צבא ארה"ב גילה זירת לוחמה חדשה ומנסה לתקוף כעת את האויבים גם בזירת ההיכרויות. אחרת קשה להסביר מדוע החליט לפרסם מודעות בערבית באפליקציית ההיכרויות הפופולרית טינדר. במקום השווים והשוות שאולי הייתם מצפים להם באפליקציה כזו, המודעות האלה כללו דווקא צילומים של מטוסי קרב ולצידן אזהרות ברורות: "אל תניפו נשק נגד ארה"ב או שותפיה״, ברמיזה לישראל. בטינדר, פחות התאהבו, והזדרזו להסיר את הקמפיין בטענה לפגיעה במדיניות המודעות של החברה.
פיקוד המרכז של צבא ארה״ב, סנטקום (CENTCOM), האחראי על פעילות הצבא האמריקאי במזרח התיכון, הפיץ את המודעות כחלק מקמפיין פסיכולוגי רחב. הרעיון מאחורי היוזמה הוא להשפיע על דעת הקהל, בעיקר בקרב הצעירים, כדי להרתיע אותם מלהצטרף לכוחות עוינים לארה"ב או לבעלי בריתה.
המודעות פורסמו דרך מערכת הפרסום של גוגל, המשמשת להפצת פרסומות בפלטפורמות שונות, וטינדר הייתה רק אחת מהן. אמנם סנטקום כנראה לא כיוונו במדויק לאפליקציית ההיכרויות, אבל נראה שבצבא האמריקאי לא הייתה להם שום התנגדות שהמסרים שלהם יופיעו שם. "אם האויב שלך מחפש אהבה בטינדר, למה לא לפגוש אותו גם שם?”, אמר בחיוך קצין צבא לשעבר שהתמחה במבצעי השפעה, כשהתייחס לאסטרטגיה המעניינת הזו.
אבל לא כל מי שנתקל במודעות השתעשע. משתמשים רבים בטינדר בלבנון, שם הופיעו המודעות, היו בהלם. בשיטוט תמים באפליקציה, הם גילו שהקלקה על מודעה יכולה להוביל אותם לציוץ בערבית של סנטקום בטוויטר, שהסביר באריכות על ההיערכות הצבאית האמריקנית באזור. התמונות של מטוסי ה-F-16 וה-A-10 לא בדיוק התאימו לוייב של אפליקציית ההיכרויות, ורבים תהו כיצד הגיעו לשם.
התגובות ברחבי הרשת היו מעורבות, החל ממבוכה ועד לכעס. אחד מהמשתמשים תהה: "מי לעזאזל אישר את זה, וכמה גבוהים היו כל המעורבים בשרשרת הפיקוד?”. גם בטינדר כאמור לא בדיוק התלהבו מהפרסומת החדשה. דובר החברה, פיליפ פריי, הודיע שהמודעות הוסרו במהירות, מכיוון שהן הפרו את המדיניות של האפליקציה. המדיניות הזו אוסרת על מסרים פוליטיים ואלימים – ולדבריו שילוב של מטוסי קרב ואזהרות בנוגע לנשק בהחלט עונה על ההגדרה הזו.
גם סנטקום מצידם לא מיהרו להתפאר במבצע הפסיכולוגי הזה. דובר הצבא סירב להגיב לשאלות התקשורת בנוגע לפרסומות בטינדר, אך גורם אמריקאי רשמי שהכיר את פרטי העניין הודה שסנטקום עומדים מאחורי המודעות. אותו גורם ציין שהפרסומות היו חלק מקמפיין נרחב יותר, שנועד להשפיע על דעת הקהל במזרח התיכון, אך הוא לא פירט איך בדיוק נבחרו הפלטפורמות שבהן הופיעו המודעות.
קצין אמריקאי לשעבר, שהתמחה במבצעי השפעה, טען שבחירת טינדר כפלטפורמה למסר כזה היא "בחירה גרועה". לדבריו, הממוצע של המשתמשים בטינדר לא כולל בהכרח גברים צעירים שמצטרפים למיליציות, ואולי היה נכון יותר לבחור בפלטפורמות אחרות, כמו פייסבוק או טלגרם, שבהן יש סיכוי גבוה יותר לפגוש את קהל היעד.
בסופו של דבר, מה שהיה אמור להיות קמפיין רציני להפחדה ולמניעת הסלמה, הפך למשהו שקרוב יותר לסאטירה מאשר למציאות. השאלה היא האם נראה עוד מהלכים יצירתיים כאלה בעתיד, או שהצבא האמריקאי ייקח צעד אחורה ויחשוב שוב על האסטרטגיות הפרסומיות שלו. עד אז נראה שמי שנתקל במודעה כזו בטינדר פשוט יצטרך להמשיך להחליק שמאלה.
