"י ממ"דים. עוד נשקפים מניתוח זה הביקורת הציבורית על הפוליטיקאים, הפגיעה בעסקים של תושבי הדרום והצפון והדאגה להם, הדאגה לחטופים ולנעדרים וכן הדאגה לבריאותם הנפשית של כלל הנפגעים.
ולנקודה קצת יותר חיובית לסיום. המדד בודק גם את איכות התשתיות שזמינות לנו וכאן יש דווקא כמה חדשות שוות. נתחיל עם הספקיות, שוק זה נשלט ברובו על ידי ארבעת קבוצות התקשורת הגדולות, רק 19% מהתעבורה נעשית באמצעות ספקיות האינטרנט הקטנות. בזק היא עדיין המובילה עם כ-30% משוק, סלקום שנייה בשיתוף עם פרטנר עם 20% כל אחת והוטנט רביעית עם 14% מהשוק. ממוצע המהירות של האינטרנט הנייח זינק בחסות הסיבים לכ-150 מגה-ביט לשנייה לעומת כ-100 מגה-ביט לשנייה בשנה שעברה.
לפי נתוני האיגוד, בראשית שנת 2024 כ-45% ממשקי הבית בישראל צורכים אינטרנט ביתי קווי באמצעות סיבים אופטיים; לעומת 35% בשנת 2023. כ-18% עדיין משתמשים בתשתית ADSL על גבי תשתית טלפוניה, ירידה של כ-7% לעומת שנת ראשית שנת 2023. כ-22% מהישראלים מחוברים לתשתית הכבלים של הוט שאינה מהירה כמו סיבים אך מהירה ומודרנית מ-ADSL. מבחינת הגלישה הסלולרית, לרוב הספקיות מציעות לרוב דור 4.5 (דור 5 על תשתית דור 4) אבל מבחינת מהירות הורדה המצב לא מזהיר במיוחד ולפי המדד אין שינוי ביחס לשנה שעברה. פלאפון הייתה המהירה ביותר עם 36 מגה-ביט לשנייה, פרטנר שנייה עם 33 מגה-ביט לשנייה, סלקום שלישית עם 31.6 מגה-ביט לשנייה ואחרונה הוט מובייל עם 30.7 מגה-ביט לשנייה.
