במשך שנה לפחות, עובדים בטיקטוק היו יכולים לאתר משתמשים שצפו בתכנים להט"ביים - כך עולה מתחקיר של וול סטריט ג'ורנל. הדיווח, שמבוסס על עדויות של עובדי החברה לשעבר, מגלה כי עובדים רבים היו חשופים למידע רגיש לגבי המשתמשים ומציב באור שלילי את הפלטפורמה הפופולרית שכבר מתמודדת עם חששות גדולים בארה"ב לגבי פרקטיקות הפרטיות שלה, ועם איום בחרם כתוצאה מכך.
עוד בנושא:
בתחקיר פורט כי מאחורי הקלעים, טיקטוק מסווגת את הסרטונים שעולים אליה לפי נושאים. לאחר מכן נוצר סט של משתמשים שצפו בסרטונים על כל נושא, ומספר הזיהוי שלהם - מידע שחשוף לעובדים שונים. אחד מאותם נושאים היה תכנים להט"ביים, מה שהוביל לתלונות של חלק מהעובדים, שתפסו את הנושא כרגיש. עובדי החברה בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה הביעו דאגות לגבי הפרקטיקה ב-2020 ו-2021, מחשש שעובדים ישתפו את המידע עם גופים חיצוניים או אפילו יסחטו את המשתמשים.
בעוד ששמירה של מאפיינים על התנהגות המשתמשים, כדי להגיש להם תכנים ופרסומות שמותאמות אליהם, היא פרקטיקה מוכרת של רשתות חברתיות, פלטפורמות אחרות לרוב מחריגות מעקב אחר מאפיינים רגישים כמו מיניות. אחת הסיבות לכך היא החשש מההשלכות על אותם המשתמשים באזורים בעולם שבהם זהות להט"בית אינה מקובלת חברתית, או חשיפה אפשרית של משתמשים בארון.
בעוד שחלק מהעובדים כאמור הביעו מחאה על הפרקטיקה, חלק אחר מהעובדים טענו כי מדובר במידע שבטוח לאסוף, שכן הוא לא מהווה אינדיקציה לכך שמשתמשים משתייכים לקבוצה מסוימת. העובדים המוחים לא הסכימו עם הטענה הזו, ואמרו כי נושאי הסרטונים בהם משתמש צופה לעתים קרובות מצביעים על מאפיינים בזהות שלו, ובמיוחד סביב נושאים כמו מיניות.
נקודה מטרידה נוספת שהעלו העובדים לשעבר, שהתראיינו בעילום שם, הייתה שאלו מהם שעבדו גם בחברות טכנולוגיה אחרות אמרו כי המידע היה נגיש ליותר עובדים ממה שנהוג בפלטפורמות אחרות. גם לעובדים בסין הייתה גישה למידע, ואלו אף שלטו לעתים בהרשאות של מי שהיה יכול לצפות במידע.
"אישה מיינסטרים", "גבר צווארון לבן"
התחקיר חשף עוד על מאחורי הקלעים של איסוף המידע בטיקטוק. כאמור, החברה מארגנת את כל הסרטונים שמשתמשים מפרסמים לפי נושאים, ולפי העובדים לשעבר חלקם זכו לתיאורים כמו "אישה מיינסטרים", "אישה אלטרנטיבית", "גבר שחור דרום-מזרחי", ו"גבר צווארון לבן". לכל קטגוריה כזו היו תתי קטגוריות - וקטגוריית "אישה אלטרנטיבית" למשל זכתה לתת-קטגוריות כמו "קעקועים" ו"תכנים לסביים".
טיקטוק עקבה אחרי קטגוריית התוכן כחלק מהניסיון להבין מגמות ולמצוא דרכים להגביר מעורבות. חלק מהעובדים יכלו לראות את רשימת המשתמשים שצפו בתכני כל קטגוריה, ואת מספרי הזיהוי הייחודיים של משתמשים שקושרו אליה. עובדים יכלו גם לחפש משתמשים לפי אותו מספר זיהוי שייחודי לכל משתמש, ולראות לאיזו קטגוריה הם מקושרים. בכירי החברה חששו שהמידע הזה זמין באופן נרחב מדי בחברה, וב-2021 הגבילו את מספר העובדים שיש להם גישה אליו. לחלק מהעובדים גם לא היה נוח עם האופן שבו החברה מתארת את הקטגוריות, והציעו לשנות את השמות. ב-2021 החליטה טיקטוק להסיר את השמות, ולהחליף אותם במספרים. ב-2022 החברה סגרה את לוח המידע, והעבירה אותו ליחידה חדשה בארה"ב, שאליה יכולים לגשת מספר קטן יותר של עובדים מורשים.
המחלקה החדשה בארה"ב היא ניסיון של טיקטוק להיות שקופה יותר לגבי איסוף מידע וניהול תוכן, בשל האיומים הגוברים על הפלטפורמה במדינה. מטרת המחלקה החדשה היא אחסון המידע בארה"ב, כדי למנוע חששות שלפיהם המידע על משתמשים אמריקאים נתון לסיכוני אבטחה. החשש בארה"ב הוא שממשלת סין עשויה לכפות על בייטדאנס, חברת האם הסינית של טיקטוק, להעביר לה מידע על משתמשיה האמריקאיים - טענה שבטיקטוק מכחישים תדיר.
לאחרונה דרש ממשל ביידן מבייטדאנס למכור את אחזקותיה בטיקטוק או שהרשת החברתית בארה"ב. רשויות פדרליות ומקומיות אסרו את השימוש בטיקטוק על ידי עובדי ממשלה, ובמונטנה אישר בית הנבחרים הצעת חוק האוסרת להשתמש בטיקטוק.
בתגובה לתחקיר, בטיקטוק אמרו כי לוח המידע שבו עובדים השתמשו כדי לגשת למידע על משתמשים שצפו בתכנים להט"ביים נמחק בארה"ב לפני כשנה, ולפני כן, לחברה היו פרוטוקולים שהבטיחו שהמידע יהיה נגיש רק לעובדים מורשים. עוד מסרו כי החברה לא מזהה מידע רגיש כמו הנטייה המינית והגזע של המשתמשים בהתבסס על מה שצפו בו, או מסיקה מידע כזה. לפי החברה, המידע מייצג את תחומי העניין של המשתמש ולא בהכרח מהווה סימן לזהות שלו: "משתמשים שצופים בתכנים להט"ביים הם לא בהכרח להט"ביים בעצמם כפי שמי שנהנה מתכנים בנושאי אפייה הוא לא בהכרח אופה". עוד מסרה החברה כי "שמירה על הפרטיות והאבטחה של אנשים שמשתמשים בטיקטוק היא אחת העדיפויות העליונות שלנו".
