מארק צוקרברג מסמן את המטרה הבאה שלו: בפוסט שפרסם ברשת החברתית ת'רדס בסוף השבוע הצהיר מייסד ומנכ"ל מטא כי החברה שואפת "לבנות בינה מלאכותית כללית (AGI), להפיץ אותה בקוד-פתוח באופן אחראי, ולהפוך אותה לזמינה באופן נרחב כדי שכולם יוכלו להפיק ממנה תועלת".
בינה מלאכותית כללית (AGI), שנקראת לפעמים גם בינת-על (Super-Intelligence), היא בינה מלאכותית שיכולותיה משתוות לאלה של בני האדם ואף יותר מכך. הטכנולוגיה הזאת נחשבת לגביע הקדוש של תחום ה-AI וחברות כמו גוגל, OpenAI ואחרות עובדות עליה במרץ. למעשה, המטרה המוצהרת של OpenAI היא לפתח AGI באופן שיועיל לאנושות.
צוקרברג אמר כי מטא תשקיע משאבים עצומים בבניית תשתיות שיעזרו לה להפוך את חזון ה-AGI למציאות. לדבריו, עד סוף השנה יהיו לחברה לא פחות מ-350 אלף שבבי AI מדגם H100 של חברת אנבידיה, ובסך הכל 600 אלף שבבי AI של חברות שונות. מדובר בהשקעה של מיליארדי דולרים. בנוסף, החברה מאחדת בין שתי קבוצות מחקר שעובדות על בינה מלאכותית - FAIR ו-GenAI - על מנת להאיץ את העבודה בתחום. צוקרברג ציין גם כי החברה התחילה לאמן את Llama 3 - הדור הבא של מודל השפה הגדול (LLM) שלה.
מטאברס, AI, הכל מתחבר
בשנת 2021 שינה צוקרברג את שמה של פייסבוק למטא במהלך יוצא דופן שנועד לשקף את החזון החדש של החברה - בניית המטאברס, אינטרנט תיאורטי ועתידני שאותו המשתמשים אמורים לחוות כאווטארים בתלת-ממד. בשנים האחרונות השקיעה החברה כ-15 מיליארד דולר בשנה בפיתוח טכנולוגיות עבור המטאברס, אך בחודשים האחרונים נדמה היה שצוקרברג שוב משנה את הפוקוס של החברה וממקד את רוב המאמצים בתחום ה-AI.
בפוסט שפרסם בסוף השבוע הבהיר צוקרברג כי שני התחומים - הבינה המלאכותית והמטאברס - משתלבים ביחד. "אני חושב שעד סוף העשור, הרבה אנשים ידברו עם AI בתדירות גבוהה לאורך היום באמצעות משקפיים חכמים כמו אלה שאנחנו בונים עם ריי באן מטא". הכוונה היא למשקפיים חכמים שהחברה הציגה בספטמבר האחרון, אשר מאפשרים בין היתר לצלם תמונות וסרטונים ולשוחח עם עוזר אישי בשם Meta AI.
2 צפייה בגלריה
עם המשקפיים של מטא וריי באן. חזון המטאברס לא הולך לשום מקום
(צילום: Carlos Barria / Reuters)
מעבדת הבינה המלאכותית של מטא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, לצד אלה של OpenAI וגוגל, אך עד כה צוקרברג לא הצהיר באופן פומבי על כוונתו לפתח בינה מלאכותית כללית (AGI). ההבדל העיקרי בין החזון של צוקרברג לבין זה של שתי המתחרות הוא הכוונה שלו לשחרר את הבינה המלאכותית בקוד-פתוח, זאת אומרת לאפשר למפתחים חיצוניים לבצע בה שינויים. המשמעות היא שהם יוכלו לשפר אותה, אבל גם לעשות בה שימוש לרעה. גם החזון המקורי של OpenAI היה לשחרר את הפיתוחים שלה בקוד-פתוח, אך בהמשך הדרך היא שינתה כיוון והחליטה שלא לשחרר אותם בצורה הזאת מחשש לשימוש לרעה.
התוכנית של צוקרברג לשחרר AGI בקוד-פתוח כבר מעוררת דאגה בקהילת ה-AI. פרופסור וונדי הול, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה וחברה בגוף המייעץ לאו"ם בנושא AI, אמרה לגרדיאן כי "המחשבה ש-AGI ישוחרר בקוד-פתוח לפני שהחלטנו כיצד תיראה רגולציה על מערכות הבינה המלאכותית המאוד עוצמתיות האלה היא מאוד מפחידה. בידיים הלא נכונות, טכנולוגיה כזאת יכולה לגרום להרבה מאוד נזק. זה כל כך בלתי אראי מצד חברה להעלות את האפשרות הזאת".
