שלשום (ב') התפרסם בבית משפט פדרלי בארצות הברית פסק דין שיש לו את הפוטנציאל לעורר רעידת אדמה בעולם הדיגיטלי. מדובר בפסק הדין בעניין ארצות הברית נגד גוגל. הרשות לסחר הוגן, משרד המשפטים ושורה של מדינות בארה"ב טענו בתביעה שהוגשה לפני למעלה מארבע שנים, עוד בתקופות נשיאותו של טראמפ, שחברת גוגל, שכזכור חולשת על למעלה מ-90% משוק מנועי החיפוש בעולם, מקבעת את הדומיננטיות המונופוליסטית שלה בשוק הזה בשיטות לא חוקיות. נטען שגוגל משלמת מיליארדי דולרים בשנה לחברות אחרות כמו אפל וסמסונג כדי שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל בסמארטפונים ובמערכות הפעלה של המחשבים שלהן.
בשנת 2021, למשל, הוציאה גוגל 18 מיליארד דולר כדי שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת מחדל בדפדפן ספארי של מוצרי אפל. זה היה שווה לה מפני שהיא מרוויחה מהמודעות שנמצאות בתוך ולצד תוצאות החיפוש בערך 300 מיליארד דולר בשנה. איך היא מרוויחה כל כך הרבה? ובכן, הטענה השנייה בתביעה נגד גוגל הייתה שהיא העלתה את מחיר המודעות מעבר לתעריפים שאמורים להתקיים בשוק חופשי, מה שהיווה סימן מחשיד לכוח היתר שיש לה בשוק.
השופט הפדרלי עמית מהטה קבע שגוגל ניצלה לרעה את הדומיננטיות שלה ופגעה בצרכנים וש"גוגל היא מונופוליסטית, והיא פעלה ככזאת כדי לשמר את המונופול שלה". משמעות הקביעה הזאת היא שלמעשה מה שאנחנו מקבלים כברירת מחדל למנוע חיפוש במערכות ההפעלה של המחשבים והטלפונים הסלולריים שלנו איננו מנוע החיפוש הטוב ביותר או הפופולרי ביותר בעיני המשתמשים, אלא מנוע החיפוש שענקיות האינטרנט קשרו קשר אחת עם השנייה כדי לדחוף לנו. מנוע חיפוש, זאת עלינו לזכור, הוא שער הכניסה לאינטרנט. העברת מיליארדים מכיס לכיס כדי שהוא יהיה ברירת המחדל, קובעת למעשה מה יהיו שערי הגישה לתוכן שניחשף אליו, אילו מוצרים נצרוך, באלו שירותים נשתמש, איזה ידע יהיה לנו על העולם שסביבנו.
תפקיד "שומר הסף" של ענקיות הטכנולוגיה מתקיים בעוד דרכים, למשל דרך פלטפורמות מכירה כמו אמזון שמחליטה מי יוכל למכור דרכה, דרך חנויות האפליקציות. אבל ברור שמנוע החיפוש הוא השער הראשי, והוא יכול למשוך אש, הן בהקשרים של שימוש לרעה בכוח שוק כמו בתביעה שלפנינו, הן בהקשרים של המידע שאנחנו נחשפים אליו והן בהקשרים של היכולת לסלק פוליטיקאים מהעיר הדיגיטלית, לצמצם או להטות את הידע שלנו לגביהם. הדבר הזה רגיש במיוחד בתקופת בחירות כמו כעת בארצות הברית.
השלכת הפסיקה הזאת תהיה עצומה, כי היא תשפיע על הדרכים שבהן גוגל וחברות הענק הטכנולוגיות האחרות יעשו עסקים, וזה עשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו משתמשים באינטרנט. את ההשלכה אפשר לראות כבר באופן מידי בכך שמניית גוגל נופלת בחמישה אחוז תוך כמה ימים. נזכיר: פסיקות קודמות שרק קנסו את ענקיות האינטרנט בדרך כלל לא השפיעו בכלל על מחיר המניה, ובעלי המניות העדיפו לשלם את הקנס ולהמשיך להדפיס כסף. אכן, בתיק הנוכחי עוד לא נפסקו סעדים, כלומר אין לו עדיין השלכה מעשית, שתגיע אחרי שגוגל תערער על פסק הדין, ואם בית המשפט העליון יאשר את הפסיקה. אבל אם זה יקרה, הדבר יוביל לקביעות כגון אלה שאסור יהיה לגוגל להתקשר בהסכמים כמו זה שהתקשרה עם אפל, ולשלם לחברות ענק אחרות תמורת דחיפת המוצרים שלה. זה עשוי אפילו להוביל לכך שבית המשפט יצווה לפרק את מוקד הכוח המכונה "גוגל" ולחלק אותו ל"בייבי גוגלס", כלומר לחברות קטנות שעוסקות בתחומים נפרדים, כפי שקרה למשל בשנות ה-70 של המאה הקודמת עם חברת הטלפונים "בל", שחויבה להתפרק לחברות קטנות יותר.
הפסיקה נגד גוגל היא גם הפסיקה החשובה בנושאי תחרות בעולם הדיגיטלי מאז שנות ה-90, שבהן חויבה מייקרוסופט, שהיתה המונופול הדיגיטלי של התקופה ההיא, להפסיק את הקשירה של מנוע החיפוש שלה עם חבילת "אופיס". באופן פרדוקסלי, הפסיקה ההיא כנגד מייקרוסופט וההסדר שהגיע בעקבותיה הם שאפשרו את צמיחתה של חברת גוגל. מעניין לחשוב מי תהיה ה"גוגל החדשה" שתצמח עכשיו בתחום החיפוש. האם מדובר בOpen AI- שתציע סוג חדש של חיפוש, באמצעות סיכום מבוסס בינה מלאכותית של כל המקורות גם יחד? קשה עדיין לקבוע, אבל מה שברור הוא שבאופן פרדוקסלי מאוד, המרוויחה המידית מהפסיקה עכשיו, שמגבילה את הדחיפה של מנוע החיפוש על ידי גוגל, תהיה מייקרוסופט, שתוכל לתת בוסט מחודש למנוע החיפוש שלה, בינג.
מה שאפשר ללמוד מפסק הדין, על מאות העמודים שלו, הוא שגם אם חברות הטכנולוגיה מתגאות בחדשנות פורצת הדרך שלהן, את הפרקטיקות האנטי-תחרותיות, כמו קשירת הקשר עם חברות ענק אחרות, רכישת מתחרים והסדרים כובלים, הן לגמרי אימצו מהעולם הישן. לכן, חוקי התחרות שבעבר שימשו כדי לרסן את חברות הנפט, מסילות הברזל והמוצרים הפיסיים, קמים מחדש לתחיה עם העולם הדיגיטלי. לכן גם הפסיקה הזאת תעניק רוח גבית לכמה תיקים ענקיים שתלויים ועומדים עכשיו במטרה לרסן את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. למשל, נגד אמזון בעילה של דחיקה הצדה של מוכרים בפלטפורמה שלה ומתן עדיפות לשירותים שלה עצמה; נגד אפל בעילה של שימוש במונופול שלה בשוק הסמארטפונים על מנת לחסום ארנקים דיגיטליים ואפליקציות סטרימינג בחנות האפליקציות – אפסטור; נגד גוגל שרכשה מתחרות והקטינה את התחרות וגם אילצה מפרסמים להשתמש בשירותי הפרסום שלה; ונגד מטא שניסתה ליצור מונופול בשוק המדיה החברתית.
הפסיקה הזאת ללא ספק תעניק גם רוח גבית לצד השני של השלולית – לאירופאים, שמנהלים בעצמם מלחמת חורמה נגד פרקטיקות נוגדות תחרות של קשירת מוצרים דיגיטליים אלה לאלה, התנהגות טורפנית בחנויות האפליקציות והסדרים כובלים בין חברות. באירופה נכנס לתוקף ב-2023 חוק השווקים הדיגיטליים, שמעניק כלים רבי עוצמה לאכיפה ויוצר ממש עכשיו מתח עצום בין ענקיות האינטרנט לבין מוסדות האיחוד האירופי.
ומה אצלנו? גם אצלנו לגוגל יש מונופול בשוק מנועי החיפוש, והרשות לתחרות קבעה כבר לפני כשבע שנים שיש לה הסמכות להכריז על גוגל כעל מונופול, על כל המשתמע מכך. האם בשל כך יש הליכים נגד החברה? האם רשויות התחרות, הגנת הצרכן והפרטיות שלנו מצוידות ביכולות ובאומץ הנדרשים כדי להתמודד עם כוח היתר של חברות הענק הטכנולוגיות? התשובה מורכבת. מצד אחד, גם כאשר קיימת חקיקה מתאימה אצלנו, האכיפה שלה דלה ופסיבית. גם הקנסות אצלנו נמוכים ולא מדגדגים לחברות. מצד שני, העולם הבין שצריך להתמודד עם חברות הענק. בחלק מן העניינים נוכל להסתמך על האכיפה שתתקיים בארצות הברית ואירופה, אבל במה שתלוי בישראל ובהגנה על אזרחיה – אסור לנו להישאר חצר אחורית.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה
