כלי תקשורת בלבנון ובסוכנויות הזרות דיווחו בצהריים (ג') על אירוע ביטחוני חריג עם נפגעים במדינה, כאשר מפי מקורות ביטחוניים, מכשירי הקשר של מאות פעילי חיזבאללה התפוצצו לפתע במקביל. אבל מה הוא אותו מכשיר מסתורי? ובכן, תכירו את ה"ביפר", זיכרון רחוק משנות ה-70.
בעידן שלפני הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות, היה מכשיר קטן ששלט בתקשורת הניידת - הביפר. מכשיר זה, שנקרא גם "זימונית" בעברית, היה חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשי עסקים, רופאים וכל מי שנדרש לזמינות מיידית.
הביפר הראשון פותח בשנת 1949 על ידי חברת מוטורולה (Motorola), אך השימוש הנרחב בו החל רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. בתחילה, המכשירים היו גדולים יחסית ויקרים, אך עם הזמן הם הפכו קטנים יותר, זולים יותר ונפוצים בקרב הציבור הרחב.
מכשיר כיס קטן ויעיל
הביפר היה מכשיר קטן שניתן היה לשאת בכיס או לחבר לחגורה. כאשר מישהו רצה ליצור קשר, הוא היה מתקשר למוקד שירות מיוחד ומשאיר הודעה או מספר טלפון. המוקד היה שולח את ההודעה לביפר, שהיה מצפצף ומציג את המידע על מסך קטן.
הביפרים פועלים על רשתות רדיו ייעודיות, מה שאפשר להם לקבל אותות במקומות שבהם טלפונים סלולריים לא יכלו לפעול בזמנו. חלק מהדגמים המתקדמים יותר תמכו גם בהודעות טקסט ארוכות יותר ואפילו במיילים.
היתרון העיקרי של הביפר היה הזמינות - אנשים יכלו להיות מיודעים על הודעות דחופות בכל מקום. יתרונות נוספים כללו צריכת סוללה נמוכה, עמידות גבוהה, גודל קטן ועלות נמוכה יחסית לטלפונים ניידים של אותה תקופה. עם זאת, היו גם חסרונות: התקשורת הייתה חד-כיוונית, כלומר מקבל ההודעה היה צריך למצוא טלפון כדי להשיב. בנוסף, הייתה מגבלה על אורך ההודעות ותלות ברשת ייעודית ובמוקדני שירות.
ביפרים נחשבו בדרך כלל למכשירים בטוחים ואמינים, שתוכננו לפעול בטווח רחב מאוד של טמפרטורות וסביבות, זאת למרות שרוב הביפרים השתמשו בסוללות אלקליות או בסוללות ליתיום נטענות שהיה צורך להחליפן כל כמה זמן. במקרים נדירים מאוד, כמו בכל מכשיר אלקטרוני, סוללות פגומות או שימוש לא נכון יכלו לגרום להתחממות יתר, אם כי לא ידוע על התפוצצויות או סיכוני בטיחות חמורים שנבעו כתוצאה משימוש במכשיר.
"הרגישו שמכשירי הקשר התחממו"
ב"א-נהאר" הלבנוני פרסמו כתבה נרחבת על המכשירים שנשאו אנשי חיזבאללה. עאמר טבש, יועץ לענייני תקשורת, מסר כי מדובר במכשיר ישן המשמש את חיזבאללה ברשת הקשר שלו לשידור מספר מצומצם של "קודים" והעברת מסרים מוצפנים.
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח מפי גורם רשמי בחיזבאללה, כי לאלפים מפעילי ארגון הטרור היו מכשירים כאלה, וכי הועלתה השערה ש"תוכנות זדוניות" גרמו למכשירים להתחמם ולהתפוצץ. אותו גורם בחיזבאללה אמר שכמה מאנשי הארגון "הרגישו שמכשירי הקשר התחממו", ונפטרו מהם לפני שהתפוצצו.
ברשת LBCI הלבנונית נכתב כי ייתכן שהפרצה היא בסוללת המכשירים. לפי הטענות, נוצר עומס יתר על המכשירים והטמפרטורה שלהם עלתה, מה שגרם לפיצוץ. במקביל צוין כי הנזק לבעל המכשיר תלוי באזור בו הוא הוחזק. יחד עם זאת ולפי הערכות גוברות, סביר יותר להניח שמדובר היה בחומר נפץ קטן שהוסווה בתוך המכשירים והופעל מרחוק.
