סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי חושף את היקף השיח האלים ברשתות החברתיות ב-2024. הסקר, חושף את הזירות והביטויים השכיחים של השיח האלים ברשתות מתחילת 2023 ועד תחילת 2024, לצד הגורמים האקטואליים שהשפיעו לרעה על השיח ועל החברה בישראל. הסקר נערך בקרב 1,000 גולשי אינטרנט המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל על קבוצותיה השונות, עבור איגוד האינטרנט הישראלי, ע"י מכון הסקרים "קבוצת גיאוקרטוגרפיה".
מעיקרי הנתונים שעולים מהסקר, מרבית הישראלים חושבים שהפעילות של חברי הכנסת ונציגי הציבור ברשתות, והרפורמה המשפטית השפיעו לשלילה על הרשת ועל חברה בישראל. הדר להב, מרכזת תחום מוגנות ומיומנות ברשת, איגוד האינטרנט הישראלי אומרת כי "נראה כי חברי הכנסת לא נרתעים ממנגנון ההקצנה שמייצרות תיבות התהודה (הרשתות החברתיות) אלא להיפך - הם נהנים מהתרחבותו של השיח החברתי-פוליטי לפלטפורמות נוספות כדי לבסס את עמדתם בקרב הקהלים שלהם, גם על חשבון הקצנת השיח ברשת ופגיעה בחברה הישראלית".
את השיח האלים ביותר ניתן למצוא (באופן לא מפתיע) בטלגרם, אבל גם בטיקטוק. למרות שפייסבוק נותרה במקום הראשון כמקום בו הציבור נחשף לפגיעה באחר (69%) ולפגיעה אישית (53%) אין זה מפתיע מכיוון שרוב בציבור הישראלי פעיל בה בעיקר. אך בדיווח על הסתה וקריאה ועידוד לפגיעה ולאלימות, הפלטפורמות המובילות הן טלגרם (79%) וטיקטוק (80%) לעומת 72% בפייסבוק. 38% מהישראלים נתקלו בפגיעה אישית בוואטסאפ בסקר החדש, לעומת 28% שדיווח על כך ב-2022. העליות המובהקות ביותר במהלך שנת 2023, התרחשו בדיווח על פגיעה באחר בטיקטוק - 30% בסקר הנוכחי לעומת 16% בסקר הקודם (2022) ובטלגרם - 27% בסקר הנוכחי לעומת 9% בסקר הקודם.
4 צפייה בגלריה
אחוז המשיבים שדיווח כי נתקל בפגיעה כלפיו או כלפי אדם או ציבור בישראל בחלוקה לפלטפורמות
(אינפוגרפיקה: איגוד האינטרנט הישראלי)
מבחינת הגורמים המשפיעים ביותר על השיח ועל החברה בישראל, מרבית הציבור חושב שלפעילות חברי הכנסת ברשתות יש השפעה שלילית על החברה בישראל. למעלה משני שליש (71.5%) מהמשיבים טוענים כי התכנים שחברי הכנסת ונבחרי הציבור מפרסמים ברשתות החברתיות משפיעים לשלילה על החברה בישראל. עלייה משמעותית ביחס לסקר קודם, כפי שניתן לראות מנתוני סקר השיח האלים של איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2022, אז 63% מהמשיבים חשבו כי התוכן שחברי הכנסת ונבחרי הציבור מפרסמים ברשתות החברתיות השפיעה לשלילה על השיח הכללי ברשת.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר היא כמובן הרפורמה המשפטית שהגבירה את השיח האלים ברשת. כשלושה מכל ארבעה ממשתתפי המדגם (73.2%) חושבים שהרפורמה הגבירה את רמת אלימות השיח ברשתות החברתיות. ישנם גם פערים בין ערבים ויהודים בחוויית השיח האלים ברשתות מאז תחילת המלחמה: 62.6% מהמשיבים הערבים חושבים שהמלחמה הגבירה את השיח האלים ברשתות, לעומת 40.3% בלבד מהיהודים שחושבים כך.
פערים בין תושבי יהודה והשומרון לתושבי תל אביב וגוש דן ביחס לח"כים: למעלה משני שליש (76.4%) מתושבי תל אביב וגוש דן חושבים שלתכנים שמעלים חברי הכנסת לרשתות יש השפעה שלילית על החברה בישראל - לעומת כמחצית (55%) מתושבי יהודה והשומרון בלבד. עם זאת גם ביו"ש וגם בגוש דן מסכימים על ההשפעה האלימה של הרפורמה המשפטית: 73.5% מתושבי תל אביב וגוש דן, ו-70% מתושבי יהודה והשומרון רואים ברפורמה המשפטית כגורם שהגביר את השיח האלים.
מבחינת הטיפול של הפלטפורמות בהפרות השונות, נראה שהמשתמשים לא ממש סומכים עליהן שיפקחו על התכנים והשיח. כשני שליש מהישראלים אינם משתמשים במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות כי אינם סומכים עליהם. 63% מהם אינם מאמינים ביכולת של הפלטפורמות לסייע להם, ו-27% לא יודעים כיצד לדווח. אומנם נרשמה עלייה באחוז השימוש במנגנוני דיווח ( 30% דיווחים במהלך 2023, לעומת 15% ב-2022), אך חוסר האמון של הציבור בפלטפורמות עדיין בולט.
רוב הישראלים חושבים שתגובות משפילות והסתה זה השיח האלים הכי נפוץ ברשתות. הביטוי השכיח ביותר לשיח אלים לדעת המשיבים הוא תגובות מעליבות או משפילות (63.5%), ולאחריה קריאה לפגיעה בקבוצה או באדם (הסתה) (43.8%) והפצת תמונות אינטימיות (43.2%). הכי הרבה ישראלים נתקלו בקללות והעלבות כלפי אחר, ובהשמצה על סמך זהות או עמדה, 73.7% מהמשיבים נתקלו בפגיעה מסוג זה כלפי אחר, ו-29.4% חוו פגיעה מסוג זה בעצמם, והשמצה או פגיעה בקבוצה בצורה מכלילה ו/או סטריאוטיפית, על סמך זהות או עמדה (72.9%) לדוגמה "שמאלנים משתמטים או בוגדים", "ימנים גזענים או בורים".
השימוש בתוכן מיני גם הוא כבר לא חלק מתרבות גברית ארסית, אלא הפך לסוג של משחק, שגם הוא זולג לשיח הפוליטי אבל לא רק. כרבע מהישראלים במדגם העידו שקיבלו תוכן מיני ברשת ללא הסכמתם. בעוד ש- 43.2% ממשיבי המדגם סימנו הפצת מדיה אינטימית (תמונות או סרטונים - ר"ק) כשכיחה ביותר ברשתות, רק 38.7% נתקלו בכך ברשתות, ורק 9.1% העידו כי תמונות אינטימיות שלהם הופצו ללא אישורם.
כמו כן, 24% שיתפו כי קיבלו בעצמם תוכן מיני ללא הסכמתם. גם כאן ישנו פער בדיווח על פגיעות בין יהודים וערבים. רוב היהודים החילונים (71%) מדווחים כי תגובות מעליבות או משפילות במטרה לפגוע בקבוצה או באדם הם פגיעה שכיחה ביותר (לעומת 38% מבני החברה הערבית). הפגיעה השכיחה ביותר בקרב בני החברה הערבית היא הפצת מדיה אישית וכמו תמונות או סרטונים מביכים ללא הסכמה (לעומת רק 38% מהחרדים).
הבעיות המתוארות בסקר לא נולדו אתמול. רשתות חברתיות רבות מתקשות מאוד להתמודד עם הסתה או שיח אלים ולמעשה כבר לא מעט שנים שהן מנסות כל מיני שיטות. פייסבוק היא כמובן המובילה בניסיון: היא מפעילה בוטים שמזהים מילים אסורות, מנהלי הקהילות עוברים הכשרות מטעמה עוד מ-2017 ולמרות שצמצמה מאוד את ההיקף של המפקחים שלה בשנים האחרונות - היא עדיין משתמשת הרבה מאוד בעובדים כדי שיספקו מבט אנושי על הדיווחים. מנגד, ברמת המדינה והרגולציה המקומית, הכלים המשפטיים המוכרים של לשון הרע או הוצאת דיבה אמורים לשמש גם במקרים האלה.
